ש לי שני ילדים,ילד בן 6 וילדה בת 4.
הם מקבלים מאשתי וממני הרבה תשומת לב,סבלנות אין קץ,אהבה,חיבוקים נשיקות.
הקשר שלי עם בני טוב מאוד ,ולא הייתי רוצה לחבל בקשר איתו, או לגרום לו להרגיש דחוי, כדי שהדבר לא ישפיע עליו לרעה לכשיגדל.
הוא נוהג להגיד לי שהוא אוהב אותי בערך 4 פעמים ביום,והרבה פעמים הוא אומר :"אני הכי אוהב את אבא", ואני מצידי כמובן אומר לו שגם אני מאוד אוהב אותו,ומחבק אותו בחזרה.
העניין הוא(ואני מרגיש לא בנוח להגיד את זה)שלפעמים זה כבר מתיש אותי, ובא לי לקטוע את כל ההתמרחות הזאת.
מצד שני אולי יש לי בעיה רגשית ואני זה שצריך לתקן משהו בתוכי ולא להזיק חלילה לבני.
בתודה אריאל
שלום אריאל,
נראה מדברייך שאתה מספיק רגיש, לעצמך ולבנך, כדי שננסה ביחד להבין קצת יותר את מה שקורה ביניכם. אני מבין שבנך גדל בבית חם, המביע אהבה בצורה גלויה וישירה. האם יוצא לך לחבק את בנך פעם ביום בלבד? אני מתאר לעצמי שיותר. אם כך, מה מוזר בכך שבנך מבטא את אהבתו אליך ארבע פעמים ביום, וגם מלווה זאת בביטויים מילוליים? מדוע אתה מכנה זאת "התמרחות"?
בברכה,
חיים עמית
אני חושב שהעניין מפריע לי -רק כאשר הוא מפגין את אהבתו הרבה כלפי- ליד שאר בני המשפחה.
כאשר גם שאר בני המשפחה(כלומר גם אשתי ובתי)נוכחות, אני מרגיש
שאני צריך מיד להביע אהבה גם כלפי אשתי והבת כדי שלא ירגישו מקופחות.
שלום חיים,
ממה שאני מבין מהשאלה שלך – יש לי רגישות יתר לתחושת קיפוח.
אם כך, עלי להפגין אהבה כלפי בני בצורה חופשית גם בנוכחות אשתי ובתי, ללא רגשות אשמה ונסיונות למנוע קיפוח ?
שלום אריאל,
בוודאי. בדרך כלל ניסיונות למנוע קיפוח מגבירים הרגשת קיפוח, במידה והיא קיימת, ומסבכים את היחסים. ביטוי ישיר וגלוי של רגשות חם וחיבה, במיוחד בצורה שאת מדבר עליהם, הם ראויים וחשובים.
בברכה,
חיים עמית