חשיבה אסטרטגית בהורות – מתוך הפרק הרביעי חשיבה אסטרטגית בהורות

מתוך הפרק הרביעי, חשיבה אסטרטגית בהורות, בספר "הורים כמנהיגים"

"אילו היו לי שמונה שעות לכרות עץ, הייתי מקדיש שש מהן להשחזת הסכין." (אברהם לינקולן)

מהי חשיבה אסטרטגית?

"חתלתול של צ'שיר," פתחה ואמרה בהיסוס מה עליסה והמשיכה: "תוכל לומר לי, בבקשה, באיזו דרך עלי ללכת מכאן?" "הדבר תלוי מאוד במקום שאליו את רוצה להגיע," ענה החתול. "לא אכפת לי כל כך לאן," אמרה עליסה. "אם כך, אין הבדל באיזו דרך תלכי," ענה החתול. "כל עוד אגיע לאן שהוא," הוסיפה עליסה לצורך הסבר. "הו, אין ספק שתגיעי," אמר החתול, "אם רק תלכי די זמן."[1]

חשיבה אסטרטגית (הערה 1) אופיינית לארגונים ולחברות, והיא עוסקת בשאלות ה-מה של הארגון ולא עם שאלות ה-איך (1). אנשים בארגונים עסוקים בביצוע משימות, ועיקר מעיינם בלימוד דרכי ביצוען של המשימות המוטלות עליהם? איך יעמדו בלוח הזמנים, בתקציב ובדרישות הלקוח? איך ישביעו את רצונו של המנהל? איך ינהלו את הצוות כהלכה? חשיבה אסטרטגית מאפשרת לארגון לעבור להילוך סרק לזמן מה ולחשוב על שאלות ה-מה שישפיעו על כיוון הנסיעה בהמשך: מהן המשימות שכדאי להתמודד איתן, ועל אלו כדאי לוותר? מהם היעדים שראוי לרכז בהם מאמצים, ועל אלו חבל לבזבז זמן? מהן יכולות הליבה שטרם מוצו עסקית? מה אנחנו עושים היום שלא יקדם אותנו לעבר העתיד? מה היה סוד ההצלחה שלנו עד עכשיו, אבל יכשיל אותנו בעתיד, כשהעולם יהיה שונה ממה שהיה בעבר? לצורך ביצוע חשיבה אסטרטגית מתכנס בדרך כלל הצוות הבכיר של הארגון למספר ימים של הסתגרות מהעולם החיצוני, ובתהליך מובנה ויצירתי הוא מגדיר לעצמו את חזון הארגון ואת המטרות העיקריות לתקופה הקרובה. תוכניות העבודה והפעולות הטקטיות של הארגון נגזרות מתוצרי החשיבה האסטרטגית.

מהי חשיבה אסטרטגית בהורות?

שואלת אם לבת חמש: "בתי עדיין מוצצת מוצץ. כבר היו לה מספר ניסיונות להיפטר מהמוצץ, אך ללא הצלחה. סיכמנו שכאשר תיפול השן הראשונה, היא תפסיק עם המוצץ. השן הראשונה נפלה אתמול בשעה טובה, אך משעה שהילדה היתה צריכה להיפרד מהמוצץ, הבכי וההיסטריה היו קשים מנשוא. גם עכשיו בצהריים, כשחזרה מהגן היא בוכה ומחפשת את המוצץ. שאלתי —  מה עושים? אולי לא חותכים בבת אחת, כפי שעשיתי? שמעתי מהורים אחרים שאחרי שנתנו לילדיהם לבכות כמה ימים, הם אכן נגמלו מהמוצץ. האם זו הדרך? האם אין לזה מחיר כבד מדי לטווח ארוך? כיצד זה ישפיע על הילדה בעתיד? אולי מה שחשוב זה לא שתיגמל מהר מהמוצץ, אלא שתלמד לאט מגיל צעיר לקבל החלטות בקשר לעצמה? ובאופן כללי, מה צריכות להיות המטרות שלי איתה?"

חשיבה אסטרטגית היא שלב ראשון חיוני בתוכנית כוללת להורים הרוצים לעצב בצורה פעילה ויוזמת את חייהם ואת חיי משפחתם, במקום לחיות בתחושה של חוסר שליטה ואקראיות במשפחתם. יש הורים שמטרותיהם ארוכות הטווח בהורות נהירות להם ויש הורים החסרים מטרות כאלה. יש הורים שמצליחים לראות את הקשר בין מה שהם עושים היום לבין איך שהיו רוצים לראות את משפחתם בעתיד, ויש הורים המחפשים לשווא קשר כזה ואינם מוצאים. גם אם התחלנו את ההורות עם מחשבה ברורה לעתיד, עם דימוי אידיאלי ראוי של איך אנחנו רוצים לראות את משפחתנו, אנו עלולים מהר מאוד למצוא את עצמנו מתוסכלים מחוסר הצלחתנו לממש את ציפיותינו במשפחה –  עסוקים בפעולות יומיומיות שגרתיות, ששוחקות את מרצנו ומכלות את כוחותינו. אנחנו לכאורה מתקדמים, "מתגלגלים" עם החיים, אך משהו חשוב מאוד מעצמנו, אמונותינו וחלומותינו נשאר מאחור. בהקשר זה מספרים על אינדיאני שהשתתף בתחרות ריצה. פתאום באמצע התחרות הוא נעצר והתיישב בצד. שאלו אותו: מה פתאום אתה עוצר? והוא אמר: "בגוף כבר הגעתי עד לכאן, עכשיו אני מחכה שגם הנשמה שלי תגיע!"

אפשר להגדיר חשיבה אסטרטגית בהורות כמאמץ שיטתי ועקבי של הורים לקבוע מטרות ויעדים למשפחתם, בהתייחס לעתיד ותוך הסתכלות מערכתית. בהתאם להגדרה זו, ניתן לזהות מספר מאפיינים של חשיבה אסטרטגית בהורות:

1. מהותית (עוסקת ב-מה): הורים, מנהלי הארגון החשוב והמסובך ביותר – המשפחה – צריכים ליטול מפעם לפעם פסק זמן כדי לעסוק בשאלות ה-מה של משפחתם. עליהם לשאול מה הם הערכים המרכזיים במשפחה? מה המטרות הראויות לה, ומה המטרות הראויות לכל אחד ואחד במשפחה? מה חשוב לשמר ומה אפשר לשנות?

2.  עתידית: ההסתכלות היא לטווח רחוק, כדי שהורים יוכלו לארגן את חיי המשפחה לפי הדברים החשובים להם ביותר ולאו דווקא לפי הדברים הדחופים ביותר.

3. שיטתית: אין מדובר על הבלחה של רגע, אלא על מאמץ חשיבתי שיטתי ועקבי שמתרחש בין ההורה לבין עצמו ו/או בינו לבין ההורה האחר ו/או בינו לבין שאר בני משפחתו.

4. מערכתית: חשיבה אסטרטגית בוחנת את המשפחה בפרספקטיבה רחבה, כדי שהורים יוכלו לזהות ואז לסדר מחדש את האופן שבו הם חיים את חיי משפחתם. היא מבוססת על שיקול דעת רציני ואחראי מצד ההורים, הלוקח בחשבון את מירב הצרכים והיכולות של בני המשפחה יחד עם אילוצי המציאות.

5. מטרתית: התוצאה של חשיבה אסטרטגית בהורות צריכה להתמצות במספר קטן של יעדים בהם תתמקד המשפחה בתקופה הקרובה.

6.  אותנטית: על אף שתכני החשיבה האסטרטגית דומים אצל כל המשפחות, התוצר שלה צריך להיות אישי ואמיתי לכל משפחה ומשפחה. המפתח לחשיבה אסטרטגית בהורות הוא לא הייחודיות שלה, כלומר באיזו מידה משפחה אחת נבדלת מרעותה, אלא האותנטיות שלה – כלומר, באיזו מידה המשפחה המסוימת מאמינה במטרותיה ובערכיה וחיה אותם בעוצמה.

תיאור מקרה: חשיבה אסטרטגית לגבי ילד בכיתה ח' ש"לא עושה עם עצמו שום דבר"

במשפחה המצויה בטיפולי, ההורים מתוסכלים מחוסר יכולתם להשפיע על בנם, תלמיד כיתה ח', שאינו משקיע בלימודים ויש סימני שאלה גדולים האם יוכל להמשיך ללמוד בשנה הבאה באותה כיתה, או שיצטרך לעבור לכיתה מיוחדת, בבית ספר אחר; הוא לא עושה עם עצמו שום דבר חוץ מלשבת כל היום מול המחשב; מציק לאחותו הצעירה וכדומה. מספרת האם: "ברגע שאני מגיעה הביתה ורואה אותו שוב מול המחשב, אני יודעת שהוא לא עשה כלום עם עצמו עד עכשיו וגם ולא יעשה כלום עם עצמו בהמשך, וזה הורג אותי. אני כועסת עליו ומרגע זה כל הזמן מעירה לו, אף על פי שזה לא עוזר. מה לעשות, אני לא מסוגלת להבליג." האב התייאש זה מכבר, משתדל לא להעיר לבן, אך מרבה לבקר את אשתו על התנהגותה. הבן אומר שהלימודים לא חשובים לו, אבל חשוב לו להמשיך ללמוד עם חבריו וחוץ מזה, "נמאס לי מההורים שלי, שכל היום מנדנדים לי ולא ממש עוזרים לי."

לאחר בירור ראשוני של הקשיים, ביקשתי מההורים לנסות להבהיר לעצמם מהן המטרות החינוכיות שלהם לגבי בנם. הם הופתעו מהשאלה והתקשו במשך זמן רב בשיחה להתנתק ממריבות היומיום שלהם איתו. לאחר שהתעקשתי ולא ויתרתי, הם אמרו שמה שחשוב להם זה שיהיה מאושר, שיהיה לו טוב עם עצמו. שאלתי: "מה לדעתכם מונע ממנו היום להיות מאושר?" ההורים השיבו שהשהות הרבה שלו בבית מאמללת אותו. כאשר הוא נמצא במסגרת כמו בית ספר, הוא מרגיש טוב וחוזר מאושר. כשהוא הולך לחברים, טוב לו והוא מרוצה מעצמו.

בפגישה הבאה, לאחר שההורים חשבו היטב על הגדרת מטרה זו והיו משוכנעים שהיא נכונה להם, הם הגדירו בעזרתי שתי מטרות מיידיות להשפעתם החינוכית על בנם: בלימודים – לעזור לו לשרוד את בית הספר כדי שיישאר עם חבריו לכיתה; בחברה – לעזור לו לצאת מהבית בשעות אחר הצהריים.

בהתאם לשתי מטרות אלה כיוונו ההורים את מאמציהם החינוכיים. האם הפסיקה להעיר לבנה על דברים רבים והתמקדה בהשגת המטרות, והאב התגייס לעשייה חינוכית.

בקשר ללימודים, ההורים החלו להשקיע מאמצים בבית הספר ולדאוג לכך שבנם יוכל להמשיך ללמוד בשנה הבאה באותה כיתה. עד כה, הם רק ביקרו את בנם ותבעו ממנו הגברת מאמציו הלימודיים. עכשיו הם הצטרפו לילד ברצונו לעשייה לימודית מינימלית, מה שהתנגדו לו עד כה. הם החלו לעודדו לעשות קצת ולא הרבה ושיבחו אותו כאשר הצליח בכך. הבן הרגיש שהוריו איתו, מבינים אותו, והסכים לקבל מהם עזרה רבה יותר בתחום הלימודי.

בקשר ליציאה מהבית, ההורים החלו לחשוב באופן יצירתי מה יוכל לעזור לבנם לצאת מהבית. עד עכשיו הם, ובמיוחד האם, פעלו בצורה שגרתית, לא יעילה, שעצבנה את בנם: הציעו לו ללכת חוגים, הזכירו לו שמות של חברים להתקשר אליהם, הציעו לו לבוא איתם לפעילויות שונות מחוץ לבית. משעה שהחלו לחשוב בצורה יצירתית, העלתה האם רעיון לנסות לחבר את בנם דווקא לילדים קטנים ממנו, כדי לחזק את ביטחונו העצמי. ההורים הצליחו לארגן דרך המתנ"ס המקומי חונכות של בנם לשני ילדים צעירים ממנו. הבן נענה ברצון והחל לצאת מהבית אחר הצהריים לפעילות זו.

הורים חושבים בצורה אסטרטגית גם בלי שהם מודעים לכך. הם עושים זאת בצורה ספונטנית, כאשר הם בוחנים סוגיות מעשיות בהווה תוך ראייה עתידית. למשל, סוגיית מקום השינה של התינוק במהלך החודשים הראשונים לחייו –  יחד עם הוריו, כדי לחזק את תחושת הביטחון הבסיסית שלו; או בחדר סמוך כדי להימנע מטיפוח תלות מוגזמת בהם? האם למנוע מילד הקטן לשחק במשחק מסוים לאחר שהתפרץ ושבר אותו, כדי ללמדו כללי התנהגות בסיסיים, או אולי לא להגיב ולאפשר לו ללמוד מניסיונו האישי דרך ניסוי וטעייה? האם לאסור על הבת לראות טלנובלה אווילית וקלוקלת, או שמא ראוי לאפשר לה לצפות בה כדי שתוכל להתמצא בשיחות הבנות על כך בכיתה? האם לקנות לילד ספרים, שכן אחרת אינו קורא וקריאתו חשובה לנו מאוד, או לדרוש ממנו להחליף ספרים בספרייה כדי ללמדו את ערך הכסף?

חשיבה אסטרטגית ברורה יותר מתבצעת על ידי הורים כאשר הם משוחחים ביניהם בצורה רצינית על מה חשוב להם במשפחה, או כאשר הם מקשיבים להרצאה בנושאי הורות ומעריכים מחדש את מצב משפחתם. ואולם בכך אין די. כשם שמנהלי ארגונים נעזרים על פי רוב ביועץ ארגוני לביצוע יעיל של חשיבה אסטרטגית, כך כדאי שגם הורים יעזרו מדי פעם במומחים לחשיבה אסטרטגית משפחתית. השתתפות בחוג/סדנת הורים ו/או פנייה לטיפול פסיכולוגי יכולות לאפשר חשיבה הורית אסטרטגית ברמה גבוהה. ההורים מתבודדים לפרק זמן קבוע של שעה שבועית במשך מספר שבועות או חודשים, ובעזרת איש מקצוע הם בוחנים בצורה יסודית את מטרותיהם בהורות, מעריכים מחדש את הצרכים של עצמם ושל ילדיהם, תוהים לגבי סדרי עדיפויות במשפחה ומקבלים החלטות מעשיות על בסיס שיקול דעת רציני ומקיף.

מה התועלת של חשיבה אסטרטגית להנהגה הורית?

מימרה המיוחסת לר' נחמן מברסלב קובעת ש"אדם נמצא במקום בו מחשבותיו נמצאות. ודא שמחשבותיך נמצאות במקום בו אתה רוצה להיות!" אפשר לומר, שחשיבה אסטרטגית עוזרת להורים לוודא שמחשבותיהם בהורות תהיינה מכוונות למקום שבו הם רוצים להיות במשפחתם. באופן מעשי, חשיבה אסטרטגית עוזרת להורים במספר עניינים החשובים להנהגת המשפחה: להתמקד בעיקר ולא בטפל, לפעול אחרת, לזהות הזדמנויות, להתחזק בעשיית הדברים הקשים, להתעודד ולגבש את המשפחה.

להתמקד בעיקר ולא בטפל

תיאור מקרה: אימא שמפסיקה להיות מכונת ירייה

מספרת אם במהלך התייעצות: "שמתי לב שכשאני נכנסת הביתה אני מתנפלת על הילדים בטענות אין סופיות: למה השארתם את הנעליים ליד הדלת? ולמה התיק לא בחדר? מדוע לא הורדתם כלים מהשולחן ושמתם במדיח? ואיך זה שעדיין לא הכנתם שיעורים? מה שגרם לי להפסיק סדרת טענות נמשכת זו היתה הערה קטנה של הבן שלי שאמר לי: 'אימא, את יודעת שאת נשמעת כמו מכונת ירייה?' הבנתי שבעצם הם לא קולטים שום דבר, אוטמים את אוזניהם, ואני רק מוציאה עליהם את התסכול שלי וזה לא באמת עוזר. החלטתי להגיד כל יום רק דבר אחד שמפריע לי. וראה זה פלא – זה עבד!"

עלינו להיזהר מלהציב דברים משניים במקום ראשון, כדי שלא נתמקד בשולי במקום בעיקר. כך מתאר זאת ש"י עגנון בדרכו הסגנונית המיוחדת: "יקר מכל יקר הוא הזמן, שלא נברא הזמן אלא בשביל תורה ותפילה, והלוא יש צורך בפרנסה וגידול ילדים ושידוך הבנות, אלא הפיקחים מכלכלים את מעשיהם שלא יעשו את העיקר טפל ואת הטפל עיקר" [2]

חשיבה אסטרטגית עוזרת להורים להתמקד במעטים החיוניים במעשה ההורות ולא ברבים התפלים, כי "העיקר להתחיל בעיקר". היא עוזרת להורים להיות יעילים על ידי שהיא מראה על מה כדאי לוותר, בבחינת "תפסת מרובה לא תפסת", ובמה צריך להתמקד. הפחתת מטרות מניעה את ההורה בקו אחד אל היעד בלא להתפזר לכיוונים שונים, שכן עדיפה האיכות על הכמות ועדיפה ההתמקדות במטרה מוגדרת וברורה מהתפרשות על פני תחומים ומטרות שונות.

לפעול אחרת

תיאור מקרה: אימא לומדת לפתח מטרה פנימית בהורות

כותבת אם בסיום תהליך התייעצות: "אני רוצה להתייחס לדבריך על מטרה פנימית ראויה ועל החלטה לא להיסחף למאבקי כוח. אני מרגישה שללא המטרה הפנימית שעזרתם לי להבהיר לעצמי, המשאלה שלא להיסחף למאבקי כוח היתה נשארת ריקה. לא הייתי יודעת איך לעשות זאת –  מה לעשות במקום? כבר שמעתי בעבר את המשפט 'אל תיכנסי למאבקים,' אבל כשזה לא בא עם הבנה מעמיקה יותר, זוהי 'הנחיה' אפילו קצת מקוממת."

הבהרת המטרות העיקריות בהורות עוזרת להורים לבחון את התנהגותם באירועים קשים ובמצבים בעיתיים, ולשנותה במידת הצורך. האם התנהגותם הנוכחית מקדמת את מטרותיהם האידיאליות, או שמא הם נגררים לדפוסי התנהגות לא יעילים שמרחיקים אותם ממה שחשוב להם באמת? תשובה כנה ואמיצה לשאלה זו תאפשר להורים לפעול אחרת בהורות. למשל, הורה שנלחם עם בתו המתבגרת שתאכל יחד עם המשפחה ארוחת ערב, ישאל את עצמו: "מה מטרת המלחמה שלי?" תשובתו המיידית ודאי תהיה: "ברור, אני רוצה שהיא תאכל עם כל המשפחה." ואולם אם יעמיק לחשוב על המטרות העיקריות שלו בחינוך הבת, הוא עשוי לענות גם "שתהיה עצמאית." או אז יוכל ההורה לבחון האם בדרך זו של מלחמה על השתתפות הבת בארוחת ערב הוא מחנך אותה לעצמאות. הוא יצטרך לבחור מה חשוב לו יותר: שבתו תאכל איתם ועל כן ימשיך להתעמת איתה, או שתהיה עצמאית ולכן יאפשר לה להחליט האם היא רוצה לאכול או לא וייתן לה לשלם את המחיר על החלטותיה – למשל, שתפסיד את ארוחת הערב.

לזהות הזדמנויות

תיאור מקרה: אבא לומד לחזק את ילדיו בהזדמנויות שונות

מספר אב במהלך טיפול משפחתי: "תמיד ידעתי שחשוב לתת חיזוקים לילדים ולעודד אותם, וגם ניסיתי לעשות זאת כמיטב יכולתי. אבל משעה שהבנתי עד כמה הדימוי הלימודי של בתי גרוע ואחרי שהודגם לי כיצד ניתן לחזקה בנושא בחיי יום-יום, התחלתי לשים לב למקרים רבים שבהם יכולתי לחזקה ולא עשיתי זאת. למשל, כאשר היא מקריאה לאחיה סיפור, כאשר היא קוראת את שם המוצר על המעדן שהיא אוכלת, כאשר היא מגלה סקרנות ושואלת אותי על דברים שהיא שומעת בטלוויזיה וכדומה. פתאום מצאתי אפשרויות רבות לחזק אותה".

הדברים שבהם אנחנו מתמקדים צומחים. ברגע שמתחילים להקדיש תשומת לב למשהו, הוא מתרחב בהכרה ומציף את התודעה. למשל, כשאנו רוצים להחליף את רכבנו ומחפשים סוג מסוים של רכב חדש, אנו מבחינים  שיש רכבים רבים כאלה בכביש. כמובן שהם היו שם גם בעבר, אבל לא היינו מודעים לקיומם הנפוץ עד שנכנסו לטווח ההתמקדות שלנו. כך, הצבת מטרות בהורות גורמת להורה להיות ערני ולעקוב אחר הזדמנויות חדשות לבניית משפחה איכותית יותר – הזדמנויות שהיה עלול להחמיץ לו לא היה מחפש אותן. למשל, כיצד לטפח את משפחתנו כמשפחה בלתי אלימה? משעה שנבהיר לעצמנו שזוהי המטרה החשובה לנו ביותר, נמקד את תשומת לבנו באפשרויות נוספות להשגתה. נהיה יצירתיים. נשים לב ששיטת העונשים שנקטנו בה אינה היחידה הראויה, אלא אפשר לנקוט בדרכים יצירתיות אחרות כמו לשים שלט על הטלוויזיה ובו נכתוב: "מכות הן רק בטלוויזיה ולא בחיים", להסכים על כרטיסים צהובים ואדומים שיישלפו במשפחה, לשוחח כל ערב על אירועים חיוביים המציינים פתירת בעיות וכדומה.

להתחזק בעשיית הדברים הקשים

"אצלי אין שאלה של קל או קשה, אלא של נכון או לא נכון והאם זה מה שאני רוצה לעשות. אם זה לא נכון, מה עוזר שזה קל? לעומת זאת, אם מה שצריך לעשות הוא נכון, השאלה אם זה קשה לא רלוונטית. כשמשהו נכון, אין התלבטויות!"

פעמים רבות הדברים שעלינו לעשות כהורים אינם קלים לנו, ובכל זאת עלינו לבצעם כיוון שהם נכונים. לא קל להקריא בלילה סיפור לילדה. אתם עייפים מאוד לאחר יום עבודה קשה, אך ההקראה היא הדבר הנכון לעשות הן למען תחושת הביטחון של הילדה והעשרת עולמה, והן כדי שתוכלו ליהנות מהורותכם (מוזר, אך כדי ליהנות צריך להתאמץ!) ולחזק את הקשר ביניכם לבינה. לא קל לומר "לא" לילד מפונק שתובע עוד ועוד ממתקים, אך זהו הדבר הנכון לעשותו, כדי למנוע את המשך השמנתו ולחזק את יכולתו לדחות סיפוקים ולהתמודד עם תסכולים. לא קל להתעקש לצאת בערב מהבית לבילוי זוגי על אף העייפות ומחאות הילדים, אך זה מה שנכון לעשות למען טיפוח הזוגיות שהיא הבסיס להורות. לא קל לקום מוקדם בבוקר להכין לילדינו כריכים לבית הספר, אף שהם יכולים להכינם לבד והמיטה קורצת להישאר בה עוד מספר דקות, אך זהו הדבר הנכון לעשות כדי שהם ואנחנו נרגיש מתחילת היום את הביחד והחום המשפחתיים. אין זה קל לראות את ילדך מתקשה בהכנת שיעוריו כתוצאה מהחלטתך להפסיק את העזרה המיותרת שהגשת לו, אך זוהי ההחלטה הנכונה לטובת פיתוח אחריותו ללמידה.

חשיבה אסטרטגית בהורות מבהירה להורים את מה שבאמת חשוב להם בחינוך ילדיהם ובחייהם המשפחתיים, ובכך נותנת להם את הכוח לעשות את כל אותם דברים נכונים הגם אם הם קשים. ידיעת המטרה הברורה והחיונית היא כמו מגדלור רחוק המכוון את דרכם של ההורים בין הגלים הסוערים בהורות ומגן עליהם מפני תהפוכות, סערות ורפיון ידיים.

מקרה אישי: הכוח לעזור לבני לעשות כושר

באחד המשברים שהיו לי עם בני בקשר להליכתו המסודרת לחדר כושר אמרתי לו: "תשמע, אני מרגיש כמו הורה שמקדיש את חייו למען הצטיינות ילדו. יש הורה שמוכן להשקיע מאמץ אדיר כדי שילדו יהיה שחיין מצטיין. יש הורה אשר מתאמץ כדי שילדו יהיה כנר מעולה. אני מתאמץ כדי שאתה תהיה אדם בריא וחזק. הבעיה שאתה עדיין לא מאמין בזה מספיק. בניגוד לילד שרוצה להיות שחיין או כנר וההורה מצטרף אליו או דוחף אותו, אצלנו המצב הוא שאתה עדיין לא ממש רוצה את זה, כי זה קשה ולא מספיק מספק. אני משוכנע לגמרי שזאת המטרה החשובה ביותר כיום בחייך – יותר מלימודים. אם תמשיך להשמין, תהיה אדם שמן. אם לא תפתח כושר כיום, תהיה אדם חלש. מאחר שאני משוכנע בכך לגמרי, אהיה מוכן לעשות כל מאמץ כדי לעזור לך להפנים זאת גם כמטרה שלך."

להתעודד

"הרגשתי אחריות אדירה בהורות. חשבתי שכל צעד שאני עושה הוא בלתי הפיך, ולכן אם אעשה טעות אני עלולה לגרום נזק חמור לילדי. לאחרונה התחלתי להבין שאני צריכה לקחת את מעשי בפרופורציות הראויות, שכן חינוך הוא תהליך ארוך. הבנתי שגם אם אני עושה טעות היום, אני יכולה לתקן אותה מחר."

אנחנו חיים בדור ילדותי. כולנו רוצים הכול מהר, כאן ועכשיו. גם ההורים, ולא רק הילדים. כתוצאה מכך אנחנו לחוצים. אם הילדים לא מגיעים מייד להישגים שאנחנו חפצים בהם, אין לנו סבלנות להמתין וכתוצאה מכך אנחנו מתייאשים. אנחנו לוחצים ומסתבכים במאבקי כוח לא רצויים. חשיבה אסטרטגית מאפשרת פרספקטיבה להורות שלנו, כדי שנוכל להבין שהתוצאות הן לא "מעבר לאף" אלא רחוק הרבה יותר. הסתכלות לטווח ארוך יכולה גם להרגיע הורים חרדים, החוששים שכל מעשה פעוט שקורה ביומיום הוא טרגדיה.

לגבש את המשפחה

"החלטנו לעשות את הטיול המשפחתי לחוץ לארץ אחרת, כחוויה משפחתית מלכדת. לכן כבר בשלב הראשוני, כשרק התחלנו לחשוב על כך, עירבנו את הילדים. ישבנו יחד וחשבנו מה אנחנו רוצים שיהיה בטיול הזה. התחלנו בצורה מסודרת, לא בפעילויות שנעשה, אלא במטרות. מה אנחנו רוצים להשיג עצמנו מהטיול הזה? הילדים קצת הופתעו כיוון שחשבו שהזמנו אותם לספר להם לאן נוסעים ומה יעשו שם. אבל הם שיתפו פעולה יפה ואפילו נהנו מכך. הסכמנו שהמטרה שלנו היא ליהנות כפרטים וכמשפחה. זה נראה פשוט, אבל זה מאוד עזר לנו בהמשך, כאשר התמודדנו עם התלבטויות מעשיות שונות. למשל, התלבטנו האם לבלות במדינה מסוימת בפארק שעשועים נוסף, או לבקר במקום זאת במוזיאון מדע. אנחנו ההורים טענו שביקור במוזיאון יעשיר את הילדים ואילו בילוי בעוד פארק שעשועים יהיה משעמם. הילדים טענו נגדנו בתוקף והזכירו לנו שהסכמנו שמטרת הטיול היא לא לימודית, ולכן אין מקום לבקר במוזיאון. לעומת זאת, היו מצבים רבים בנסיעה שנדרשו פשרות מצד הילדים, וכשהזכרנו להם את המטרה –  שלא רק הם ייהנו אלא המשפחה כולה –  היה להם קל יותר להתפשר."

חשיבה אסטרטגית יכולה לקרב הורים שמתקוטטים ביניהם על ענייני יום-יום, אך מצליחים לשתף פעולה כשהדיון הוא על מטרות ארוכות טווח. בכוחה של חשיבה אסטרטגית לגבש גם את המשפחה כולה, אם היא מתבצעת בשיתוף הילדים. כזכור, מנהיגות מוגדרת כ"יכולתו של אדם להוביל אנשים אחרים אל עבר מטרה משותפת" (2). אנו בדרך כלל חושבים ששיתוף פעולה פירושו שילדים עושים מה שהמבוגרים מבקשים מהם לעשות, אלא שזוהי צייתנות לשמה. כדי לפתח אווירה של שיתוף פעולה אצל ילדים, עלינו לעזור להם להבין כיצד הבקשות והחוקים שלנו טובים לכולם. המטרה המשותפת מעניקה כוח התמדה והתלהבות להניע את כל בני המשפחה. לכן מומלץ לקיים חלקים נכבדים של החשיבה האסטרטגית במשפחה יחד עם הילדים. מומלץ לכתוב את תוצרי החשיבה ולתלותם במקום מרכזי בבית, ממש כמו בארגונים. כמו כן מומלץ לעשות רשימה של מטלות משפחתיות, לחלק תפקידים, לרשום אותם, לעשות טבלאות שבועיות ו/או חודשיות, לבצע ישיבות תכנון ומעקב יומיות ושבועיות וכיוצא באלה.

הערות:

[1] לואיס קרול, הרפתקאות אליס בארץ הפלאות, תרגום: רנה ליטוין, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998.

[2] ש"י עגנון, פתחי שערים – עיר ומלואה, 1999, כל סיפוריו של ש"י עגנון, ירושלים, שוקן, עמ' 216