עדיפה מוטרדות על פני שאננות

נכתב על ידי חיים עמית

פסיכולוג חינוכי, מטפל משפחתי מוסמך ויועץ ארגוני.

אנחנו חיים כיום בישראל ברמת מוטרדות גבוהה מאוד, שגורמת סבל רב. רמת המוטרדות תרד כאשר, כך אנו מקווים, יחול שינוי לטובה במצב. אבל אסור שהיא תֵּעָלֵם לגמרי! מוטרדות במידה פוגעת אמנם בשלווה ומדירה שינה לעתים, אך היא מונעת הדחקה של בעיות חשובות, והיא חיונית להתמודדות יעילה איתם.

"אני הולך אחרי בן-גוריון בעיניים עצומות, אבל מידי פעם אני פותח עין אחת כדי לבדוק שבן-גוריון הולך עם עיניים פתוחות."

(זלמן ארן, שר החינוך בין 1955 ל־1960 ובין 1963 ל־1969)

אנחנו מרגישים טוב כשאנחנו מצליחים להיות בבועה שלנו: הנופים מדהימים, החוויות מהנות, הזוגיות טובה, הילדים נחמדים והנכדים מקסימים. ובכל זאת ההנאה מופרעת ומוטרדת והמועקה משתלטת. ההזדהות עם משפחות החטופות/ים; המחשבות על החטופות/ים הנמקות/ים בְּשִׁבְיָם ועל החטופות/ים המתים שאינם מובאים לקברם. הכאב על חיילינו הממשיכים להיהרג במלחמה חסרת מוצא לכאורה. ההיזכרות במפונים הרבים, בדרום ובצפון, המתייסרים בנדודיהם ואין מועד לתום סבלם. הזעם והתסכול על חמאס הרצחני המסרב לְהִכָּחֵד ועל חיזבאללה התוקף בעוצמה מתגברת וללא הֶפְסֵק. הבושה, הכעס, החרדה וחוסר האונים לנוכח הממשלה הקלוקלת, שהחלטותיה מערערות את קיומנו ומאיימות על עתידנו. המחשבות המטרידות והרגשות המעיקים לא נותנים מנוח, ביום ובלילה, בארץ ובחו"ל. האוויר כאן צח, אבל הנשימה כבדה. האם נצליח להשתחרר ונרגיש כמו פעם הנאה ושמחה, בלי מוטרדות?

הדחקה כמנגנון הגנה הכרחית בחיים בכלל ובמיוחד כיום, ברמת המוטרדות הגבוהה שאנחנו חיים בה, ואשר גורמת סבל רב. בעזרת הדחקה מסוימת אפשר לייצר סביבה פנימית בריאה ומיטיבה בתוך עולם חיצוני מדכא ומייאש. ואולם אסור שהדחקה כזאת תחזיר אותנו לשאננות שאפיינה את ישראל לפני השבעה באוקטובר 2023. שאננות עשויה להיראות מושכת בטווח הקצר אך היא הרסנית בטווח הארוך: ביטחון עצמי מופרז, יוהרה, קלות דעת, התעלמות מסכנות. זה נכון בכל מערכת יחסים, על אחת כמה וכמה ביחסים מורכבים ורווי קונפליקטים.

יש לקוות שהמצב ישתנה לטובה ורמת המוטרדות תרד לרמה נורמלית, אבל היא לא תֵּעָלֵם, ואסור שתֵּעָלֵם! במשך שנים רבות הדחקנו שתי בעיות לאומיות גדולות: התעצמות חמאס וחיזבאללה, וחוסר המוצא ביחסינו עם הפלסטינאים. שתי הבעיות "התנפצו לנו בפנים" ב-7.10.2023, במתקפת הטרור הנוראה של חמאס בעוטף עזה. אין ספק שלממשלה הנוכחית, ובמיוחד לעומד בראשה, אחריות רבה בפיתוח הדחקות אלה. הם הוגי הקונספציה שחמאס מורתע ושאפשר לקנות את השקט איתו בשלמונים. הם גם בוני האשליה שאפשר להגיע לשלום אזורי עם מדינות ערב, בלי לפתור את הבעיה הפלסטינאית.

(Designed by Freepik)

 

 

 

 

 

אבל נודה על האמת, גם אנחנו העדפנו, ועדיין מעדיפים, להדחיק את שתי הבעיות המטרידות. רובנו לא רצינו ליזום מלחמה בחמאס. אמנם כיום רבים יותר מוכנים למלחמת חורמה בחמאס, אבל מה בקשר לחיזבאללה האימתני? האם אנחנו מוכנים ליזום נגדו מלחמה? ומה בקשר לאיראן? האם אנחנו מוכנים לצאת למלחמה קשה מול כל אויבינו האכזרים החמושים לעייפה, יהיה המחיר שנשלם נורא ככל שיהיה? רובנו מעדיפים את חיי הרגע הנוחים והשקטים על פני מלחמה הרסנית שסופה מי יישורנו. אנחנו מדחיקים את הקולות המתריאים המעטים, מעדיפים להשקיע בכוננות ובהגנה ולצאת למלחמה רק אם אין ברירה.

ההדחקה של התקיעות ביחסינו עם הפלסטינאים גדולה עוד יותר. היא גברה מאז אסון שמחת תורה תשפ"ד. רבים מאיתנו מאמינים שהדרך לפתור את יחסינו עם הפלסטינים היא רק על ידי השמדת ארגוני הטרור הפלסטינים השונים. זוהי האמונה שנידונו לחיות בארצנו על חרבנו. כלומר, לחיות בשגרת מלחמה, להכות ולהשמיד את אויבינו כל אימת שצריך או אפשר, ולא רק כשאין ברירה. החושבים כך מדחיקים את הבעיה המורכבת של עם שלם, שהוא יותר מארגוני טרור, הנלחם על זכותו להגדרה עצמית ולשלטון עצמי ואשר חי בסבל ובדיכוי.

על כן חשוב לא לוותר על מוטרדות, למרות אי הנעימות הכרוכה בה! מוטרדות היא נוגדן הדחקה. כשאנו חשים אי-נוחות, חוסר שקט ומתח בקשר לעניינים חשובים לנו, יש סיכוי שנפעל בהקדם ולא נזניחם. מוטרדות במיטבה  מובילה להבנה טובה יותר של הבעיה ובהמשך לפתרון יעיל שלה. מוטרדות חשובה גם להסתכלות פנימית בוחנת ומשפרת. היא פועלת בצורה המזכירה את עקרון ההוֹרְמֵזיס הביולוגי, על פיו מנות מבוקרות של לחץ (סטרס) משפרות בריאות. למשל, צום מָדוּד מפעיל מנגנוני ניקוי ותיקון בתאי הגוף. באותו אופן מוטרדות מחשבתית מסוימת מכריחה אותנו לצאת מאזורי הנוחות החשיבתיים שלנו. היא מאתגרת אותנו לבדוק הנחות בסיסיות ואמונות מנחות, ולתקן אותן במידת הצורך. זה חשוב ובריא.

כמובן שמוטרדות-יתר אינה מומלצת. ביקורת עצמית מתמדת, מחשבות מדאיגות וחששות מעיקים המשתלטים עלינו גורמים סבל נפשי רב ואינם יעילים. זוהי הפרעה טורדנית-כפייתית. כיצד נדע מהי מוטרדות מתאימה, שהיא מידתית ועוזרת? יש שלושה מידדים הקובעים האם המוטרדות תהיה חיובית או שלילית: מהי מידת ההשפעה שלנו בעניין, האם המוטרדות תסתיים בהחלטה והאם זה יקרה בפרק זמן מתאים. במאמר הבא בנושא ארחיב ואסביר מידדים אלה ואציע קווים מנחים לפיתוחה של מוטרדות חיובית.

לסיכום, מוטרדות במידה פוגעת אמנם בשלווה ומדירה שינה לעתים, אך היא מונעת הדחקה של בעיות חשובות, והיא חיונית להתמודדות יעילה איתם. זהו עוד אחד מלקחיה המרים של טראומת השבעה באוקטובר 2023.

"אל תחשוב שאין בנהר תנינים רק כי המים שקטים" (פתגם עם מלזי)

אהבת? מוזמן לשתף

תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA):

עמית, ח. (2024). עדיפה מוטרדות על פני שאננות. מנהיגות בחיים.

אוחזר:https://amithaim.com/2024/05/24/adifa-mootradoot/

תגובה אחת

  1. החיים בארצנו היפה , רצופת חששות. רמת הלחץ והדכאון גבוה מהרגיל. טיפ חשוב! לבטל התראות בסמארטפון ולהפחית שעות מול החדשות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רוצים לקרוא עוד?

לקבלת טיפים ומידע בנושאי משפחה, חינוך, קהילה וארגונים השאירו פרטים:

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אותך:

מוטרדות חיובית – יש דבר כזה?

להיות מוטרד גורם סבל ואף מתיש. ואולם בצד מוטרדות שלילית קיימת מוטרדות חיובית, שהיא חשובה ומועילה. כיצד אפשר להימנע ממוטרדות שלילית? מהי מוטרדות חיובית ומהם מאפייניה? על כך במאמר.

חופש לִרְצוֹת וחופש מִלִּרְצוֹת

מה הקשר בין חירות פנימית לבין רצייה? במאמר זה אהרהר בשני היבטים של חירות פנימית, שנראים לכאורה מנוגדים: חופש לִרְצוֹת וחופש מִלִּרְצוֹת. אבהיר מהם סימני האזהרה לאפשרות של איבודם ואציין את הפעולות הנדרשות למימושם.

חיזוק, פיתוח ושיקום תקווה בייעוץ ובטיפול

מטרתו של המאמר לסייע לחיזוק, טיפוח ושיקום תקווה בייעוץ ובטיפול, במיוחד בשעה קשה זאת בישראל. במרכז המאמר יוצג מודל תקווה מעשי, רה"ע, הכולל שלושה מרכיבים של תקווה: רצון (המרכיב הרגשי), היתכנות (המרכיב השכלי) ועשייה (המרכיב ההתנהגותי). יוצעו כלים מעשיים לחיזוקם, טיפוחם ואף שיקומם של כל אחד ממרכיבים אלה בייעוץ ובטיפול נפשיים.

עוד באתר מנהיגות בחיים:

דילוג לתוכן