• מאת
    דיון
  • #22205 הגב
    קרן
    אורח

    היי, בני בן 4.5 היה תמיד ילד ללא כל "הערות" מהצוות המטפל וגם בבית ילד עדין, רגיש, ממושמע.
    השנה החל שנה שנייה בגן עירייה (אותו גן שהיה בשנה הקודמת, כלומר הוא בשכבה הבוגרת בגן).
    כמעט מידי יום אני שומעת מהגננת שהוא מציק לאותו ילד ספציפי, בחלק מהמקרים מדובר בהצקות שלגמרי חוצות גבול כמו נשיכות (לא מבינה מאיפה זה בא, גם כשהיה בגיל לנשוך הוא לא נשך), חוטף משחקים, "דורס" בכוונה עם הבימבה.
    הגננת כועסת, משוחחת איתו, מושיבה בצד אבל זה לא עוזר.
    בבית אני מדברת איתו ומבקשת ממנו שיחשוב אם היה לו נעים שיתנהגו אליו ככה ומסבירה לו שלפני שהוא עושה משהו אז שיעצור לחשוב ואז יקבל החלטה. אני גם מסבירה לו שזה לא נעים לגרום לילד אחר להיות עצוב, בדיוק כמו שאני לא מוכנה שאחרים יציקו לו או יעציבו אותו.
    ניסיתי להבין מהגננת אם יש איזה טריגר מסוים שחוזר על עצמו והבנתי ממנה שלא קיים כזה.
    למשל באחת הפעמים ביקשו לאסוף והילד הגיע לאסוף פאזל שבני הרכיב אז הוא כעס עליו ונשך אותו.
    אשמח לעזרתך במציאת הדרך הנכונה בבית וגם בגן.

מוצגות 3 תגובות – 1 עד 3 (מתוך 3 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • #22213 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום לך,
    באמת נראה לא מובן. בכל זאת, ננסה להבין ביחד.
    האם תוכלי לתאר לי את הילד המדובר, הילד שבנך מציק לו?
    מה היו הקשרים ביניהם בשנה שעברה?
    כיצד מגיב בנך לחרדות הקורונה? כיצד הגיב להתחלת הגן לאחר הסגר?
    האם יש איזושהי התנהגות חדשה בבית?
    בברכה,
    חיים עמית

    #22224 הגב
    קרן
    אורח

    היי שבוע טוב,

    אנסה לתאר כמה שיותר ואם צריך כמובן ארחיב בשמחה.
    הילד המדובר הוא חדש בגן, דווקא נפגשו פעמיים בבתים ושיחקו יפה יחד.
    יש ילד נוסף שבני לאחרונה משחק איתו הרבה בגן וגם אחה"צ ושמתי לב שהוא לומד ממנו התנהגויות לא ראויות כמו יריקות, אגרופים ועוד אז אחד הדברים שאני חושדת זה שהקשר ביניהם מוביל לדברים שליליים.
    האמת שאין לו חרדות מהקורונה, הוא מבין ומודע מאוד – גם ללא הקורונה תמיד הקפיד על שטיפת ידיים והיגיינה.
    לגן חזר בשמחה, בהתחלה קצת התלונן לדקה בבית שלא רוצה ללכת לגן אבל זה עבר במהירות והלך בכיף.
    בבית יש לו שני אחים (אח אחד בן 2.9 ואח נוסף בן חצי שנה) – בחודשים האחרונים למעשה האח הסנדוויץ' כבר נהיה גדול ושמנו לב רק מצפייה בתווי פנים של הגדול, שאם אנחנו מחמיאים על משהו שהסנדוויץ' עשה אז לגדול זה מפריע. לכן אנחנו מאוד מקפידים ושוקלים מילים, משתדלים להחמיא באותו הזמן לכל אחד על מה שרלוונטי עבורו.
    כשמדברים איתו על ההתנהגויות השליליות בגן, הוא מאוד מבין את החומרה כבר בעצמו ומבטיח שזה לא ייעשה שוב אך זה חוזר על עצמו.
    אני בעיקרון מאמינה בדרך של הבהרה שהדברים הללו ממש לא מקובלים אבל לתת יותר פוקוס על החיובי שאני מצפה ממנו ולא כעס על השלילי (כלומר אני אומרת לו "אני מבקשת שתהיה היום בגן חבר טוב כמו שאתה יודע להיות", בסגנון הזה).

    #22319 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום קרן,
    סליחה על האיחור הרב בתגובה.
    האם חל שינוי במצב?
    בברכה,
    חיים עמית

מוצגות 3 תגובות – 1 עד 3 (מתוך 3 סה״כ)
מענה ל־Reply #22319 in בן 4.5 שהחל להציק לילד מסוים בגן
פרטים:





<a href="" title="" rel="" target=""> <blockquote cite=""> <code> <pre class=""> <em> <strong> <del datetime="" cite=""> <ins datetime="" cite=""> <ul> <ol start=""> <li> <img src="" border="" alt="" height="" width="">

PHP Code Snippets Powered By : XYZScripts.com
דילוג לתוכן