• מאת
    דיון
  • #5935 הגב
    אמא מנהריה
    אורח

    כיוםההתבגרות כיום לאחר קריאת הספר הורים כמנהיגים ש לי יותר כלים להתמודדות ופחות פחד מלעשות טעיות.אך עדיים יש לי שאלה גליתי שהבת שלי שבגיל ההתבגרות עשתה ״דוקא״ ודברים שעלולים לסבך אותה רק בכדיי להגיע למעמד שאני אסמוך עליה ואתן ה להיות אחראית על מעשיה בפטה שאומר ״מה שלא הורג מכשל״ בשיחה עם איש מקצוע ואיתי היא אמרה שחיפשה לקבל אחריות על חייה בדרך זו. וכעת היא מבקשת שאסמוך עליה ואתן לה אחריות על חייה כמובן בהשקפה מהצד עדיין ללא חופש מוחלט.ועם הצבת גבולות ברורים מבחינתי כהורה. ולא נראה לי צודק לתת לה לעשות עוד טעיות שאחר כך אפשר להצטער עליהם.מבלי להזכיר לה שהאחריות עליך ואת יודעת ממה להיזהר.ומתי לחזור הביתה כשמשהו לא נראה לך טוב.כאן גם שחררתי אותה וגם נתתי לה אחריות על מעשיה. כדיי שלא תעשה שוב דווקא כבעבר כמו עישון סיגריות.והימצאות עם חברה שלא מתאימים לה כי שם הרגישה טוב כי שם חה אחראית למעשיה .כיום היא טוענת שהמסר ברור לה ושהיא לא תעשה שום שטות .ושהיא נהנית מהאחריות שקיבלה ממני לאחר ההבנה בשיחה .שטענה שעשתה הכל כביכול בדווקא כי ידעה שאני לא ארשה. ורצתה לקבל עצמאות על עצמה.שאלתי מפה איך ממשיכים?לאחר קריאת הספר הבנתי שצריך לתת ליחסים להיבנות על אמון.ופה יש לי בעיה כי היא שברה פעמיים את האמון ועשתה דווקא. ועדיין אני הבנת וכמובן כעסתי אך הייתי שם בשבילה לכל אורך הדרך עם בקשה להתחלה של אמון ללא שקר.ונתינת העצמאות שלה קיוותה לקבל על עצמה לחייה.ומאז יש תוצאות של עליית הציונים לטובה שוב. פחות דווקא.וגם ניהול עצמי של הארגון היומי לו״ז כפי שלמדתי אותה מבלי שבת לה על הגרגרת כבעבר.ולקיחת אחריות על פגישותיה עם החברה לא הדמיות שבגללם התחיל הכל אלה אחרים.עם אחריות מי להתקפל .למרות שמבחינת זמן יכלה למשוך עוד כי מותר. כי לא הגיעה לשעה שהצבתי לה.ועל זה אני מברכת שזה קרה ששיקול דעתה חזר אליה במקום הדווקא של אז.לפי מה שהבנתי היא רצתה תוך המעשים שלה להגיד אני רוצה עצמאות על חיי ולא שאת תנהלי אותי כל הזמן אני מחפשת את האני שלי בגיל ה-16 הנורא מבלבל הזה לשניי הצדדים.ועדיין בתוך הלב כהורה יש את פחד שלא יהיו עוד טעיות .או עוד דווקא.מה עלי לעשות כדיי לצאת מנקודת הנחה שעלינו על הדרך הטובה ושאני ארגע כשהיא יוצאת .ולא רק היא תהנה ואני התענה.עד שתשוב.ולמה כשהיא דורשת לישון אצל חברה אני פוחדת לאפשר לה כי ברור לי שאין לי שליטה על חזרתה בלילה ועל מעשיה? מה עושים?

מוצגות 1 תגובות (מתוך 1 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • #5949 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום אמא מנהריה,
    אני מבין שעשית עם עצמך תהליך מאוד משמעותי, בסיוע איש מקצועי, וחווית את חשיבות בניית אמון עם בתך, תוך פיקוח והכוונה. קשה לך עם תחושות הפחד והחרדה המלווים אותך בתהליך זה שבו את משחררת שליטה. זה חלק הכרחי בתהליך: להכיל רגשות דאגה טבעיים אלה. דרך אגב, מותר לבתך לעשות טעויות, שגיאות, בתהליך מסובך זה. האזורים הרגשיים שהיא מסתובבת בהם אינם פשוטים, והגיוני שתהיינה מדי פעם נפילות.
    בברכה,
    חיים עמית

מוצגות 1 תגובות (מתוך 1 סה״כ)
מענה ל־Reply #5949 in התמודדות עם גיל ההתבגרות
פרטים:





<a href="" title="" rel="" target=""> <blockquote cite=""> <code> <pre class=""> <em> <strong> <del datetime="" cite=""> <ins datetime="" cite=""> <ul> <ol start=""> <li> <img src="" border="" alt="" height="" width="">

PHP Code Snippets Powered By : XYZScripts.com
דילוג לתוכן