בת 2.4 ובן 5.3 ישנים בחדר משותף כבר 3 חודשים.
הגדול במיטת יחיד והקטנה במיטת מעבר.
הקטנה נגמלה מחיתולים לפני כחודש וחצי.
לפני שבועיים נסענו פעם ראשונה אני ובעלי ל3 לילות מחוץ לבית.
בשבועיים- שלושה האחרונים כל הרדמה הפכה לסיוט, במשך חצי שעה הם צוחקים, מדברים ובכלל לא בכיוון של לישון, כל ניסיון שלנו לגרום להם להפסיק לדבר לא מצליח עד שזה הופך לצעקות, כעס ואיומים.
עד שמשתתקים מתחיל סבב של: פיפי, קקי, מים, חיבוק, נשיקה ועוד ועוד..
ברור לי לגמרי שהם עייפים, לפחות הגדול שלא ישן צהריים ובאמת ברגע שיש שקט בחדר הוא נרדם בשניה.
הקטנה היא הבעיה, בגן לא מאפשרים לקצר לה את השנ"צ ולדעתע היא פשוט לא מספיק עייפה.. למרות שזה קורה גם בסופי שבוע שלפעמים היא לא ישנה צהריים (למשל בשבת) אבל אז הסשן קצר יותר.
כל הרשמה כזאת יכולה לקחת שעה וחצי ואפילו יותר.
הסיוט הגדול יותר הוא באמצע הלילה, אם היא מתעוררת זה צרחות שמעירות גם את הגדול, היא רוצה שישבו לידה ואני לא באמת מסוגלת לעשות את זה באמצע הלילה, היא גם לא חוזרת לישון מהר.
אתמול פשוט כל הלילה לא ישנו, רק היינו עסוקיפ במלחמות כוח של לא לשבת לידה ושהיא תחזור לישון..
אני מיואשת, כל כך עייפה ומרגישה אשמה כל כך על הכעס שיוצא ממני בשעות הקשות האלה.
אשמח לסיוע
תודה רבההה
.
.