לחיות בעוצמה אירועי חיים חיוביים: בעתיד, בהווה ובעבר.
כיצד אפשר להעצים חוויות של חופשה, טיול, או כל אירוע חיובי אחר, כך שנחווה אותם יותר מאשר הזמן הקצר שבו הם מתרחשים? במאמר מוצגות שלוש דרכים להעצמה של אירועים, על ידי פעולה נכונה בשלושת מימדי הזמן.
כיצד אפשר להעצים חוויות של חופשה, טיול, או כל אירוע חיובי אחר, כך שנחווה אותם יותר מאשר הזמן הקצר שבו הם מתרחשים? במאמר מוצגות שלוש דרכים להעצמה של אירועים, על ידי פעולה נכונה בשלושת מימדי הזמן.
נראה שבכל מקום, בכפר ובעיר, קל יותר לומר ביקורת, לבוא בטענות, לתבוע תביעות, להציג דרישות, דווקא לאנשים איתם אנחנו חיים, במשפחה ובקהילה. קשה ונדיר יותר להודות, לבטא הערכה, להצביע על החיובי, להבליט את הראוי. במאמר טוען חיים עמית שבבסיס קושי זה עומד הפחד מאינטימיות. כיצד להתגבר על פחד זה ולהצליח להפוך את אמירת הטוב הנדירה לשגרת חיים בעבודה, במשפחה, עם חברים – בכך עוסק המאמר.
תפקיד הסבאות יכול להיות מהנה, מספק, מסב אושר ושמחה לכל בני המשפחה, ואולם גם לגרום סבל רב וצער עמוק לכולם. כיצד להביא לכך שהסבתאות תהיה מהנה ומיטיבה וכיצד להימנע מכך שהיא תהפוך לסיוט וסבל לכולם? בחלק הראשון של המאמר תתואר המורכבות הגדולה בתקופתנו של תפקיד הסבאות. בחלק השני יסקרו הקונפליקטים האפשריים בין הסבתות והסבים לבין הורי הילדים. בחלק השלישי יובהרו שני הגורמים העיקריים הנחוצים להתמודדות טובה עם קונפליקטים אלה ויורחב לגבי גורם אחד: הגדרת תפקיד ברורה. בחלק האחרון של ההרצאה יינתנו טיפים, עצות מעשיות, כיצד לנהל תקשורת חכמה עם ההורים ועם הנכדים. התנהגות תקשורתית חכמה היא הגורם השני החשוב להתמודדות טובה עם קונפליקטים.
במאמר מצביע חיים עמית על שתי מיומנויות תקשורת משלימות הכרחיות לפתרון קונפליקטים זוגיים: יכולת ביטוי כנה של רגשות וצרכים ויכולת הקשבה אוהדת. שתי מיומנויות אלה התחדדו במהלך טיול ארוך בהרי הפירנאים.
פעמים רבות אנשים משליכים את רגשותיהם הפנימיים העזים על בעלי תפקיד בקהילה וביקורתם כלפיהם צבועה בצבעים קשים של עוינות ורוע לב. כדי להצליח לבטא ביקורת נוקבת אך אוהדת, לא מטייחת ועדיין אמפתית, צריכים המבקר והמבוקר להקפיד על שני עקרונות בסיסיים: להתעקש על מי שהם כבן אדם ולא לוותר על דיאלוג מעמת, כנה וישיר.
רוב ההורים מבינים את חשיבותה של דוגמה אישית בהורות, אך בפועל, פעמים רבות הדוגמה האישית שהם נותנים לילדיהם היא שלילית. מדוע זה קורה וכיצד ניתן לשנות זאת?
יש חברים שאומרים שלום כאילו כפאם השד, בחטף, ללא חיוך, כמעט בלי להזיז את שרירי הפה. אני לא מבין אותם: אם אתם כבר אומרים שלום, למה לא לחייך באותה הזדמנות? מאמר קצר על יתרונות החיוך לקרובים ולרחוקים.
עם קבלתו כחבר חדש בקיבוץ, בוחן חיים עמית את שאלת האושר בחיים, דרך היחסים המורכבים בין הנאה למשמעות.
במאמר מתוארים שישה קשיים רגשיים עיקריים של ילדים במשפחות פרק ב', ומוצע עקרון יסודי, עקרון האיטיות, החיוני להתמודדות ראויה של הורים ומחנכים עם קשיים רגשיים אלה.
שני אירועים סמוכים שחוויתי לאחרונה, בערב יום הזיכרון ובערב יום העצמאות, חידדו אצלי שתי תובנות: 1. חשוב שהורים ומחנכים יקחו אחריות לחינוך לאמפתיה של ילדים ובני נוער, ולא יסמכו על תהליכי למידה טבעיים של אמפתיה. 2. חשוב שמנהיגי ציבור, בכל התחומים, יקחו אחריות על הגברת אמפתיה במרחב הציבורי, ולא יסמכו על יד המקרה.
על תופעה חדשה יחסית של התחפשות בני נוער בתחפושות קבוצתיות ועל משמעותה החברתית החיובית, העזה לביטוי עצמי, ונזקיה החברתיים הקשים, בריחה מאחריות אישית.
המאמר פותח בתיאור התערערות סמכותם של המורים והרגשת חוסר האונים שלהם בהתמודדותם היום-יומית עם תלמידים. יוצג הצורך במנהיגות הורית ותתוארנה בהרחבה ובצורה מעשית שתי מיומנויות חינוכיות (סמכות דיאלוגית ודוגמא אישית) שיש בהן כדי לסייע למורים להשפיע בצורה מיטיבה על תלמידיהם.
על שני מרכיבי סמכות דיאלוגית – התנהגות סמכותית ודיאלוג בין אישי – ככלים חיוניים בחינוך.
במהלך 2017 מספר המבקרים (Visitors) באתר "עמית בעין החורש" היה כ-68,000, ואילו מספר הדפים הנצפים (Pageviews) היה כ-470,000.
במאמר מוצגת התפישה שמקומם של הורים בהתמודדות עם התנהגויות סיכוניות הוא בעיקר לשמש בלם כנגד הידרדרות בני הנוער, הן באמצעות התשתית הערכית של המשפחה, והן בהתמודדות נכונה במצבי קיצון. ואילו מקומם של המחנכים הוא לסייע לבני נוער לפתח מנהיגות חיובית, שתתווה נורמות השתייכות ראויות לקבוצת בני הגיל.
תעודה מטעם התאחדות הוצאות ספרים בישראל, לציון מכירת 20,000 עותקים של הספר "הורים כמנהיגים", בהוצאת ספרים מודן. התעודה נכתבה במאי 2016.
הפרק העשירי מתוך הספר "הורים כבני אדם" ובו סיכום אישי של תהליך כתיבת הספר המדומה לגידול ילד, וסיכום מסריו העיקריים של הספר.
מכתב תודה נרגש לחיים עמית על ספרו הראשון "הורים כבני אדם" (1997), שהתקבל זה עתה (2017).
על מה אנו מתחרטים ומדוע? מדוע כדאי לעשות ולהיכשל מאשר לא לעשות ולא להיכשל? מאמר קצר על חרטה ועשייה בימים הנוראים של בקשות סליחה ומחילה.
טיפ קצר (כדקה וחצי) על ארבעת כללי הזהב להצבת גבולות בהורות בגיל הרך, במסגרת קורס הדרכה אינטרנטי של הפסיכולוג החינוכי והמטפל המשפחתי חיים עמית.
ראיון רדיופוני של כ-8.5 דקות בנושא: ילדים שמתקדמים מהר בבית ספר. הראיון שודר בגלי צה"ל, בתכנית משפחה גרעינית ב-23.8.2017. המראיינים: ג'קי לוי ושרון קנטור.