מוצגות 4 תגובות – 1 עד 4 (מתוך 4 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • #20208
    Avatarאביטל
    אורח

    בוקר טוב ותודה על הפורום המועיל.

    בני בן ה-7.5 לא יודע להתמודד עם הפסד (מאז ומתמיד, גם במשחקים פיזיים כמו משחק כדורגל וכו' וגם במשחקי שולחן). באופיו מאוד תחרותי, שואף לביצוע מדוייק, שוחר צדק. לאורך השנים ניסינו בדרכים שונות עצמאיות להתמודד עם הנושא אך לא נצפה שיפור, להיפך- בשנה האחרונה נרשמה עליית מדרגה בעצמת תגובותיו לכדי אלימות מילולית ולעיתים גם פיזית.

    חיפשתי מענה בשאלות ותגובות קודמות בפורום, אך לא בטוחה אם הפתרונות המוצעים תקפים גם למקרה זה (דוג' אישית, משחק תפקידים, סיום משחק טרם נצחון/הפסד, חיזוק במקרה של התמודדות עם הפסד). הפתרונות נוסו מלבד סיום משחק.

    אתמול קיבלנו שיחת טלפון (בדומה למס' שיחות בשנה האחרונה) מצוות החינוך הבלתי-פורמלי ביישוב בו אנו מתגוררים, בה תואר כי הילד התפרץ במהלך משחק פיזי, סרב להתפנות מהמקום והפגין אלימות מילולית וכמעט פיזית כלפי אחת מנשות הצוות. נקבעה שיחה לילד, למובילת הצוות ולי.

    אשמח לרעיונות נוספים לטיפול בבעיה.

    תודה מראש.

    #20381
    חיים עמיתחיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום אביטל,
    מה מבנה המשפחה שלכם? כיצד תתארי את יחסיו עם בני המשפחה השונים? מה קורה לו בבית ספר? האם יש לו התקפי זעם גם בבית? בקשר למה?
    בברכה,
    חיים עמית

    #20383
    Avatarאביטל
    אורח

    שלום חיים,
    תודה על תשובתך.
    מבנה משפחתי: זוג הורים, אח בן 5.5 סבים וסבתות פעילים משני הצדדים.
    יחסיו עם בני המשפחה: עמנו ההורים- לרוב קשוב, עם האח- לרוב במצב 'יריבים', עם המשפחה המורחבת- לרוב קשוב.
    בביהס: לרוב ממלא את הנדרש ממנו תוך התנהגות סבירה, אך גם שם נצפים התקפי זעם סביב נושא התסכול.
    התקפי זעם בבית: סביב תסכול בשעת משחק, כשלא מקבל מה שדורש, עם האח, כשלא מצליח לבצע משימה.
    התגובה שלנו לעיתים מכילה ואמפטית ולעיתים תקיפה.

    #20384
    חיים עמיתחיים עמית
    מנהל בפורום

    בסדר גמור.
    אנא תתארי לי את התגובה התקיפה שלכם להתקפות הזעם כאשר הן קורות בבית.

מוצגות 4 תגובות – 1 עד 4 (מתוך 4 סה״כ)
  • יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.