תגיות: אנטי, בכי, בן 4, גן, גן עירייה, גן פרטי, גננת, הגיל הרך, להתייחס, פספוסים, קשיי הסתגלות, קשיי פרידה
- This topic has 4 תגובות, 2 משתתפים, and was last updated לפני 6 years, 10 months by
חיים עמית.
-
מאתתגובות
-
נועהאורחהיי חיים
בני בן ה4 ילד מקסים חכם רגיש וחברותי. בגן הפרטי היה ילד בולט משתתף חברותי ואהוב. ילד ממושמע בדרכ. בבית יש לו אח בן שנתיים.
הוא הגיע עם מס’ חברים מוכרים לגן. לאחר השבוע השני עם החגים התחיל במשבר, הגננת טסה לחו"ל לתקופה ארוכה עובדה שהוסיפה למשבר, הוא היה בוכה הרבה בגן, היו קשיי פרידה, הוא אמר שהוא מאוד מתגעגע לאמא. בימים סביב יום הולדת 4 היו כמה ימים קשים איתו, התחיל לסרב לשתף פעולה עם כל דבר שביקשנו, בכי שעות רבות ללא הצדקה. נדמה כי המשבר החריף עבר אבל התחיל לפספס ולברוח לו פיפי בגן במהלך הערות. דבר שלא קרה מעל שנתיים. בנוסף מבחינה חברתית אני מרגישה שהוא ”בשוליים”, משחק בפינות שקטות רחוק מההמולה ומהילדים. הוא ילד מאוד מילולי ומשתף אבל בזמן האחרון מרגישה מצידו הרבה אנטי, הרבה בדיקת גבולות, התפרצויות חוזרות ונשנות, אני מאוד דואגת אשמח לשמוע ממך מה כדאי לעשות?חיים עמיתמנהל בפורוםשלום נועה,
אני מבין ממך שהמעבר של בנך מגן פרטי לגן עירייה היה לו קשה במיוחד. אני מבין שלאחרונה גם התחיל לפספס בגן. למה לדעתך קשה לו המעבר? האם בגן הפרטי לא היו לו קשיי פרידה?
בברכה,
חיים עמיתנועהאורחהיי חיים, בגן הפרטי התנהג אחרת לגמרי, היה לו בטחון עצמי ואהב להגיע לגן. מניחה שמעברים תמיד לא קלים עבורו אבל הפעם המצב מעט קשה יותר עבורו. איך נכון להתמודד עם ההתנגדויות/ מצבי רוח ופספוסים?
חיים עמיתמנהל בפורוםשלום נועה,
השאלה היא מדוע עכשיו קשה לו יותר, ולא מעט כפי שאת כותבת, אלא קשה הרבה יותר! אני מציע שתתייחסי לקשיי הפרידה של בנך כאיתות למצוקה שלו בגן! משהו או כמה דברים לא עובדים טוב עבורו בגן, וצריך לטפל בזה קודם כל ולא רק או בעיקר בסימפטומים של קשיי הפרידה! האם הוא מרגיש שיש דמות קבועה בגן שהיא מספיק חמה עבורו, ומלווה אותו לאורך היום? האם יש מישהו שרואה אותו, שמתייחס אליו, במהלך היום? זה לא חייבת להיות תמיד הגננת הראשית, אגב. בצורה יותר ספציפית, האם כשאת נפרדת ממנו בגן, יש מישהי שערוכה לקבל אותו, להתייחס אליו, להקל עליו את הקושי? אני מציע שרק לאחר שנהיה בטוחים בכך, נחשוב איך להיפרד ממנו טוב יותר. מה דעתך?
בברכה,
חיים עמיתחיים עמיתמנהל בפורוםשלום נועה,
השאלה היא מדוע עכשיו קשה לו יותר, ולא מעט כפי שאת כותבת, אלא קשה הרבה יותר! אני מציע שתתייחסי לקשיי הפרידה של בנך כאיתות למצוקה שלו בגן! משהו או כמה דברים לא עובדים טוב עבורו בגן, וצריך לטפל בזה קודם כל ולא רק או בעיקר בסימפטומים של קשיי הפרידה! האם הוא מרגיש שיש דמות קבועה בגן שהיא מספיק חמה עבורו, ומלווה אותו לאורך היום? האם יש מישהו שרואה אותו, שמתייחס אליו, במהלך היום? זה לא חייבת להיות תמיד הגננת הראשית, אגב. בצורה יותר ספציפית, האם כשאת נפרדת ממנו בגן, יש מישהי שערוכה לקבל אותו, להתייחס אליו, להקל עליו את הקושי? אני מציע שרק לאחר שנהיה בטוחים בכך, נחשוב איך להיפרד ממנו טוב יותר. מה דעתך?
בברכה,
חיים עמית -
מאתתגובות
