[danealc0]

מה שלומך ?
אנחנו נוסעים עוד שבוע אשתי ואני לשבועיים וחצי בלי הילדים
(אשתי מאוד צריכה את החופשה הזאת לנפש שלה )
הילד הגדול שלנו בן 6

הקטן בין שנתיים ועשרה חודשים
האמת שאני מאוד חושש וקשה לי אני לא עוזב את הילדים בכלל הם מאוד מחוברים אליי
ולעולם לא עזבתי אותם יותר מיומים
עשיתי להם טבלה ביחד איתם של הימים שכל יום ימלאו מתי אנחנו חוזרים
הם נשארים בבית שלנו עם דודה והילדה שהרבה איתם והם ישארו במסגרות
האמת שאין אפשרות לבטל
רציתי לדעת מה אתה אומר לי מה אני עוד יכול לעשות להקל עליהם ועליי את הפרידה והמרחק ?
ומה אפשר לעשות לעזור להם להתמודד בצורה הכי טובה שיש
לעזרתך אודה

דיון

[חיים עמית]

שלום דניאל,
רגישותך לילדייך ולעצמך מרשימה. ברור שהפרידה מהם לתקופה ארוכה כזאת קשה לך. שלושה דברים חשובים שעשיתם יקלו על ילדיכם מאוד. ההכרה בך תקל גם עליך. הדבר הראשון, הם נשארים במסגרות שלהם. אין כמו המשך שגרה כדי להעניק ביטחון לילדים קטנים. השני, הם נשארים בביתם. זה לא רק חלק מהשגרה, זה מרכיב ביטחון קריטי. והשלישי, הם נשארים עם דמויות מוכרות, אחת בוגרת ואחת ילדית.
יש עוד מה לעשות, נדבר בהמשך, אבל אלה "בקטנה". את הדברים הגדולים והחשובים עשיתם.
איך אתה חושב הפרידה תשפיע על ילדיכם? בכל זאת, נפרדת מהם ליומיים. האם היה הבדל בתגובות שלהם? כיצד אתה חושב תשפיע הפרידה הכפולה שלהם ממך ומאמם? כיצד אמם חווה את הפרידה מהם?
בברכה,
חייים עמית

[danealc0]

קודם תודה שענית לי כזה מהר
1.החרדה שלי הגדולה נובעת מיזה שאני לא מצליח להבין איך הילדים שלי יגיבו
אני יכול להגיד שכל בוקר שאני עוזב את הקטן בגן בבוקר הוא בוכה קשה לו להפריד ממני
ובגדול קצת מקבל יהיה לו קשה אבל הוא יתמודד ומבין שאנחנו הולכים וחוזרים כי אנחנו נעשה איתם הרבה שיחות
2.האמת שנפרדנו ליומים לא היה הבדל והקטן עוד היה תינוק
3.אמא שלהם לא מפריע לה היא מרגישה שהיא עושה כל מה שצריך בשביל שהם יהיו במקום טוב עם המשפחה והיא רגועה מאוד

[חיים עמית]

זה חשוב מאוד שהאמא רגועה. זה יתן לילדיכם תחושת ביטחון נוספת. האם יכול להיות שהקושי של בנך הקטן להיפרד ממך כל בוקר בגן קשור לקושי שלך בפרידה מהם? זה קורה פעמים רבות שאנחנו מעבירים את החרדה שלנו לילדינו. למה כל כך קשה לך להיפרד מהם ביום יום, לא קשור בכלל לנסיעה שלכם?
בכל מקרה, מספר עצות פרקטיות, "בקטנה", כאמור:
1. הציעו לילדיכם לפני הנסיעה לבחור חפץ שלכם שיזכיר להם אותכם והם יוכלו לישון איתו. הקושי הגדול ביותר של ילדיכם צפוי לקראת ערב, כשהם לא יהיו בפעילות, וידעו שמתקרבת השינה.
2. אתה יכול גם לדבר בצורה פתוחה על הקושי שלך להיפרד מהם ולבקש חפץ דומה שלהם, שיעזור לך. תוכלו לדבר על כך בהמשך הנסיעה, בחיוך ובהומור.
3. סכמו עם ילדיכם על שיחת וידיאו יומית בשעה קבועה, אם אתם נוסעים לאזור זמן לא שונה מאוד משלנו. תוכלו לשנות זאת ואפילו להפסיק זאת במהלך הנסיעה, כשתראו שהם כבר לא זקוקים לזה. נסו, בעיקר אתה, לא להתקשר אליהם מעבר לכך.
4. חלקו את הנסיעה לשניים או שלושה חלקים שבסוף כל חלק תעשו סוג של חגיגה משותפת. אתם יכולים לתכנן יחד אתם איך תיראה החגיגה הזאת. למשל, שתשחקו ביחד משחק קצר, דרך הוידיאו כמובן, או שתאכלו אותו אוכל וכו'. זה יעזור להם ולכם פחות להיבהל מאורך הנסיעה.
6. דברו יחד אתם על קשיים אפשריים שיכולים לצוץ כמו געגועים שלהם, וחשבו על פתרונות. הם יעלו רעיונות יצירתיים והיענו להם.
5. במהלך הנסיעה, משעה שיצוצו קשיים כמו געגועים שלהם, בכי, בקשה שתחזרו כבר, בעיות אחרות שיציקו להם – חשוב שתגלו אמפתיה יחד עם עידוד. תגלו הבנה לקשיים שלהם, תקבלו אותם כטבעיים, ותחזקו אותם דרך הצלחות שלהם בהתמודדות במהלך הנסיעה.
כמובן שאוכל ללוות אתכם כאן ולעזור לכם בקשיים שיצוצו תוך כדי.

• התגובה הזו עודכנה לפני לפני 2 שבועות, יום 1 ע"י חיים עמית.

[danealc0]

ואווו תודה רבה רבה
אני יישים את מה שאמרת ובעז״ה נעבור את זה

[חיים עמית]

ברצון. בהצלחה ואל תשכחו ליהנות בטיולכם.

[מאת]

תגובות