![](https://amithaim.com/wp-content/uploads/HELLI-300x300.png)
שלום חיים?!
במאמר נסקרת התופעה שבה אנחנו נוטים להמתין, עד שאולי ניפגש במקרה, כדי לומר דברים אחד לשני. במאמר מוצע ליזום ההזדמנויות, במשפחה ומחוצה לה, כדי לומר אחד לשני דברים, טובים או רעים, מתוקים או מרים, על אף ה"סיכון" בחשיפה אישית.
במאמר נסקרת התופעה שבה אנחנו נוטים להמתין, עד שאולי ניפגש במקרה, כדי לומר דברים אחד לשני. במאמר מוצע ליזום ההזדמנויות, במשפחה ומחוצה לה, כדי לומר אחד לשני דברים, טובים או רעים, מתוקים או מרים, על אף ה"סיכון" בחשיפה אישית.
סרטון הרצאה בזום בנושא "הצבת גבולות בגיל הרך".
הדרכה בגישת המנהיגות ההורית נשענת על ארבעה עוגנים תיאורטיים, המשקפים גם שלבים בדרכי המקצועית. במאמר זה אתאר את עוגן הפסיכולוגיה החינוכית ואדגיש את השלכותיו להדרכת הורים בגישת המנהיגות ההורית.
תיאור תמציתי של הדרכה בגישת המנהיגות ההורית: עוגנים תיאורטיים, מטרה עיקרית, תפקידים עיקריים של המדריך או המדריכה ולמי מתאימה.
הגבול בין הדרכת הורים לבין טיפול זוגי הוא גבול מטושטש. במאמר מוצעות שלוש שאלות שתעזורנה למדריכי הורים לדעת באיזה מגרש – הדרכה או טיפול – הם "משחקים" בכל רגע נתון בהדרכה.
במסע האחרון שלנו להרי הקווקז בגיאורגיה התחדד לי עד כמה חשובים אתגרים מגוונים בגילאים המבוגרים. בדרך כלל יש תחומים שקל יותר לאתגר את עצמנו בהם ויש תחומים שקשה יותר. במאמר נדונים תחומים אלה ומה כדאי לעשות בקשר לכך.
האם היכולת לחוות חוויות טבע מהנות, שהן שקטות ועמוקות, היא יותר בגלל ה"אין" או יותר בגלל ה"יש"? מחוויות ותובנות במסע בהרי הקווקז שבגיאורגיה.
שני תנאים פנימיים נדרשים כדי שנצליח לחוות חוויה משמעותית לאחר תקלה לא צפויה. זאת למדתי אחרי שבועיים במסענו להרי הקווקז שבגיאורגיה.
במאמר מאופיינות שתי תרבויות, בהקשר למושג הכבוד: תרבות של "ישיבה" ותרבות של "עמידה". זאת בעקבות התבוננות בכנסיות בגיאורגיה. האם תעדיפו תרבות של "עמידה", המדגישה כבוד לסמכות החיצונית, או תרבות של "ישיבה", המדגישה כבוד לאנשים ולצרכיהם? מסתבר שהתשובה לא מובנת מאליה.
אחד המאפיינים הברורים של גישת המנהיגות ההורית היא מרכזיות הפעולה בהורות על פי מטרות. מדוע זה כל כך חשוב לפעול על פי מטרות בהורות? במאמר מוזכרות חמש סיבות לכך.
להורים השפעה מוגבלת על התפתחות ילדיהם, אבל כדאי להם מאוד למצות השפעה מוגבלת זאת. במאמר נמנות חמש סיבות לכך.
גם בגיל ההתבגרות ילדים זקוקים להנהגת הוריהם, אם כי באופן שונה .על ההורים לילדים בגיל ההתבגרות לפעול עם המתבגרים שלהם בצורה מורכבת, שלעיתים גם סותרת את עצמה. זה קשה אך אפשרי.
הורה מנהיג הוא הורה יוזם ואקטיבי. כיצד זה נראה "בשטח"? האם יכולה להיות גם מנהיגות הורית שקטה? בכך ידון מאמר קצר זה.
אחרי הבחירות ולקראת חג שני של פסח, מאמר על משמעותה של חירות פנימית לעומת חירות חיצונית. פרשת יציאת מצרים ונדודי בני ישראל במדבר היא משל לקושי של אנשים לעבור מחירות חיצונית לחירות פנימית. במאמר מובאות דוגמאות לקושי זה בתחומי חיים שונים: עם עצמנו, עם בן זוגנו ועם ילדינו.
מחשבות על שלושה סוגי ברוטליות, כפי שהם מופיעים מחוצה לנו – בחברה הקרובה והרחוקה – ובתוכנו.
עם פרוץ המגיפה סברו רבים כי הסגרים יגרמו לעליה גדולה במספר מקרי הגירושין. אך זה לא קרה. מתברר שיש זוגות שהקורונה החמירה את מצבם, אך במקרים רבים אחרים הקורונה קירבה לבבות וחיזקה את התא המשפחתי. במאמר מתוארות הסיבות האפשריות לשתי השפעות הפוכות אלה. המסקנה בסיכומו של דבר מעניינת.
סגירת מצלמה בשעת מפגש וירטואלי היא דימוי לתופעה מתגברת ומטרידה של אי-נוכחות ביחסים בין-אישיים. כשאנחנו "סוגרים מצלמה" אנחנו מוותרים על ביטוי אישי בחיים: במשפחה ומחוצה לה, בתוך הבית ובמרחב הציבורי. לעומת זאת, "פתיחת מצלמה" היא הצעד הראשון בכיוון של להיות נוכחים כבני אדם ביחסים בין-אישיים: בהורות, בזוגיות, בחברות, בעבודה.
בלי לשים לב ועם לשים לב, אנחנו לא רק שומרים מרחק פיזי אחד מהשני כהוראת הריחוק החברתי, אלא גם מתרגלים להתרחק רגשית אחד מהשני. כתוצאה מכך, קיים חשש גדול שגם בהיעלמות הקורונה, אי שם בעתיד, נמשיך לשמור על ריחוק חברתי הרסני, הגורם לנזקים רגשיים ופיזיים כבר כעת.
מעגל פחד מקיף אותנו, נמצא בתוכנו, ומשפיע לרעה על התמודדותנו עם נגיף הקורונה, בכל הרמות. פעמים איננו מודעים לו, אך אנו מתנהלים על ידיו. במאמר מוצעות שתי הצעות מעשיות כיצד להשתחרר ברמה האישית מהתנהלות מונעת פחד ולהחליפה בהתמודדות המבוססת על שכל ישר והגיון בריא.
בתהליך חינוכי ארוך ולא הכרחי ילדים לומדים להדחיק את רצונותיהם הטבעיים. הם מתרגלים לְרַצות במקום לִרְצות. כאנשים מבוגרים אנחנו ממשיכים להדחיק את רצונותינו האמיתיים. כיצד נדע מה אנחנו באמת רוצים? וכיצד נצליח להרשות לעצמנו לבטא רצונות אלה? על כך ועוד במאמר.
התפטרות מתוך מחאה היא אחת משלושת סוגי התפטרות אפשריים. המתפטר חושב לא רק על עצמו, לחיות בשלום עם ערכיו ואמונותיו, אלא גם מבקש לתרום בדרך זאת לתהליך שינוי מערכתי, לאחר שנכשל להשיג זאת בדרכים אחרות. על התפטרות כמחאה מתפקידים בעבודה ומתפקידים חברתיים מגוונים, במאמר זה.