"לא להפסיק לקחת עד סוף הטיפול. כל שעה נשיקה, כל שעתיים חיבוק." (חוה אלברשטיין, 'כל שעה נשיקה')
זה שוב קרה לי. משהו שתמיד נמצא אתי ולא הבחנתי בו, פתאום שמתי לב אליו, וכאילו הכרתי אותו לראשונה. בדרך כלל זה קורה לי בזוטות: תמונה ישנה בסלון שלראשונה התוודעתי לקיומה, בגד "חדש" של גַּבִּי, שלט דרכים ותיק שצץ פתאום עבורי וכיוצא באלה. הפעם, במסענו הארוך בשוויץ ובאוסטריה, זה קרה בנושא חשוב באמת. כל בוקר, לפני ארוחת בוקר, עשינו ביחד התעמלות מתיחות עם נגיעות של יוגה. זה עזר לנו לא רק בהכנת הגוף למאמצי ההליכה והטיפוס בהמשך היום, אלא גם להרגעת הנפש. אהבתי במיוחד את החיבוק הארוך והמתמסר שחיבקנו אחד את השני בסיום ההתעמלות. חיכיתי בקוצר רוח לרגעים אלה, שלעתים אף היו מלווים אצלי בדמעות אושר. וברגע אחד מסוים, בכפר קטן באוסטריה, הרגשתי את כוחו האדיר של החיבוק.
ידוע זה מכבר שחיבוק מייצר תחושות של ביטחון, אהבה ושייכות. מחקרים עדכניים הוכיחו את השפעותיו החיוביות הנרחבות של חיבוק על הגוף ועל הנפש האנושיים, באמצעות שחרור הורמון האוקסיטוצין. הורמון זה, המכונה 'הורמון האהבה', מקושר להפחתת סטרס, הורדת לחץ דם, שיפור תפקוד מערכת החיסון, הגברת תחושת האושר והרוגע וחיזוק הקשר הבינאישי.
תהיתי: למה זה קורה לי רק עכשיו, בגיל כל כך מבוגר? איך זה שדווקא כאן, בכפר קטן באזור האגמים של אוסטריה, אני מכיר לעומק, בתובנה המשלבת שכל ורגש גם יחד, בכוחו הנפלא של החיבוק? הרי חיבקתי הרבה בחיי וגם חיבקו אותי רבות. ככל שחשבתי על זה, נזכרתי בחוויה דומה שחוויתי בצורה דרמטית. לפני מספר שנים, במסענו לניו זילנד, בעיר אוקלנד, האזנתי יחד עם גַּבִּי לאורטוריה הידועה והאהובה עלי – "המשיח" של הנדל. ואולם הפעם, בניו זילנד, חווייתי התרגשות עזה, חריגה, שמעולם לא חוויתי. כשחקרתי עם עצמי חוויה חזקה זאת, ניסחתי שלושה תנאים רגשיים שצריכים להתקיים כדי שנצליח לחוות חוויות עוצמתיות כאלה: "חשוב שהנפש תהיה פתוחה וקשובה כדי להתחבר למשהו משמעותי בתוכנו, על החוויה להיות רציפה ויש לשהות בה מספיק זמן , וצריך לתת ביטוי לרגשות החזקים שאנו מרגישים, ולא לסגור את החוויה בתוך עצמנו".
זה, אם כך, ההסבר לגילוי המפתיע שלי את כוחו של החיבוק: בשוויץ ובאוסטריה הייתי רגוע וקשוב, התמסרתי ארוכות לחוויית החיבוק, ביטאתי בחופשיות את רגשותיי ושיתפתי את גַּבִּי בהם. לכן הצלחתי להרגיש את החיבוק לא כהרגל מרוחק, אלא כמפגש מלא נוכחות ורגש.
ומהו הנמשל של גילוי כוחו של חיבוק? הרגע שבו משהו מוכר נחווה פתאום בצורה מלאה ונוצרת ידיעה עמוקה שלו, יכול להתרחש בכל גיל ובנושאים רבים. שיחה יומיומית עם בת/ן הזוג תהפוך לראשונה לרגע של קרבה נדירה, כשנהיה נוכחים בה בהקשבה עמוקה לזולתנו ולעצמנו. שיר או מנגינה ששמענו עשרות פעמים יגרמו לנו פתאום לפרוץ בבכי, כשנתמסר אליהם בפתיחות מלאה. סליחה, שאנחנו מבקשים פעמים רבות בחיינו, תְּלֻוֶּה לראשונה בתחושת חרטה אמיתית, כשהיא תתחבר למשהו עמוק בתוכנו ונעז לבטאה בשלמותה. ובמילים אחרות, התחדשות אמיתית, עמוקה, היא לא במה שבא מבחוץ, אלא במה שמתעורר מבפנים, והיא יכולה לקרות תמיד.
"לו רק השכלת להכיר את מה שתמיד היה שלך, יכולת למצוא את מה שמעולם לא איבדת".
