[שי]

חיים שלום,

בננו בן 4, נגמל לקראת גיל 3. הגמילה הייתה יחסית טובה, כך גם בלילה. היה קם ועושה לבד. בסגר הראשון של הקורונה הוא התחיל להרטיב בלילה ומאז אנחנו באותו דפוס. לרוב בא אלי בסביבות 2, אני מקלח אותו מחליף מצעים, בגדים וחוזר לישון. לפעמים מגיע עוד פעם באמצע הלילה ולפעמים קם בבוקר. ניסיתי עם פרסים ומתנות וראיתי שזה לא עוזר וגם קצת מתסכל אותו. ניסיתי לקחת אותו בעצמי אבל זה גם רק הפחית וגם הבנתי שזה לא מומלץ.חשוב לי לציין שכשהוא בא רטוב ומעיר אותי אני לרגע אחד לא משדר כעס או יאוש.פשוט שואל "צריך להתקלח"? ואז "בא חמוד".
במהלך היום קורה הרבה שהוא עם תחתונים או מכנסיים רטובים כי הוא לא שם לב או מסיבות אחרות.
יש לציין שבגן לדעתי לא בורח לו בכלל וכשלפעמים אנחנו כועסים עליו זה מתבטא בבריחה משמעותית יותר ביום ובעיקר בלילה.

מה לדעתך אנחנו צריכים לעשות?

תודה

דיון

[חיים עמית]

שלום שי,
נראה שבנכם בנסיגה בעקבות הקורונה, אולי בגלל השינויים בהרגלים, אולי בגלל החרדות הרבות הכרוכות בה. מהם מנהגי ההליכה לישון שלו? אתה מתאר את ההתמודדות עם הבעיה כאילו זו רק אחריות שלך. מה המעורבות של האם בעניין?
בברכה,
חיים עמית

[שי]

חיים שלום,

לפני המקלחת הוא עושה פיפי, מתקלחים ולרוב הוא נכנס למיטה. בדר"כ אני יושב שפינת המשפחה שמחוץ לחדר, ואז הוא מבקש שאביא לו מים או מוצא כל מיני סיבות לצאת מהמיטה. מתי שהוא הוא נרדם.
הסיבה שזאת הבעיה בעיקר שלי כי הוא בא רק אלי, רק אני מקלח אותו, רק אני מלביש אותו וכו.

[חיים עמית]

למה הוא לא בא לאמא? מה עמדתה בנושא זה?

[שי]

הוא בן יחיד בן בנות. קשור אלי מאד. ככה זה מתנהל. אני מקלח אותו, מלביש אותו, לרוב לוקח אותו לגן, הוא בא איתי כמעט לכל מקום שאני הולך.
מבחנת האמא זה יחלוף כמו שזה הגיע. היא נושאת בנטל הכביסות.

[חיים עמית]

אני מבין.
אני מציע לשקול אפשרות של הזדהות יתר שלך עם בנך. יתכן שהאמפתיה הרבה שאתה חש כלפיו, עניין טוב, וההזדהות הרבה שלו איתך, גם עניין טוב, עברו את הפרופורציות הבריאות. הן כבר מזיקות יותר מאשר מועילות. כדאי לך לשקול שינוי כללי, כולל זה שהוא בא איתך לכל מקום שאתה הולך. לא נשמע טוב.
לגבי ההרטבה, אני מציע לך לומר לבנך שקשה לך לקום בלילה, שאתה מאוד עייף, ושאתה מעדיף שאם הוא מרטיב בלילה וזה מפריע לו, ישים מגבת גדולה שתכין לו וימשיך לישון. אם ירצה להחליף בגדים, תכין לו ויחליף לבד. אני משער שתראה ירידה דרמטית בהתעוררויות בלילה ואולי גם בהרטבות.
כמו כן, אני מציע שתשים גבול ברור יותר בהשכבות בלילה: לא יוצאים מהמיטה בכל מקרה.
מה דעתך?

[שי]

חיים ערב טוב,

מאז ההנחיה שלך פעלתי כמו שכתבת ואכן ההשכמות לילה פסקו קליל. שמתי לבני בגדים ליד המיטה והסברתי לו שאני עייף מלקום אליו כל לילה. העניין הוא שהכל נדחה לבוקר. הוא בא אלי בבוקר, לרוב כשאני כבר ער, ומבקש שאקלח אותו.

האם זה עניין פיזיולוגי? האם עניין נפשי? האם זה עניין מולי?

אשמח לדעתך

[חיים עמית]

שלום שי,
אני שמח לקרוא על השיפור הגדול.
וכן, זה מחזק את ההשערה שההגעה שלו בבוקר אליך בבקשה שתקלח אותו אינה עניין פיזיולוגי, אלא קשורה לקשר שלו איתך.
בברכה,
חיים עמית

[מאת]

תגובות