"לא המציאות מטרידה את בני האדם, כי אם מחשבותיהם ודעותיהם על המציאות". (סנקה, פילוסוף רומי)
מוטרדות שלילית
הגענו לחניה שלפני תחילת המסלול. כל החניות היו תפוסות, למעט כמה שהיו מיועדות לקרוונים. בלית ברירה חנינו בחנית הקרוונים. התחלנו ללכת במסלול לקשת הכפולה, אבל לא היינו רגועים. אחרי מספר דקות ראינו מולנו אנשים החוזרים לאחר שסיימו את המסלול. התלבטנו: האם לחזור ולנסות לתפוש את מקומם בחניה? החלטנו להמשיך בדרכנו. המסלול היה מקסים, בתוך קניון עמוק ולאורך נחל זורם, אבל הייתי מוטרד: האם קיבלנו את ההחלטה הנכונה? אולי היינו צריכים לחכות עד שתתפנה חנייה? ולמה לא חזרנו כשראינו אנשים צועדים לסיום המסלול? ומה יהיה אם יגיעו ריינג'רים לחנייה?
להיות מוטרד גורם סבל ואף מתיש. משהו מפריע לנו, מציק לנו, מדאיג אותנו. המוטרדות יכולה להיות לגבי עניין גדול – בעבודה, בזוגיות, עם הילדים, במדינה – אך גם לגבי עניין קטן – סידור החדר, מראה חיצוני, מזג אוויר. כשהמחשבות חוזרות על עצמן במעגל שלילי סגור, ללא פתרון או סיום, זוהי מוטרדות שלילית. המחשבות המטרידות יכולות להיות לגבי העבר – "הייתי צריך להתנהג אחרת", "למה עשו לי" – ואז הן גורמות לייסורי מצפון, תסכול וכעס; או לגבי העתיד – "מה יהיה", "מה יקרה" – ואז הן גורמות לדאגה ולחששות.
האם אפשר להפסיק או להקטין מוטרדות שלילית?
כשמוטרדות שלילית אינה מחמירה עד כדי הפרעה נפשית (OCD, הפרעה טורדנית כפייתית) הדורשת טיפול מקצועי, אפשר להפסיקה או להפחיתה על ידי שילוב של חשיבה הגיונית יחד עם מעורבות רגשית בהווה.
חשיבה הגיונית. לשאול את עצמנו שאלות הגיוניות כמו מה הסיכוי שמה שאנחנו דואגים לגביו יקרה? מה הכי גרוע שיכול לקרות? זאת לעומת שאלות רגשיות לא יעילות המגבירות מוטרדות, כמו למה זה קרה לי? או מה יהיה?
מעורבות רגשית בהווה. במקום להתעסק במחשבות המטרידות, שכאמור מתייחסות לעבר או לעתיד, עדיף להשקיע את תשומת לבנו בהווה, במה שקורה כאן ועכשיו. ככל שנהיה מעורבים רגשית בהווה, רצוי כמובן בצורה מהנה, תישכחנה מחשבותינו המייסרות לגבי העבר ותירגענה דאגותינו המעיקות לגבי העתיד.
מוטרדות חיובית
באחת משיחות קבוצה של אנשי מקצוע שאני משתתף בה, דובר על כמה חשוב שסבים וסבתות יבטאו גאווה בילדיהם ובנכדיהם. אני ביקשתי לדבר גם על הגאווה שלי בעצמי. שיתפתי בהרגשת הגאווה שהרגשתי על צורת התמודדותי במספר אירועים שהתרחשו אז בטיול של גבי ושלי בצפון-מזרח יוון. על אף משוב חיובי שקיבלתי מחברות ומחברי הקבוצה, נותרתי מוטרד: האם זה בסדר להרגיש גאווה בעצמי? ואולי זה עלול להוביל ליהירות ולהתנשאות? ומה ההבדל בין התפעלות עצמית לבין התפארות? אלה שאלות שמעולם לא תהיתי עליהן. לאחר כשבועיים של הרהורים ומחשבות גיבשתי עמדה ואף כתבתי מאמר בשם "התפעלות עצמית? בוודאי". הייתי מאוד גאה במאמר…
אסור שהרצון הבריא להימנע ממוטרדות שלילית יביא לביטולה של המוטרדות, כי למוטרדות יש ערך. מוטרדות משמשת כעין נוגדן הדחקה. אנחנו מרבים להדחיק נושאים לא פתורים שאינם נוחים עבורנו, אף אם הם חשובים. אנחנו עושים זאת ברמה העולמית (משבר האקלים, אסונות של עמים אחרים), ברמה הלאומית (התעצמות ארגוני הטרור, מורכבות היחסים עם הפלסטינאים), ברמה הקהילתית (קונפליקטים בין קבוצות, התגברות האלימות), ברמה המשפחתית (אווירה מתוחה, תקשורת ירודה) וגם ברמה האישית (הדרדרות בריאותית, סימני שאלה אישיים). כשאנחנו מוטרדים ההדחקה מסתיימת. אנחנו מציבים בחזית החשיבה שלנו עניין חשוב ובלתי פתור, מהרהרים אודותיו ומחפשים לו פתרון מעמיק. פעמים רבות המוטרדות מסתיימת בהבנה טובה יותר ובמציאת פתרון ראוי.
שלושת מאפייני המוטרדות החיובית
למוטרדות חיובית יש שלושה מאפיינים עיקריים: היא עוסקת בנושאים שיש לאדם השפעה מסוימת עליהם, היא מסתיימת בהחלטה בהירה והיא אורכת פרק זמן מתאים. אפרט שלושה מאפיינים אלה.
השפעה מסוימת. אין טעם להשקיע אנרגיה במה שאין לנו השפעה עליו. למשל, מה הטעם להיות מוטרד ממזג האוויר הצפוי או מאירוע שלילי שקרה בעבר? על שניהם אין לנו השפעה. לעומת זאת, כדאי להיות מוטרד מסימנים מדאיגים במצב בריאותנו, במצבו הנפשי של ילדנו, במצב היחסים בקהילתנו וכמובן במצבנו הלאומי. ככל שיש לנו השפעה רבה יותר על נושא המוטרדות, רמת המוטרדות המצופה גבוהה יותר. אין דומה מנהיג לאומי שחייב להיות מוטרד תמידית ממצבנו הבטחוני מאזרח מודאג בעקבות ידיעה שקרא בעיתון.
החלטה בהירה. מוטרדות שאינה מסתיימת בהחלטה בהירה אינה מועילה. ההחלטה תבוא בדרך כלל לידי ביטוי בהתנהגות, אך היא יכולה להיות תודעתית בלבד. עצם ההחלטה, גם אם ביצועה מתעכב, מרגיע. ההחלטה יכולה להיות גם לא לעשות דבר. מה שחשוב הוא שתתקבל החלטה בהירה, שתסיים בצורה ברורה את המוטרדות.
פרק זמן מתאים. אם המוטרדות מסתיימת בפרק זמן לא מתאים, ארוך מדי או קצר מדי, היא לא יעילה ולעתים אף מזיקה. למשל, אם מוטרדות לגבי טיפול רפואי תימשך זמן רב מדי, הבעיה הרפואית עלולה להחמיר מאוד. מצד אחר, הורה לילד מתבגר, המוטרד מהמחשבה שילדו מדרדר חברתית, עלול לפעול מהר מדי, מונע מרגשות של חרדה או כעס, ולדרדר גם את מערכת היחסים עם בְנוֹ.
לסיכום,
כדאי להימנע ממוטרדות שלילית: היא עוסקת בעניינים שאין לנו שליטה עליהם, היא נמשכת זמן רב מדי ואינה מסתיימת בהחלטה ברורה. לעומת זאת, חשוב לטפח מוטרדות שעוזרת לנו להיות ערניים למה שיש לנו השפעה עליו, אך מסיבות שונות אנחנו מעדיפים להדחיקו. שני מאפייניה הנוספים של מוטרדות חיובית הם שהיא נמשכת פרק זמן מתאים והיא מסתיימת בהחלטה בהירה.
במילים אחרות: להיות מוטרד זו יכולת, שאם משתמשים בה נכון, היא יכולה להביא הרבה תועלת.
