[הילה]

היי חיים,
לבתי בת ה6 יש קרחת גדולה באמצע ראש, כשנולדה זה היה פצע ואחרי הרבה ניתוחים והתמודדות ארוכה וקשוחה נותרה צלקת ענקית.
הצלקת מוסתרת כשאנחנו עושים לה קוקו גבוה ולכן עד כה לא הייתה צריכה להתמודד עם תגובות של הסביבה בנושא.
היום בגן, התפזר לה חלק מהשיער והיא במקום ללכת לאסוף אותו התעקשה להישאר ככה למרות שהצוות ניסה לסדר לה.
כשהילדים הבחינו בקרחת וצחקקו עליה היא סיפרה להם שהייתה חולה פעם ושיש לה קרחת .. בואו תראו…
בסוף הצוות פיזר את ההפגנה ואסף לה השיער.
לי בבית היא סיפרה על זה ואמרה שקצת נעלבה…שאלתי אותה אם היא מתביישת? אמרה שלא..אבל שאלה האם כשתהיה גדולה נסדר לה שיער?
אני מאוד משתדלת לחנך אותה לעמוד על שלה ולא "לדפוק" חשבון, אבל הצוות בגן אמר לי שאולי בכל זאת עדיף שהיא "תסתיר" כדי שלא תהיה מושא ללעג של הילדים. .
אני באמת לא יודעת מה נכון לומר לה ואיך להתמודד
היא ילדה עם לקות שפתית וההתמודדות הזו מורכבת בפני עצמה, היא מאוד מאוד אהובה בגן ויש לה המון חברות למרות הקושי הזה.
ילדה לא פראיירית בכלל ובכל זאת מאוד נאיבית ולא מודעת לרוע שהיא עלולה להיחשף אליו בהמשך רק בגלל קרחת ארורה.
אשמח להדרכה שלך מה לומר לה ואיך היא צריכה להתמודד מסיטואציות מסוג זה. הייתי מאוד גאה בה וחיזקתי אותה. אבל אני תוהה אם באמת צריך להגיד לה בעדינות "להסתיר.."
תודה

דיון

[חיים עמית]

שלום הילה,
בתך מדהימה בדרך ההתמודדות הבריאה שלה. כנראה שיש לכם חלק בזה, ואתם יכולים להתגאות בעצמכם. באיזו פתיחות היא התמודדה עם הצחקוקים המעטים של ילדים, שהיו נבוכים. טוב עשית שחיזקת אותה והיית גאה בה. לצוות הגן יש בעיה! למה הם רוצים שהסתיר את השיער שלה, כשהיא לא מתביישת? להפך, זו הזדמנות נהדרת לצוות הגן לעודד פתיחות לשונות, להתמודדות גלויה ופתוחה עם בעיות, ליקויים, מומים וכיוצא באלה. דברי איתם והסבירי להם.
אני מציע שזה יהיה הקו שינחה אתכם מכאן והלאה: לחזק את הבריאות הנפשית של בתכם, ובמקביל לעודד את הסביבה, כולל הסביבה הבית ספרית בקרוב, ללמוד ממנה ולהשתנות, אם יש צורך.
בברכה,
חיים עמית

[הילה]

תודה רבה!

[חיים עמית]

ברצון

[מאת]

תגובות