העוגן הרביעי של הדרכת הורים בגישת המנהיגות ההורית הוא תחום הייעוץ הארגוני. ייעוץ ארגוני הוא תחום המתמקד בארגון ובתהליכים בתוכו ובסביבתו, ונועד לשפר את התפקוד שלו. תפקיד היועץ לסייע למנהלים בארגון להבין ולהגדיר את מטרותיו בתוך הסביבה שבה הוא פועל, ולבחור את הדרך המיטבית להשגתן.
מה הן השלכות עוגן הייעוץ הארגוני על הדרכה בגישת המנהיגות ההורית?
ראשית, כפי שתיארתי למעלה, מחקרי המנהיגות בארגונים הם הבסיס להבנת מנהיגותם הורים במשפחה. שני מאפייני המנהיגות ההורית מבוססים על שני המרכיבים העיקריים של מנהיגות בכלל: הצבת מטרות וחתירה אליהן בדרכים יעילות.
שנית, אימוץ גישה עניינית ותכליתית, האופיינית להתנהלות ארגונים, בהדרכת הורים, כמו למשל הגדרת מטרות משותפות על בסיס תפישה כוללת (חזון), בנית תכניות-עבודה קונקרטיות להשגת המטרות,בהתמקדות בתוכן המשימתי המשותף להורים, מעקב ובקרה על ההתקדמות בהתאם לקריטריונים ברורים שנקבעו מראש וכיוצא באלה.
כוחה של המשפחה הוא ביחסים רגשיים משמעותיים המתקיימים בין חבריה. חולשתה של המשפחה היא עודף התייחסות רגשית המקשה על ההורים להתמודד עם קונפליקטים בצורה עניינית. התלות הרגשית הרבה בין בני המשפחה ואינטנסיביות היחסים עלולים להפוך קונפליקט יום-יומי פשוט למריבה גדולה ולא תכליתית. שיחה סביב נושא הדורש הכרעה עשויה להידרדר לחילופי האשמות הדדיים בגלל רגישויות אישיות של בני המשפחה.
לעומת זאת, הדרך העיקרית שבה ארגונים מנסים לפתור בעיות רגשיות היא על ידי גישה עניינית, המתרכזת במשימה. אמנם ניהול מודרני נותן מקום לרגשות של חברי הארגון, יותר מאשר בעבר. תחרות, מאבקי כוח, קנאה, חרדה מכישלון, פחד מפיטורין, שאיפה לעוצמה ועוד, הם מוטיבים רגשיים אפשריים לקונפליקטים, שיש להתייחס אליהם ולפתור אותם. ואולם העובדים נקראים בעיקר להתמקד בתכני העבודה המשותפת ובהשגת המטרה האובייקטיבית המשותפת. הבעיות הענייניות נפתרות, על אף מתחים בין-אישיים.
