[אלמוני]

בני תלמיד כיתה י' מבלה הרבה מאד שעות במחשב. כשחוזר מבית הספר ובשעות המאווחרות של הלילה וכמובן בסוף שבוע. הוא מסוגל לבלות כל היום. התמכרות זו באה על חשבון לימודים. אינו מכין עצמו לבחינות וסומך על יכולותיו הטובות אך זה לא מספיק. לא מצליחים להפעיל את הסמכות ההורית שלנו. תחושה של חוסר אונים. איננו רוצים להכנס למלחמות איתו כי התגובות שלו יכולות להיות קיצוניות ולא נעימות. מה עושים. גם בדיבורים זה לא עוזר. תודה

דיון

[חיים עמית]

שלום נורית,
תופעה ידועה וכאובה, לצערנו. כמה זמן נמשכת התמכרות זאת, לדעתך? מתי פעם אחרונה היו הגבלות שהצלחתם לאכוף אותן? מהן התגובות הקיצוניות של בנכם? מה מצבו הלימודי? מה מצבו החברתי?
בברכה,
חיים עמית

[אלמוני]

שלום חיים ותודה על התייחסותך.

התמכרותו התחילה עוד בכיתה ט' בסוף חטה"ב והשנה החריפה . כפי שתארתי בפנייה שלי. ממה שאנחנו יודעים רק (ולא ניתן לבדוק זאת משום שהוא דואג שלא נראה את מה שיש לו על
המסך כשאנחנו נכנסים מדי פעם לחדרו כדי לשאול או לומר לו דבר מה). שהוא נכנס למשחקי מחשב ואולי יש עוד תוכנות או אתרים שאיננו יודעים עליהם.

כאמור הוא אינו עושה ש"ב ובעיקר במתמטיקה. הוא תלמיד שמשובץ ב-5 יחידות מתמטיקה. אנגלית. השנה נכשל במבחן במתמטיקה כי הוא צובר פערים בלימוד החומר ואינו מתרגל ולכן חסרה לו השליטה בחומר הנלמד (לדברי המורה בכיתה הוא מתפקד יפה ועושה מה שצריך). לפני חנוכה היה לו עוד מבחן ואיננו יודעים עדיין את הציון. רוב המורים מכירים ביכולותיו הגבוהות אך הם גם יודעים שהוא לא ממצה את יכולתיו ומתפקד מתחת. כי אם היה משקיע ההישגים היו גבוהים יותר.
אנחנו משתדלים לא לאפשר לו ללכת לישון אחרי השעה 23.00 (וגם למקלחת הוא נכנס מאוחר) כי למחרת יש יום לימודים. בסופי שבוע הוא ישן יותר מאוחר וכמובן בחופשות של חגים ואפילו ישן אחרי שאנחנו הולכים לישון. אנחנו מתלבטים בינינו שאולי להפעיל הגבלות טכניות במחשב עצמו וזאת בעזרת מומחה למחשבים שיודע איך לעשות זאת והוא אף שומע שאנחנו חושבים על זה. נראה לי שכל עוד הוא לא רואה שאנחנו עושים זאת – דבר לא קורה (כאילו רק מאיימים) מאידך אנחנו יותר מעוניינים להגיע להבנה והחלטה יחד איתו בדרכי נועם וברוח טובה תוך שיתוף ולכן עד היום לא נקטנו באמצעים כאלה שישתקו או יגבילו את המחשב שלו
(יתכן והוא צריך את המחשב לתירגול או משלוח עבודה שקשורה ללימודים עפ"י דרישת מורים מסויימים שכך הם נוהגים לעשות).
התגובות הקיצוניות שאנחנו יכולים לחשוב עליהן הוא כעס מאד גדול, הרמת קול, עצבנות, התכנסות בתוך עצמו בבחינת "שברו את הכלים ולא משחקים". גם כשדיברנו על הגבלות כמו שעות משחק כמו עד שעה מסוימת או כל הגבלה אחרת – מבחינתו "זה לא יעזור גם אם תעשו מה שתעשו". לא פעם הצענו לו לעבוד על המחשב כפסק זמן ואוורור מיום לימודים ואז ישחק במחשב כשעתיים במחשב ואחר כך יסיים את חובותיו בלימודים – הוא לא עומד בכך.

פעמיים בשבוע הוא מתאמן בג'ודו (חגורה חומה) והוא עושה זאת 8 שנים. פרט לג'ודו אין לו עוד חוג. נער רגיש. חברותי ואהוד על בני גילו גם בכיתה וגם מחוץ אך לא נפגש איתם באופן קבוע רק לפעמים כשהם קובעים עם עוד ילדים שהם בקשר איתם (הכוונה ל-2-3 חברים מהמושב שלנו שהוא מכיר מגיל ילדות ואחד מהם הוא חבר בלב ובנפש.). הוא לבד אינו יוזם פגישה/יציאה עם חברים. הוא מצטרף כמציעים לו ומזמינים אותו.

תודה. נשמח לענו ת על עוד שאלות והבהרות בהתאם לצורך

[חיים עמית]

אני שמח לקרוא שמצבו הכללי של בנכם טוב, גם לימודית וגם חברתית. גם התגובות הקיצוניות שאתם צופים מצד בנכם, אינן "נוראיות". אני מציע לכם לקיים שיחה רצינית עם בנכם בנושא במטרה להגיע להסכם ברור, מוגדר בשעות, על הפחתת השימוש במחשב. כמו כן, אני מציע לכם לא להתמקד בעניין הלימודי, אלא בגלל מגוון של סיבות, כולל נזק בריאותי, חברתי ומשפחתי. הבהירו לו שאתם מעוניינים לקיים הסכם חיובי, אבל בלית ברירה תכפו זאת עליו. מה דעתכם?

[מאת]

תגובות