פרגון החודש: רובי שם טוב, סוכן ביטוח ויועץ פנסיוני

נכתב על ידי חיים עמית

פסיכולוג חינוכי, מטפל משפחתי מוסמך ויועץ ארגוני.

פרגון חודש ינואר 2016 לרובי שם טוב, סוכן ביטוח, חבר ללהקת ריקודים ואיש אוהב.

rubi_shem_tov ראובן שם טוב, רובי, סוכן ביטוח ויועץ פנסיוני. רובי גר בנתניה יחד עם שותפתו לחיים, סלביה, ושני ילדיו: דניאל ומיכאל. רובי הוא סוכן ביטוח משנת 1986. רובי הגיע לעסוק בביטוח ממקום של לרצות לעזור לאנשים, להיות ליד הלקוח ביום צרה. בימים אלה ילדיו נכנסים לעבוד אתו וזה מקור לגאווה גדולה עבורו.

רובי אוהב לחתור בקיאק בים, 20 קילומטר כל שבוע, לאורך החוף, וכן לרכב על אופניים ב"שטח". בלי אחד מאלה בסוף שבוע, הוא מרגיש חסר מאוד. החתירה בים והרכיבה המקצועית באופניים מהווים עבור רובי דרך לפורקן רגשי ולהתמודדות עם אתגרים אישיים.

אני מכיר את רובי כשתים עשרה שנה, במסגרת לימודי הריקוד בבית ספר לריקודים לטיניים וקלאסיים "הנרקוד". אנחנו מותיקי בית הספר. נדדנו ביחד למקומות שונים בהם בית ספר התמקם, החלפנו מורים רבים, למדנו סגנונות ריקוד מגוונים, התאמנו ביחד להופעות, הופענו ביחד, התרגשנו ביחד, התארחנו אחד בבית של האחר, בדרך כלל באירועים שמחים ומרגשים, אבל גם בנסיבות אישיות של צער וכאב.

תמיד התרשמתי מאישיותו הנעימה של רובי, מההומור העדין שלו, מגישתו החיובית לחיים, ומהדרך הנוחה שבה קיבל ביקורת בתהליך הלמידה הקשה של לימודי הריקוד. אבל במיוחד התרשמתי מההתמדה של רובי בלימודי הריקוד, או ליתר דיוק, מהסיבה שהתמיד שנים כה רבות: בגלל אהבתו לאשתו, סילבי. על אף שרובי מכור, כאמור, לתחביבי החתירה בים והרכיבה באופניים, הוא מתמיד שנים כה רבות בלימודי הריקוד, בעיקר בגלל שלאשתו, סילבי, זה חשוב. הוא אומר זאת בריש גלי, ואנו, חבריו לריקודים, חווים זאת אתו כל שבוע מחדש.

עבורי, רובי ממחיש את אחד האפיונים החשובים של האוהב: להתאמץ להתמיד בחוויה זוגית החשובה לבן/ת זוגך, גם אם לך זה קשה, ולהשתדל לעשות זאת בלב אוהב, ללא התמרמרות ורטינה. ועל כך הערכתי הגדולה לרובי. 

 לכל שאר הפרגונים, לחצו כאן *

אהבת? מוזמן לשתף

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רוצים לקרוא עוד?

לקבלת טיפים ומידע בנושאי משפחה, חינוך, קהילה וארגונים השאירו פרטים:

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך:

האם להיות אותנטי זה להיות ספונטני?

אנו נוטים לבלבל בין אותנטיות וספונטניות. על אף שאנשים אותנטיים הם פעמים רבות גם ספונטניים, לא כל פעולה ספונטנית נובעת מכנות פנימית. במאמר מוסבר מדוע אותנטיות לא סותרת שיקול דעת, אלא להפך היא משתבחת בזכותו.

האישה והחיילים, או לקבל זה לתת.

מה נדרש כדי שלא נדחה בצורה מנומסת ואוטומטית את רצון הזולת להעניק לנו מַתַּת, ונדע לקבל באהבה ובלב שלם נתינה? אירוע שולי שנכחתי בו במכללת בן גוריון שבנגב עם אישה ושלושה חיילים הסב את תשומת ליבי לשאלה זאת. במאמר אני מציע שלושה גורמים, שלוש יכולות, שיכולים לעזור לנו לקבל ובכך לתת, לעצמנו ולזולתנו.

חרדים, מאשימים ומתפלגים

אנחנו רואים זאת בכל תחום בחיינו: מעגל קסם שלילי של חרדה, האשמת האחר, התפלגות, הגברת החרדה
וחוזר חלילה. האם אפשר לשנות את מעגל הקסם השלילי וכיצד?
במאמר מוצעים שני תנאים הכרחיים: רצון לשינוי ויכולת התבוננות פנימית.

עוד באתר מנהיגות בחיים:

דילוג לתוכן