פרגון החודש: זיו פרי טל, פארמדיק ומדריך החייאה מוסמך

נכתב על ידי חיים עמית

פסיכולוג חינוכי, מטפל משפחתי מוסמך ויועץ ארגוני.

פרגון חודש פברואר 2015 באתרי לזיו פרי טל, פארמדיק ומדריך החייאה מוסמך. "במהלך ההדרכות של זיו בנושאי הגשת עזרה ראשונה במצבי חירום התרשמתי מיכולתו להעצים את מי שהדריך, אנשים לא מקצועיים, ולטעת בכל אחד את האמונה ביכולתו לעזור ולהציל חיים באירועי חירום שונים. אני רואה בכך מסר מעצים חשוב בכלל, ובפרט."

זיו פרי טל, פארמדיק ומדריך החייאה מוסמך.

2012-06-14 09.21.41

זיו בעל ניסיון מקצועי טיפולי והדרכתי רב. שימש כמורה מן החוץ באוניברסיטת בן גוריון, הפקולטה לרפואה, המגמה לרפואת חירום. בעל תעודת הסמכה A.C.L.S  מטעם איגוד הלב האמריקאי (AMERICAN HEART ASSOCIATION). זיו משמש כראש צוות החייאה בפלוגת החייאה קדמית של חיל הרפואה בצה"ל. מדריך במפעלים, חברות וארגונים בנושאי החייאה ועזרה ראשונה (עוד פרטים באתרו: זיו שירותי רפואה).

אני מכיר את זיו ממספר הדרכות שלו בנושא הגשת עזרה ראשונה מגוונת במצבי חירום, שהשתתפתי בהן במסגרת תפקידי כראש צח"י (צוות חירום יישובי) בקיבוץ עין החורש. התרשמתי מאוד מיכולתו של זיו להעביר בצורה ברורה ואמינה את חשיבות הגשת עזרה ראשונה של אנשים לא מקצועיים, כלומר כולנו, בשניות ובדקות הראשונות של אירועי חירום. כך למשל למדתי שמאחר שבמדינת ישראל זמן ממוצע של הגעת אמבולנס לאירוע הוא כ-8 דקות, החייאה בסיסית של מי שלקה בדום לב,  על ידי מי שנמצא במקום, משפרת פי 2-3 את סיכויי הלוקה בליבו לשרוד, שכן נזק מוחי בלתי הפיך נגרם כ 4-6 דקות לאחר אירוע דום לב. במהלך ההדרכות של זיו בנושאי הגשת עזרה ראשונה במצבי חירום התרשמתי מיכולתו להעצים את מי שהדריך, אנשים לא מקצועיים, ולטעת בכל אחד את האמונה ביכולתו לעזור ולהציל חיים באירועי חירום שונים. אני רואה בכך מסר מעצים חשוב בכלל, ובפרט. 

אהבת? מוזמן לשתף

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רוצים לקרוא עוד?

לקבלת טיפים ומידע בנושאי משפחה, חינוך, קהילה וארגונים השאירו פרטים:

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך:

האם להיות אותנטי זה להיות ספונטני?

אנו נוטים לבלבל בין אותנטיות וספונטניות. על אף שאנשים אותנטיים הם פעמים רבות גם ספונטניים, לא כל פעולה ספונטנית נובעת מכנות פנימית. במאמר מוסבר מדוע אותנטיות לא סותרת שיקול דעת, אלא להפך היא משתבחת בזכותו.

האישה והחיילים, או לקבל זה לתת.

מה נדרש כדי שלא נדחה בצורה מנומסת ואוטומטית את רצון הזולת להעניק לנו מַתַּת, ונדע לקבל באהבה ובלב שלם נתינה? אירוע שולי שנכחתי בו במכללת בן גוריון שבנגב עם אישה ושלושה חיילים הסב את תשומת ליבי לשאלה זאת. במאמר אני מציע שלושה גורמים, שלוש יכולות, שיכולים לעזור לנו לקבל ובכך לתת, לעצמנו ולזולתנו.

חרדים, מאשימים ומתפלגים

אנחנו רואים זאת בכל תחום בחיינו: מעגל קסם שלילי של חרדה, האשמת האחר, התפלגות, הגברת החרדה
וחוזר חלילה. האם אפשר לשנות את מעגל הקסם השלילי וכיצד?
במאמר מוצעים שני תנאים הכרחיים: רצון לשינוי ויכולת התבוננות פנימית.

עוד באתר מנהיגות בחיים:

דילוג לתוכן