טיפ: להתכונן למצבי קונפליקט ידועים מראש

נכתב על ידי חיים עמית

פסיכולוג חינוכי, מטפל משפחתי מוסמך ויועץ ארגוני.

על חשיבות ההתכוננות מראש למצבי קונפליקט ידועים עם הילדים. טיפ במסגרת קורס הדרכה להורים לילדים בגיל הרך: https://amithaim.com/courses/

יש מצבים קבועים, החוזרים על עצמם בחיי משפחה, שבהם מתעוררים כמעט בוודאות קונפליקטים בין ילדים והורים. למשל, מריבות על שעת ההליכה לישון, על התלבשות איטית בבוקר, על הפרעות לשיחות טלפון של ההורים, על צורת אכילה בארוחה ועוד. על פי גישת המנהיגות ההורית אין טעם לחכות לעימות שיתרחש במצבים ידועים מראש אלה, ועדיף להקדים תרופה למכה. חשוב שהורים ינקטו יוזמה ויתכוננו בחוכמה למצב מאשר שיגיבו תוך כדי האירוע, בדרך כלל בצורה פחות חכמה, ופחות בטוחה. לכן, יש לדבר עם הילד מראש על העומד להתרחש ועל העימות האפשרי, ולהגיע עמו להסכם או לפחות להבנה על צורת ההתמודדות הצפויה. הילד ירגיש שההורה מכבד את המאבק שלו, וכך יפחת הצורך שלו לבצע את המאבק בפועל. בכל מקרה, משעה שההורה מכין את עצמו להתמודדות, ההורה סומך יותר על עצמו, ועקב כך גם הילד יסמוך עליו יותר. גדולים הסיכויים שהקונפליקט ימנע, או שעוצמתו תהיה נמוכה, או שהיציאה ממנו תהיה קלה יותר. אם ידוע, למשל, שהילד מבקש מדי ערב מההורה להקריא לו עוד ועוד סיפורים לפני השינה, וסביב זה מתרחשים עימותים, כדאי לדבר על כך מראש, ולהגיע עם הילד להסכם על מספר הסיפורים שההורה יספר, ולעמוד בכך. חשוב שההורים ישמרו על המסגרת שנקבעה ולא ייכנעו ל"רק עוד סיפור אחד ודי." או למשל, אם הילד מבקש לבוא עם ההורה לקניות, או אם יש הכרח לקחת אותו עם ההורה לקניות, וידוע שמתרחשים בדרך כלל עימותים סביב הרצון של הילד לקנות ממתקים, כדאי להבהיר מראש האם ההורה יקנה ממתק ואיזה, וכן להבהיר מה יקרה אם הילד לא יכבד את ההסכם, יתפרץ וישתולל (למשל, ההורה יחזיר אותו מיד הביתה, או שבפעם הבאה הוא לא יוכל לבוא עם ההורה לקניות וכו').

לקישור לסרטון קצר המציג את קורס ההדרכה המקוון להורים לילדים בגיל הרך, לחצו כאן. 

אהבת? מוזמן לשתף

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רוצים לקרוא עוד?

לקבלת טיפים ומידע בנושאי משפחה, חינוך, קהילה וארגונים השאירו פרטים:

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך:

חיזוק, פיתוח ושיקום תקווה בייעוץ ובטיפול

מטרתו של המאמר לסייע לחיזוק, טיפוח ושיקום תקווה בייעוץ ובטיפול, במיוחד בשעה קשה זאת בישראל. במרכז המאמר יוצג מודל תקווה מעשי, רה"ע, הכולל שלושה מרכיבים של תקווה: רצון (המרכיב הרגשי), היתכנות (המרכיב השכלי) ועשייה (המרכיב ההתנהגותי). יוצעו כלים מעשיים לחיזוקם, טיפוחם ואף שיקומם של כל אחד ממרכיבים אלה בייעוץ ובטיפול נפשיים.

לְהַחֲיוֹת תקווה שנכחדה

האם אפשר לעורר תקווה שנרדמה? האם אפשר לפתח תקווה שדוכאה? והקשה מכל, האם אפשר לְהַחֲיוֹת תקווה שהוכחדה? במאמר נבחנות שאלות אלה בקשר לתקווה לשלום בין ישראלים לפלסטינאים, שהתנפצה בטבח של ה-7.10.2023

עוד באתר מנהיגות בחיים:

PHP Code Snippets Powered By : XYZScripts.com
דילוג לתוכן