- This topic has 5 תגובות, 2 משתתפים, and was last updated לפני 4 שנים, 2 חודשים by .
-
דיון
-
שלום חיים.
הבן שלי בן 3.5 (הבכור מבין שניים לאח בן 1). ילד רגיש , מלא שמחת חיים וצחוק. כמו כל ילד, כשהיה צעיר יותר ניסה לבדוק אותנו. לרוב לא וויתרנו. וזה עזר. פעמים רבות גם התעלמות במצבים מסויימים עזרה מאד. השנה נכנס לגן עירייה. למד הרבה דברים טובים והתפתח אך גם למד כל מיני מילים פחות נעימות או למשל את צמד המילים "לא בא לי" מה שלא היה קודם. השינוי שקרה חל בשלושת השבועות האחרונים. (רק אציין שבתחילת שבועות אלה הוא היה חולה כמה ימים, לאחר מכן חליתי אני כשבוע והוא התקשה לקבל זאת כי רצה אותי מאד). בשבועות אלה הוא החל להביע המון התנגדות כמעט לכל דבר. "לא רוצה", וכאשר רוצה משהו שאני לא מסכימה הוא יכול לזרוק דברים על הרצפה , לצעוק , להרביץ לי ולבכות. אני כמובן לא מוותרת, אבל באותם רגעים חושבת איך וכיצד עליי להגיב. מחד אני מעדיפה להתעלם כדי לא לתת לכך תשומת לב. מאידך אני מרגישה שאני לא מסוגלת להתעלם כי אני לא יכולה לאפשר שירביץ או יזרוק דברים. מה שגם מטריד אותי שזה גם יוצא בגן ובצהרון. הוא התחיל ( לא כל הזמן, יש ימים) לא להקשיב לגננת, מציק לילדים , קצת יורק (דבר שלמד מהגן). אני בטוחה שחלק מהההתנהגות שלו הוא בדיקה של גבולות ויתכן ובכלל כל מה שקורה, לו הוא תקופה שפשוט תחלוף. אותי זה מאד מטריד. אני מדברת איתו על כך, מספרת לו סיפורים על מצבים כאלה, ובכל זאת חוששת.
איך אפשר להתמודד עם המצב והאם יש לי ממה לדאוג? תודה רבה