
למדתי בהרי הדולומיטים למצוא את השונה בדומה.
בהרי הדולומיטים למדתי למצוא את השונה בדומה. הבנתי שלשם כך נדרשים לפחות שלושה תנאים: להישאר עם הדבר המשעמם, להתבונן בתשומת לב ובסבלנות במה שנראה כדומה, ולשנות את התפישה המוקדמת הרואה רק את הדומה.
בהרי הדולומיטים למדתי למצוא את השונה בדומה. הבנתי שלשם כך נדרשים לפחות שלושה תנאים: להישאר עם הדבר המשעמם, להתבונן בתשומת לב ובסבלנות במה שנראה כדומה, ולשנות את התפישה המוקדמת הרואה רק את הדומה.
רבים טועים ומזהים חיזוק שלילי עם עונש. במאמר מחודדים ההבדלים ביניהם דרך חוויות אישיות שחוויתי במסענו בהרי הדולומיטים בצפון איטליה.
על תובנה לא חדשה אך מרגשת שחוויתי ברפת בצפון איטליה, בגובה 2000 מטרים, ושהעניקה משמעות נוספת למסענו הארוך בצפון איטליה.
2 תגובות
שלום עינת,
סליחה על תגובתי המאוחרת על הודעתך.
מדברייך נראה שהבנת היטב את דרך ההתמודדות המומלצת, ואת אף מנחה הורים על כך. בעיקרון עלינו לחזק מצד אחד את ילדינו ומצד אחר לא להתעלם מאחריות המערכת החינוכית ולחזק אותה. זה שזה קשה, שלא תמיד המערכת מתמודד בצורה טובה, לא צריך להרתיע אותנו מלנהוג בדרך הנכונה. אל נשכח: אנחנו מהווים בכך גם דוגמה אישית לילדינו.
בברכה,
חיים עמית
חיים שלום
הקשבתי לכל הראיון ולא הצלחתי להבין ממנו מהי דרך ההתמודדות המומלצת להתמודדות עם בריונות מלבד תמיכה בילד והקניית תחושת ביטחון ככל האפשר במציאות של מערכת מסורסת ואלימות גדולה מצד ילדים אלימים שהוריהם אינם משתלטים עליהם.
אני מנחת קבוצות הורים של אדלר ואני עובדתהרבה עם אוכלוסיות בעפולה ובית שאן ששם יש הרבה אלימות בבתי הספר והורים עומדים חסרי אונים מול המערכת . אני ממליצה להורים לדבר עם הילדים, להגיד להם להתרחק מאלימות ולדווח לממונים אך אני שומעת איך המערכת לא עושה שום דבר בנדון ואז אנחנו עומדים חסרי אונים ומתוסכלים מול מצב בלתי אפשרי.
אודה לתשובתך האדיבה
עינת מאור