עונש או חיזוק שלילי? מה שלמדתי בעקבות מריבה בהרי הדולומיטים באיטליה

נכתב על ידי חיים עמית

פסיכולוג חינוכי, מטפל משפחתי מוסמך ויועץ ארגוני.

רבים טועים ומזהים חיזוק שלילי עם עונש. במאמר מחודדים ההבדלים ביניהם דרך חוויות אישיות שחוויתי במסענו בהרי הדולומיטים בצפון איטליה.

יצאנו לטרק לבקתת טוקט (TUCKETT) ) בהרי הדולומיטים הגבוהים. היה סגרירי, קר מאוד וטפטוף דק של גשם ירד עלינו. הידיים אִבדו תחושה והרגליים קפאו. ובכל זאת, במהלך ההליכה בנוף הירחי המדהים של מצוקי הדולומיטים הנישאים, הרהרתי מדי פעם בשאלה "המרתקת" מה זה חיזוק שלילי ומה ההבדל בינו לבין עונש… אני יודע שזה לא נשמע טוב, אבל יום לפני כן קראתי מאמר שעורר אותי להתעמק בהבדלים ביניהם. בעוד שעונש הוא מושג ידוע וברור, חיזוק שלילי הוא מושג שרבים טועים לגביו: הוא נתפש כזהה לעונש. גם עבורי עדיין רב בו הנסתר על הגלוי. נוח לי לתפוש את עצמי כמעצים אחרים על ידי חיזוקים חיוביים מגוונים, וכמי שלא משתמש בעונשים וגם לא בחיזוקים שליליים. אבל אולי אני משלה את עצמי?

ובדיוק ברגעים אלה של הרהורים פנימיים עמוקים, בעיתוי מושלם, התרחש עימות ביני לבין גבי. הגענו לצומת שבילים: פנייה ימינה לבקתה קרובה ממנה כנראה אפשר לרדת ברכבל ממרומי ההר (אחר כך התברר שאי אפשר), ופנייה שמאלה לבקתה רחוקה ממנה צריך לרדת ברגל מאות מטרים. גבי, שהיא המדריכה ללא עוררין של הטיולים הזוגיים שלנו, עצרה להתלבט לאן לפנות. ואז רבנו על השאלה, שאנחנו מתעמתים עליה לפחות פעם אחת בכל מסע שלנו בחו"ל: לאן ממשיכים מכאן? לא אלאה אתכם בפרטי המריבה. מה שחשוב זה שנפגעתי ממה שתפשתי כהתייחסות מזלזלת ומבטלת של גבי את דעותיי. כעסתי ולאחר מספר חילופי דברים קשים, ניתקתי ממנה מגע. אבל עם עצמי המשכתי לדבר, כשאני מנסה ליישם את מושגי העונש והחיזוק השלילי:" "רגע, עכשיו אתה לא סתם כועס; אתה מעניש! הרי עד שגבי לא תבקש סליחה, לא תפסיק לכעוס, נכון?" ואז הוספתי דיבור פנימי פחות בטוח: "ואולי זה לא עונש, אלא ניסיון מודע לשנות את ההתנהגות של גבי על ידי חיזוק שלילי? תקשורת ישירה לא עוזרת, אז אני מנסה להיות לא נחמד, ללא מילים, כדי שהיא תרצה להתקרב אלי, ואז אחזור להיות תקשורתי איתה"?

זה הזמן להבהיר בקצרה את ההבדלים בין עונש לחיזוק שלילי. כאמור רבים תופשים אותם כמושגים כזהים: סוג של "מקל", תגובה לא נעימה, כלפי מי שמתנהג בצורה לא ראויה, במטרה שהתנהגותו הלא רצויה לא תתרחש שוב. ואולם, זו הגדרת העונש בלבד! חיזוק שלילי הוא משהו אחר לגמרי. חיזוק שלילי מתרחש כשמסירים תגובה לא נעימה לאחר שמישהו התנהג בצורה רצויה, וזאת במטרה להגביר את הסיכוי שההתנהגות הרצויה תחזור על עצמה. למשל, הורה פוטר את ילדו מחובת עזרה בסיום ארוחת הערב, מכיוון שהילד סיים את הכנת השיעורים בזמן. כלומר, ענישה נועדה להקטין סיכוי להתנהגות לא רצויה על ידי הוספת תגובה לא נעימה בהתרחש ההתנהגות הלא רצויה. חיזוק שלילי נועד להגדיל סיכוי להתנהגות רצויה על ידי הסרת תגובה לא נעימה בהתרחש ההתנהגות הרצויה.

יש גם הבדל בתוצאות הלמידה בעקבות עונש לעומת חיזוק שלילי. מי שמוענש מגיב בדרך כלל ברגשות חזקים של שנאה, פחד, רצון לנקמה. גם אם יפסיק זמנית את התנהגותו הלא רצויה, מערכת היחסים עלולה להיפגע אנושות. לעומת זאת, חיזוק שלילי עשוי לגרום לצד האחר להרגיש אהדה ובכל מקרה לשנות מרצונו את התנהגותו הלא רצויה.

חיזוק שלילי אינו מתרחש רק כאשר דמות סמכותית, כמו הורה, מסירה משימה לא נעימה כחיזוק להתנהגות רצויה. חיזוק שלילי יכול להתרחש גם באופן ספונטני, כאשר הפרט מחליט לבצע פעולה, כדי להימנע ממשהו לא נעים, שייווצר כתוצאה מאי ביצועה של הפעולה. הורים מופעלים פעמים רבות בצורה לא מודעת וספונטנית מחיזוקים שליליים של ילדיהם! למשל, ההורה מנסה להשפיע על ילדו ללכת לישון בזמן. הוא נוזף בו וכועס עליו. הילד מסרב ומתחיל לבכות ולצרוח. ההורה, שעייף ממריבות בסוף היום, מוותר על דרישתו ומאפשר לילד להישאר בסלון/לראות טלוויזיה/לשחק במחשב. ברור שבכך ההורה מחזק באופן חיובי את התנהגותו התוקפנית של הילד, שלמד שעל ידי בכי וצעקות הוא משיג את מבוקשו. אבל מה שמעניין יותר זה שבמקביל הילד מחזק באופן שלילי את התנהגותו הוותרנית של ההורה: כאשר ההורה חדל להתעקש (ההתנהגות הרצויה לילד), הילד חדל לצרוח ולהתפרע (החיזוק השלילי להורה).

עכשיו אפשר לחזור למריבה שלי עם גבי אי שם בפסגות מצוקי הדולומיטים. ברור כעת מדוע העיתוי שלה היה מושלם. המריבה עזרה לי לחדד את ההבדל בין עונש לחיזוק שלילי, ולהבין, לצערי, שהתנהגותי במריבה עם גבי הייתה עונש ולא, כמו שקיוויתי, חיזוק שלילי. איך ידעתי זאת? כי אני יודע מה הרגשתי כשהתנתקתי: עלבון, כעס, רצון לכפות את רצוני. כשמענישים ממקום אישי פגוע, אלה בדרך כלל הרגשות העזים שמרגישים. לעומת זאת, חיזוק שלילי מגיע ממקום רגשי רגוע יותר, והוא מלווה ברגשות מתונים של תסכול, אכזבה, כאב. אמנם גם רגשות אלה היו בתוכי, אבל הם כוסו על ידי הזעם הרב.

והבנתי משהו נוסף: אני משנה פעמים רבות את התנהגותי כתוצאה מחיזוקים שליליים ספונטניים של גבי. דוגמה קלאסית לכך היא שטיפת הכלים. תפקידי הוא, כמובן, לשטוף את הכלים אחרי הבישולים והארוחות. בעבר היינו מתווכחים פעמים רבות, שכן גבי לא הייתה מרוצה משטיפת הכלים שלי. לעתים הייתי נפגע, כועס ומעניש. גבי לא הענישה אותי אלא ביטאה בצורה אותנטית ועקבית את חוסר שביעות הרצון שלה מהתוצאה (התנהגות לא נעימה שהסרתה תהיה החיזוק השלילי). בשלב מסוים נמאסו עלי הוויכוחים והצעתי שהיא תחזיר לניקוי נוסף כל כלי שהיא לא תהיה מרוצה מניקיונו. אני אשתדל לנקותו פעם נוספת בצורה הכי טובה שאני יכול. אבל, אם היא שוב לא תהיה מרוצה מהניקיון, היא תנקה בעצמה את הכלי בפעם השלישית. גבי הסכימה. ובאמת נעלמו הביקורת וההערות המעצבנות (החיזוק השלילי). מאז חיינו דבש, לפחות בקשר לרחיצת הכלים…

 

אהבת? מוזמן לשתף

תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA):

עמית, ח. (2022). עונש או חיזוק שלילי – מה שלמדתי בעקבות מריבה בהרי הדולומיטים בצפון איטליה. מנהיגות בחיים.

אוחזר מתוך: https://amithaim.com/2022/07/06/onesh-o-hizuk/

לצפייה במצגת בסיסית של ההרצאה:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רוצים לקרוא עוד?

לקבלת טיפים ומידע בנושאי משפחה, חינוך, קהילה וארגונים השאירו פרטים:

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך:

להיענות לאתגרים שמציעים אחרים

לא כל אתגר שיציעו לנו אחרים יגרום לנו סיפוק ויתכן שגם ניכשל בו. אבל כשאנחנו נענים לאתגרים שמוצעים לנו, אנחנו מגוונים את עיסוקינו, מחזקים את קשרינו החברתיים, מרחיבים את תחומי העניין שלנו ומעשירים את הידע שלנו על העולם ועל עצמנו.

למדתי בהרי הדולומיטים למצוא את השונה בדומה.

בהרי הדולומיטים למדתי למצוא את השונה בדומה. הבנתי שלשם כך נדרשים לפחות שלושה תנאים: להישאר עם הדבר המשעמם, להתבונן בתשומת לב ובסבלנות במה שנראה כדומה, ולשנות את התפישה המוקדמת הרואה רק את הדומה.

עוד באתר מנהיגות בחיים:

דילוג לתוכן