[ע]

שלום רב,
במשפחתנו – בת 8, בן 5 ובן שנתיים וחצי.
בני בן החמש פעמים רבות מרביץ (למשל לאחותו, לנו), משתולל, מדבר לא יפה, לא מקשיב למה שאומרים לו.
בגן אין שום בעיה והוא לא מתנהג שם כך בכלל.
ניסיתי להתעלם,
ניסיתי לדבר בצורה תקיפה וברורה – "זה לא מקובל עלי", "תפסיק מיד".
ניסיתי להעניש ע"י שליחה לחדר – אך הוא כל הזמן יוצא ואני מוצאת עצמי מחזירה אותו שוב ושוב.
ניסיתי להחזיק אותו בחיבוק חזק ומרסן כדי להפסיק השתוללות.
ניסיתי לתת לו תפקידים בבית ולבקש את עזרתו במטלות הבית כדי לתת לו להרגיש שייך ורצוי.
אני מחזקת ומשבחת התנהגויות טובות שלו.
כל הדברים הללו לא עוזרים 'עד הסוף'. יש ימים טובים יותר ויש ימים קשים.

השאלה שלי:
1. איך להציב גבולות בצורה אפקטיבית (שליחה לחדר למשל או לקיחת צעצוע אהוב לא עוזרים)?
2. חוץ מהצבת גבולות, האם יש לך עוד רעיון לשיפור המצב?

תודה רבה

[חיים עמית]

שלום ע,
נראה שניסית דברים רבים, שאת חלקם עליך להמשיך כי הם טובים וראויים (לתת תפקידים, לחזק התנהגויות ראויות, לדבר בצורה תקיפה, לחבק כדי להפסיק השתוללות). כדאי שתורידי את סף הציפיות שלך ותקבלי שבנך מבטא בבית דברים שקשה לו לבטא בגן, וזה בסדר: מותר לו מדי פעם לדבר לא יפה ולא להקשיב למה שאומרים לו, ולכן צריך להמשיך להתעלם מדי פעם. ואולם, הציבי גבול ברור ונחרץ על מכות. דברי על כך עם בנך מראש, באווירה רגועה ולא בשעת מעשה. הבהירי לו שמעתה בכל פעם שזה יקרה, את תכעסי עליו, תשלחי אותו לחדר לשלוש דקות בלבד (אפשר להפעיל שעון עצר או כל דרך אחרת שיוכל לספור) ואחר כך יוכל לצאת לנסות להתנהג יפה שוב. במידה ויצא מהחדר, הזמן יוארך בעוד שלוש דקות. קחי הרבה אוויר והיי מוכנה לכך שמספר ימים תבלי בהקפדה על חוק זה. לאחר מכן, אם תצליחי, לא יהיה צורך בכך. בנך יבין.
בברכה,
חיים עמית

[ע]

חיים תודה רבה, אנסה זאת.

[חיים עמית]

ברצון

[מאת]

תגובות