מסגור מחדש – מתוך הפרק השמיני, העצמה בהורות, מהספר "הורים כמנהיגים", מודן, 2006.

נכתב על ידי חיים עמית

פסיכולוג חינוכי, מטפל משפחתי מוסמך ויועץ ארגוני.

טכניקה מעצימה במיוחד, מסגור מחדש של התנהגויות מפריעות של הילד, מתוך הפרק השמיני, העצמה בהורות, בספר "הורים כמנהיגים".

(מתוך הפרק השמיני, העצמה בהורות, בספר "הורים כמנהיגים", עמ' 293-297)

"פסמיסט רואה קושי בכל הזדמנות. אופטימיסט רואה הזדמנות בכל קושי". (אלמוני)

מסגור מחדש (reframing) פירושו מיקום מידע ישן בהקשר חדש והחלפת הפרשנות לגביו לחיובית יותר (17). ההנחה היא שהמשמעות של כל אירוע תלויה במסגרת שבה אנו תופשים אותו. לכן, כאשר אנו משנים את מסגרת האירוע, אנו משנים את משמעותו. "הדבר המשתנה כתוצאה ממסגור מחדש הינו המשמעות המיוחסת למצב, ומשום כך גם תוצאותיו אך לא העובדות הממשיות שלו" (18).

מספרים על רוכל ממתקים הודי שניסה ללא הצלחה לגרש את ים הזבובים מעל הסחורה הדביקה שלו. לבסוף הרים ידיים ותלה שלט: מיליון זבובים לא טועים. כלומר, הרוכל נטש את הניסיון לשנות את המציאות הקשה שבה היא נתון לטובת שינוי דרך הסתכלותו עליה. הוא הצליח להפוך את החיסרון –  ים הזבובים הסובבים את מרכולתו –  ליתרון – מצביעים פוטנציאליים של  מרכולתו.

דוגמה ספרותית ידועה למסגור מחדש נמצאת בספרו של מרק טווין, תום סויר. כזכור, תום סוייר מקבל עונש לצבוע את גדר הבית דווקא ביום א', שבו התכוון לצאת עם חבריו לדיג. כאשר חבריו לועגים לו, הוא מעמיד פנים כאילו הוא נהנה מאוד מהעבודה. החברים מתחילים לקנא בו עד אשר הם מוכנים לשלם לו עבור "העונג" להשתתף במלאכת הצביעה. עבודת הצביעה שנתפשה כעונש ולכן כמושא ללעג, נתפשה פתאום כפרס ולכן כמושא לשאיפה, בגלל המשמעות החדשה שתום סויר נתן לה בהעמדת הפנים שלו.

דוגמה נוספת בספרות למסגור מחדש מביא ארי דה לוקה, בספרו "הר אדוני": "כשיש געגועים, זה לא חיסרון זה נוכחות, זה ביקור, מגיעים מרחוק אנשים, עיירות, אורחים לך קצת לחברה"[1]

מסגור מחדש בהורות

"בתנו מאומצת מגיל מספר חודשים. בהיותה בגן חובה סיפרנו לה על כך. היא קיבלה זאת בשלווה. ואולם בכיתה ב' נודע לחלק מהילדים שהיא מאומצת והם החלו להציק לה. יום אחד היא חזרה הביתה בוכייה: "הסוד שלי התגלה. הם קוראים לי מאומצת," אמרה בכאב. לשמחתי היינו מוכנים לכך. אמרנו לה: "את יודעת, את בת מזל. כל הילדים האחרים, ההורים שלהם לא יכלו לבחור אותם. אותך אנחנו בחרנו כבתנו מבין ילדים רבים אחרים. את יותר ממאומצת; את נבחרת!" בתנו אהבה זאת, ומאז לכל מי שניסה להציק לה בנקודה זו היא עונה:  "אותי ההורים בחרו ואותך לא."

מסגור מחדש בהורות בהקשר של העצמה משמעו יכולת ההורים להתייחס להתנהגות מסוימת של הילד שעד כה ראו אותה כשלילית, מנקודת ראות אחרת, חיובית. למשל, ילד שהיה חסר ביטחון ולפתע מתחיל לגלות ביטחון יתר ואף מחציף פנים כלפי הוריו. הוריו יקבלו בהבנה את התחצפותו, שכן הם תופשים אותה כחלק מתהליך התבגרות רצוי. לעומת זאת, אותה התנהגות מעזת פנים שתופיע בהתנהגותו של ילד אחר, שרגיל לעשות מה שהוא רוצה, תיתפש על ידי הוריו כמסוכנת, כעלולה להובילו להידרדרות והם ינסו להפסיקה. או למשל, התנגדותו של ילד להוראות נתפשת כתכונה רעה במשפחה, אבל אם נתפוש אותה בהקשר של יכולת הילד להתנגד לאדם המנסה לנצלו היא מקבלת משמעות חדשה וחיובית. באותה צורה ניתן לשנות את ההסתכלות על התעקשותו של ילד על דברים שהוא רוצה, מהסתכלות שלילית הרואה בכך מטרד להסתכלות חיובית הרואה בכך בסיס לאסרטיביות בעתיד.

תיאור מקרה: מסגור מחדש של רצון הנער לעבוד

במשפחה המצויה בטיפולי, הנער בכיתה ט' – נאה, נבון, מקובל מאוד חברתית –  מנהל מאבקי כוח מתמידים עם הוריו. הם כועסים עליו על שאינו מוכן לקבל את דעתם בשום נושא ומתחצף אליהם. העימות הנוכחי ביניהם הוא סביב רצונו של הנער לעבוד כשוטף כלים במסעדה בזמן הלימודים. ההורים תופשים זאת כבריחה מאחריות לימודית ומשפחתית. במהלך הטיפול הצליחו ההורים לייחס להתנהגות הילד משמעות חדשה וחיובית של חריצות ועצמאות, כאשר בחנו אותה לא על רקע לימודיו.

דוגמה ספרותית יפה למסגור מחדש בהורות מצאתי בספרו של דויד גרוסמן, יש ילדים זיגזג. הוא מתאר כיצד אימו החורגת של גיבור הספר מגנה עליו בפני המורה: "'מה שבעינייך הוא מגבלות, בעיני הוא יתרונות!' הזדקפה מול המורה והתנפחה כמו נחש קוברה שפגעו בנחשון שלו: 'ואפשר לקרוא להן, למשל, נפש של אמן! כן! ואולי לא כל אחד מתאים בדיוק למסגרת המרובעת של בית הספר! כי יש אנשים עיגולים, גבירתי, ויש אנשים שמיניות, ויש ילדים בצורה של, נניח, משולש, למה לא, ויש – ' גבי הנמיכה את קולה, הרימה יד אחת גבוה באוויר, כמו שעשתה השחקנית הידועה לולה ציפרולה במחזה בית הבובות, ולחשה בקול מצמרר: 'ויש ילדים זיגזג'!"[2]

לעיתים מסגור מחדש מכוון ,הנעשה בצורה נכונה, יכול להוות התחלת תהליך שינוי דרמטי בדימוי העצמי של ילד.

תיאור מקרה: ילד עם הפרעות קשב והיפראקטיביות – מסגור מחדש כצייד

במשפחה המצויה בטיפולי, הילד, תלמיד כיתה ז', אובחן כסובל מהפרעות קשב יחד עם היפראקטיביות. הוא התקשה מאוד בלימודים וצבר תסכול לימודי מתמשך. כתוצאה מכך פיתח תפישה עצמית של "טיפש", "טמבל", ונמנע מהתמודדות עם קשיים בכלל ועם קשיים בלימודים בפרט. התנהגותו בבית ילדותית מאוד. הוא מרבה להציק לאחותו הקטנה ומרבה להתקוטט עם אחותו הגדולה. ההורים מרבים לכעוס עליו בגלל השטויות שהוא מעולל וחוסר השקט שלו. ההיפראקטיביות המתמדת שלו מוציאה אותם מדעתם. הצעתי להורים לחשוב על הקשיים של בנם כמקור כוח במצב אחר לגמרי – מצב של ציד. במצב של ציד הקשב של הצייד צריך להיות מפוזר, כדי לשים לב לכל שינוי הכי קטן בסביבה. על הצייד להיות בדריכות תמידית, בחוסר שקט תמידי, כדי להימנע מסכנות ולזהות את טרפו. לאחר שההורים הבינו את הרעיון, הצעתי להם להעביר רעיון זה לבנם. וכך אמרה לו האם, לאחר שהפנימה היטב את הרעיון: "אני יודעת שקשה לך להתרכז בדבר מסוים אחד כשאתה צריך ללמוד, ודעתך מוסחת על ידי גירויי הסביבה. אבל אתה יודע שזו מיומנותם של הציידים? לשים לב לכל רחש קטן, שונה. להיות קשובים לא לדבר אחד, אלא לדברים רבים, בעת ובעונה אחת. אתה היית יכול להיות הצייד הטוב ביותר! אני בטוחה שבעתיד תמצא תחום בחיים שהיכולת הזו שלך תעזור לך להצליח בו."

הבן "נדלק" על הרעיון, הבין את העוצמה והכוח שבקשייו, וחודשים רבים לאחר מכן הרבה לומר לאחרים במצבים שונים: "אני יכול להיות הצייד הכי טוב," או "אז מה, אף אחד לא יכול להיות צייד טוב כמוני." כך התחיל שינוי מהותי בדימוי העצמי שלו.

השימוש בטכניקה של מסגור מחדש בהורות הוא דו-שלבי: בתחילה, שינוי זווית ההסתכלות של ההורים על התנהגויות ילדיהם מהתבוננות שלילית להתבוננות חיובית. לאחר מכן, עזרה לילדיהם להתבונן בצורה חיובית על התנהגותם, שנתפשה עד כה גם בעיניהם כשלילית. (הערה 2).

תיאור מקרה: מסגור מחדש לילדה עקשנית

אם מתייעצת בקשר לבתה בת הארבע. היא מספרת שהילדה עקשנית גדולה בענייני אוכל: אף על פי שבגן היא אוכלת לבד, בבית היא מתעקשת שהוריה יאכילו אותה. כמו כן, היא מרבה להתווכח עם הוריה לגבי פעולות יומיומיות פשוטות כמו להתלבש, לשטוף פנים. היא מוסיפה ומתארת: "ילדתי רגשנית ורגישה ביותר. היא מתחילה לבכות ולשאול אם כועסים עליה עוד לפני שיש ביטוי כעס כלשהו. כאשר ילדים מתייחסים אליה בתוקפנות תוך כדי משחק, היא לא עומדת על שלה. למשל, בגן, ילדות יושבות ב"פינת בית קפה" ומזיזות אותה. היא נעלבת והולכת ולא עומדת על שלה."

בתגובה הצעתי להורים לעשות מסגור מחדש להתנהגות בתם בבית: "נראה שבתכם מנסה להיעזר בכם כדי להתגבר על חוסר הביטחון החברתי שלה. היא מנסה להתחזק על ידי כך שהיא מתעקשת איתכם! אני מציע שמעתה תאמרו לה פעמים רבות ככל האפשר, בהזדמנויות שונות, שאתם מבינים שעל ידי כך שהיא מתעקשת לא לעשות דברים שהיא יכולה לבד, היא מתאמנת להיות חזקה בגן ולא לוותר שם לאחרים. תוסיפו ותאמרו לה שאתם תשמחו להמשיך לעזור לה באימון זה עד שתרגיש שהיא כבר חזקה מספיק. המשמעות היא שמעתה ואילך אינכם מתרגזים עליה כשאינה רוצה לאכול לבד או כשאינה מצחצחת שיניים לבד, אלא אתם משתפים פעולה איתה: מתווכחים איתה כדי שתתחזק". אחרי זמן מה דיווחו ההורים על שיפור רב שחל אצל הילדה, הן בבית – פחות התעקשויות, והן בגן – התנהגות אסרטיבית יותר.

כאשר הורים רוצים להעצים בצורה מכוונת את ילדיהם, עליהם להתאמץ לעשות מסגור מחדש להתנהגויות ילדיהם על ידי כך שישאלו את עצמם: "באיזה הקשר, באילו נסיבות, יהיה ערך חיובי להתנהגות X של ילדנו, שאנו מתלוננים עליה?"

להלן תרגיל שיעזור להורים להתאמן בטכניקה מורכבת זו של מסגור מחדש.

1. בחרו בהתנהגות מפריעה של ילדכם. הגדירו אותה בצורה קונקרטית. למשל, חוסר נימוס בהרגלי שולחן (ולא חוסר נימוס באופן כללי), או התנהגות פרועה בבית, או רגישות יתר.

2. נסו למצוא הקשר אחר שבו יהיה להתנהגות זו ערך. למשל, אם תמקמו את התנהגותו הלא-מנומסת של הילד ליד השולחן בהקשר חדש של יציאה לטיול בחיק הטבע יהיה לה ערך הסתגלותי רב. זאת לעומת ילד מנומס, שרגיל לאכול בצורה מסודרת ונקייה, ואשר יהיה לו קשה להסתגל לשינוי בתנאים. או למשל, אם תמקמו את התנהגותו הפרועה של הילד בבית בהקשר של הגנה עצמית במצב של איום, היא תהיה חיובית. או למשל, רגישות היתר של הילד, המתבטאת לעיתים בחרדה, יכולה להיתפש קלות כיכולת גבוהה לאמפתיה לזולת.

3. שתפו את ילדכם במסגור החדש של התנהגותו. במידה והוא מקבל את המסגור מחדש בברכה, בשמחה, בהקלה, בהפתעה  – סימן שאתם בכיוון הנכון וכדאי שתמשיכו בכך. במידה והוא מתנגד לכך או מגיב בחוסר עניין, כנראה שטעיתם וכדאי שתחשבו על מסגור מחדש אחר.


[1] ארי דה לוקה, הר אדוני, הספרייה החדשה, 2003, עמ' 104.

[2] דויד גרוסמן, יש ילדים זיגזג, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1994, עמ' 88

אהבת? מוזמן לשתף

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רוצים לקרוא עוד?

לקבלת טיפים ומידע בנושאי משפחה, חינוך, קהילה וארגונים השאירו פרטים:

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך:

חיזוק, פיתוח ושיקום תקווה בייעוץ ובטיפול

מטרתו של המאמר לסייע לחיזוק, טיפוח ושיקום תקווה בייעוץ ובטיפול, במיוחד בשעה קשה זאת בישראל. במרכז המאמר יוצג מודל תקווה מעשי, רה"ע, הכולל שלושה מרכיבים של תקווה: רצון (המרכיב הרגשי), היתכנות (המרכיב השכלי) ועשייה (המרכיב ההתנהגותי). יוצעו כלים מעשיים לחיזוקם, טיפוחם ואף שיקומם של כל אחד ממרכיבים אלה בייעוץ ובטיפול נפשיים.

לְהַחֲיוֹת תקווה שנכחדה

האם אפשר לעורר תקווה שנרדמה? האם אפשר לפתח תקווה שדוכאה? והקשה מכל, האם אפשר לְהַחֲיוֹת תקווה שהוכחדה? במאמר נבחנות שאלות אלה בקשר לתקווה לשלום בין ישראלים לפלסטינאים, שהתנפצה בטבח של ה-7.10.2023

עוד באתר מנהיגות בחיים:

PHP Code Snippets Powered By : XYZScripts.com
דילוג לתוכן