שנים אוחזין בטלית, והם כואבים.

בתנאים נכונים של מפגש, גם כשהוא מתקיים בין קבוצות שונות ועוינות לכאורה, האמפתיה מדבקת! זה מה שקרה לי במפגש פויקה בין מתנחלים+דתיים+ימניים לבין שמאלנים+חילוניים+אנשי הקו הירוק.

"להיות חדש" – בקיבוץ ובכלל (מיומנו של חבר קיבוץ חדש)

"להיות חדש" זו עמדה נפשית, שאינה תלוי בגיל או בוותק. לא קל להתמקד בחדש אך כדאי להתאמץ לעשות זאת כדי להמשיך להתפתח, כדי להצליח להשתנות, כדי לחיות חיים בריאים יותר ומהנים יותר. במובן הזה כולנו יכולים להיות "חדשים": בזוגיות, בהורות, בעבודה, בתחביבים.

למה, כשאנחנו מבקרים בעלי תפקידים בקהילה, אנחנו עושים זאת לעתים עם הרבה כעס אך עם מעט אמפתיה? (מיומנו של חבר קיבוץ חדש).

פעמים רבות אנשים משליכים את רגשותיהם הפנימיים העזים על בעלי תפקיד בקהילה וביקורתם כלפיהם צבועה בצבעים קשים של עוינות ורוע לב. כדי להצליח לבטא ביקורת נוקבת אך אוהדת, לא מטייחת ועדיין אמפתית, צריכים המבקר והמבוקר להקפיד על שני עקרונות בסיסיים: להתעקש על מי שהם כבן אדם ולא לוותר על דיאלוג מעמת, כנה וישיר.