[אמא]

חיים שלום רב,
אני נמצאת כעת בתחילתו של טרימסטר שני להריון לאחר כמה וכמה הפלות.
בתנו היחידה (אשר נולדה מהריון ראשון רגיל ובלידה תקינה) היא ילדה רגישה מאד, בת 6.5, מן דמות "מטפלת". במהלך כל השנים שאלה ללא הרף מתי יהיו לה אחים והתעסקה רבות בסוגיה זו. מן הסתם, עברנו רבות והקושי שלי הקרין גם עליה. לשמחתי, בשנה וחצי האחרונות, לאחר שאפשר היה להסביר לה בצורה קצרה וברורה שאנחנו, ההורים, שותפים לרצון שלה ועושים את מירב המאמצים כדי להגשים אותו בעבור כולנו (אם כי ללא הבטחות) היא הצליחה סוף סוף ל"הניח" לנושא ועברה הלאה.
בשלב זה, כאשר אנחנו עוברים לשלב ה"בטוח" יותר בהריון (שנראה תקין לחלוטין), לאור העובדה שאנחנו נוקטים באופטימיות זהירה מאד לאור עברי המיילדותי ועקב רגישותו הגבוהה של הנושא, אנחנו תוהים כיצד יהיה נכון לספר לה את הבשורה. מצד אחד, נרצה להמתין לשלב מאוחר ככל האפשר כדי להקטין את תקופת המתח.
מצד שני ישנן עובדות בשטח, כמו הבטן שיצאה בשלב מאד מוקדם, וכמו העובדה שמאחר והיא כבר גדולה ומבינה, לא נרצה שהיא תגלה זאת מגורם שלישי חשדני כלשהו, שכן אני גרים ביישוב קטן (לכן, אנו מקפידים להסתיר זאת מהסביבה הקרובה ונמשיך כך ככל שיתאפשר).
האם תוכל לייעץ לנו כיצד לבשר לה?
בתודה

[חיים עמית]

שלום אמא,
במצב שאת מתארת, כדאי לדעתי להמתין עוד, עד שהדברים יבואו מבתך, ורק אז לדבר על ההיריון. משעה שהדברים יעלו, יש לאשר, כמובן, את העניין ולא לשתף אותה בדאגה הקטנה שעדיין קיימת אצלכם. נקווה שהכל יהיה בסדר, והיה אם לא, חלילה, תעזרו לה להתמודד כהלכה.
בברכה,
חיים עמית

[אמא]

חיים, תודה רבה על תשובתך.
כל זאת אכן ברור לנו. כמובן שנמתין ככל הניתן. ברור לנו שתהיה התרגשות ושמחה גדולה (ובצדק) ושאלות רבות מצידה יעלו, וכמובן שאין לנו כל כוונה לשתפה בחששות שלנו, שהרי לא נרצה לדכא את תקוותה, מה גם שאנו אכן אופטימיים ומקווים שבדיעבד גם לא תהיה סיבה כזו.
עם זאת, היינו רוצים לצנן מעט את ההתרגשות ולא לתת לה לנהל את חייה במשך הזמן שייוותר עד ללידה וההתלבטות היא באיזה נוסח לנקוט כאשר יעלה הנושא. אני מנסה לבדוק האם יש דרך לומר לה שנוכל לשמוח באמת רק כשנראה את התינוק לאחר שייוולד (מבלי שהדבר יעביר מסר של דיכוי), וכעת עלינו להמשיך כרגיל את חיינו ולהתמקד בהווה. אך איזה נוסח שאני לא חושבת עליו ברוח הדברים האלה נראה לי לא הוגן כלפיה ולכן אינני בטוחה אם ומה נכון לומר.
שוב תודה

[חיים עמית]

שלום אמא,
נראה לי שגם אתם עושים קצת יותר מדי עניין מהטקסט. הוא פחות חשוב. יותר חשוב מה תעשו, כיצד תתמודדו, עם ההתעסקות המוגזמת שלה בעניין הלידה, משעה שתבוא, אם תבוא. אשמח לסייע לכם בכך, במידה ואכן תהיו מוטרדים מזה. דבר, דבר בזמנו.
בברכה,
חיים עמית

[אמא]

תודה רבה!

[חיים עמית]

ברצון

[מאת]

תגובות