"דרש רבי עקיבא – איש ואישה זכו- שכינה בניהם. לא זכו- אש אוכלתן”. (גמרא, מסכת סוטה יז, א)
הקורונה הורסת זוגיות
עם פרוץ המגיפה סברו רבים כי הסגרים יגרמו לעליה דרמטית במשברים בתוך משפחות, וכתוצאה מכך גם לעליה גדולה במספר מקרי הגירושין. סברה זאת מסתמכת על מספר סיבות: חששות בריאותיים, קשיים כלכליים, לחצים הוריים ואינטימיות זוגית מעיקה.
ראשית, חששות בריאותיים. החרדות הבריאותיות המלוות את הקורונה עלולות לגרום למצב נפשי ירוד, שמתבטא, בין היתר, בפתיל סבלנות קצר מאוד של בני הזוג. החרדות הבריאותיות גם יוצרות קונפליקטים זוגיים בנושאים חדשים, למשל בקשר לסכנה שנשקפת מהקורונה, למידת המחויבות להיגיינה ציבורית, לשאלת החיסונים וכיוצא באלה.
שנית, קשיים כלכליים. בעיות כלכליות שליוו את בני הזוג טרם-הקורונה, מחמירות במהלכה. נוצר מתח רב שקשור בירידת ההכנסות, בחוסר יכולת לעמוד בתשלומים וגם בפגיעה בדימוי העצמי או בזהות המקצועית. ידוע שחוסר הסכמה בנושא הכספי (על מה להוציא את הכסף, מה נחשב בזבוז, מה לעשות עם החסכונות וכו') הוא גורם נפוץ מאוד בשיקולי הפרידה של זוגות.
שלישית, לחצים הוריים. זה אולי הגורם המשפיע ביותר על מצוקות זוגיות: מריבות בקשר לחינוך הילדים והקשר איתם. במצב שבו הילדים רוב הזמן בבית וההורים נאלצים להיות איתם כל הזמן, המחלוקות החינוכיות הרגילות בקשר לגידול הילדים מעצימות והופכות להיות בלתי נסבלות.
רביעית, אינטימיות זוגית מעיקה. בתקופות הסגר בני הזוג חייבים להיות אחד עם השני כמעט כל הזמן, ואין להם כמעט מרחב אישי חופשי, ממנו הם נהנים בשגרה. התנהגויות קטנות של האחר – אורחות סדר וניקיון, מנהגי אכילה ושתיה, הרגלי שינה, צורת דיבור – שבשגרה מבליגים עליהן, הופכות כעת לבלתי נסבלות.
הקורונה בונה זוגיות
לצד זוגות שהשהות הצפופה בקורונה הבליטה את הסדקים ואת הפערים ביניהם, ואולי הובילה לגירושין, ישנם זוגות רבים שהקורונה והסגרים עשו להם טוב. זוגיותם השתפרה ומחשבות על פרידה נגנזו. אפשר לציין מספר סיבות לכך: תחושת ההישרדות, שינוי הפרופורציות בחיים לטובת הבית והמשפחה, גילוי הטוב שבבן/ת הזוג ופיתוח אינטימיות בריאה.
ראשית, תחושת הישרדות. בעתות לחץ תחושת ההישרדות גורמת להשקעת מאמצים לייצב את המערכת, ולא לשנותה. פרידה דורשת כוחות נפש וגובה מחירים רגשיים לא פשוטים, גם בשגרה ובוודאי בחירום. ולכן בתקופת הקורונה בני הזוג מגייסים את המשאבים שלהם להישרדות בתוך המערכת המשפחתית הקיימת, ולא מנסים לשנותה, גם אם היא אינה טובה.
שנית, שינוי הפרופורציות בחיים לטובת הבית והמשפחה. הקורונה משנה את הפרופורציות שלנו על החיים. אנשים מגלים מה חשוב להם ומי חשוב להם באמת, ומשתדלים להתרכז בו. החוץ והאחרים נתפשים כמסוכנים ואילו הבית והקרובים הופכים להיות בטוחים. הקשיים הזוגיים מתגמדים מול האסונות הגדולים שחווים רבים, בארץ ובעולם.
שלישית, גילוי הטוב שבבן/ת הזוג. השהות הרבה ביחד מבליטה תכונות אישיות טובות אצל בני הזוג. למשל, חוש הומור שיכול לעזור מאוד במצבי לחץ, או גישה יעילה לפתרון בעיות מעשיות. במקביל חסרונות בני הזוג – חוסר סדר, בזבזנות, פטפוט – מחווירים לנוכח ממדי מגפת הקורונה.
רביעית, פיתוח אינטימיות בריאה. הקורונה מזמנת לבני הזוג הזדמנות נדירה להיות ימים שלמים ביחד, משוחררים מחלק מלחצי העבודה והחיים: אין חוגים שצריך להסיע, אין בילויים מחוץ לבית, אין מחויבויות חברתיות ומשפחתיות. בני הזוג יכולים לחוות כמה הם יותר טובים ביחד כשהם פחות לחוצים בעבודה, פחות עייפים ונמצאים יותר שעות זה בקרבת זו.
אז האם הקורונה בונה את הזוגיות או הורסת אותה?
נראה לכאורה שהקורונה בשנתה הראשונה בעיקר היטיבה עם זוגות. בניגוד לצפי של עלייה במקרי הגירושין עקב הקורונה, לא רק שאין עליה אלא יש אפילו ירידה מסוימת! על פי דו"ח הנהלת בתי הדין הרבניים נרשמו ירידה קלה של 3% במהלך 2020 בשיעור המתגרשים בישראל, ירידה של 7% בכמות תיקי הגירושין בסכסוך שנפתחו ב-2020 וירידה של אחוז אחד בכמות התיקים שנפתחו לאישורי הסכם גירושין בהסכמה בשנת 2020 לעומת שנת 2019.
ואולם, בצד הנתונים האופטימיים לגבי היציבות, ואולי אף הירידה הקלה, במקרי הגירושין בשנה שעברה, יש נתונים מדאיגים על עליה דרמטית במקרי אלימות במשפחה. דו"ח מדד האלימות במשפחה של ויצו, שנתוניו התפרסמו בנובמבר 2020, מצביע על החמרה משמעותית במקרי האלימות במשפחה בזמן הקורונה: 20 נשים נרצחו בשנה החולפת, 18 מתוכן מאז פרוץ המגפה; נרשמו עלייה של 300% בפניות לגורמי הסיוע ועלייה של 350% במספר המטופלים במרכזים למניעה ולטיפול באלימות במשפחה. גם מספר התלונות שהוגשו למשטרה בשנת 2020 בגין אלימות במשפחה עלה ב–13%, ומספר כתבי האישום עלה ב-16%.
האם יתכן, אם כך, שחלק מהמחיר ששילמו זוגות על הישארותם ביחד, היא העלייה הדרמטית במקרי האלימות במשפחה בשנה החולפת? כלומר, יתכן שבמבט מעמיק יותר על התמונה כולה, הקורונה יותר הזיקה עד כה לזוגיות. אמנם אין עליה במקרי גירושין, אבל יש עליה גדולה במקרי האלימות במשפחה.
לסיכום
הקורונה מקלפת את השכבות החיצוניות ביחסים זוגיים וחושפת את מה שתמיד שם – הגרעין הזוגי. בני הזוג מגלים מה הם באמת מרגישים אחד כלפי השני. מה שקל יותר להסתיר בשגרה, אי אפשר להסתיר במצב חירום מתמשך. אם הגרעין הזוגי המתגלה הוא חיובי, הקורונה עוזרת להם לטפח זוגיות בריאה. במצב כזה לא כדאי להיפרד מהר גם מקשר בעייתי. עדיף לנסות להיעזר במרכיבים החיוביים של תקופת הקורונה כדי לשקם זוגיות פגועה.
ואולם אם הגרעין הזוגי המתגלה הוא שלילי, יש סכנה גדולה שהמרכיבים ההרסניים של הקורונה יגברו על המרכיבים המבריאים שלה. במצב כזה לא כדאי להישאר ביחד בכל מחיר, מתוך היצמדות נואשת או בגלל שיקולי נוחות. הישארות ביחד מהסיבות הלא נכונות עלולה לגרום לסיר הלחץ המשפחתי לגעוש עד כדי התפרצויות אלימות.
"לא כל נישואין מרבים את האמת. מפני דרכי שלום, מפני חפץ למנוחה, פעמים רואה אדם צורך לטפול שקר על גבי שקר." (שמואל יוסף עגנון)