מוצגות 16 תגובות – 1 עד 16 (מתוך 16 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • #24419 הגב
    לילך
    אורח

    היי
    מה שלומך?
    ראיתי את המאמרים שלך ומאוד התרשמתי.
    אשמח מאוד להכוונה ממך.

    יש לי 2 ילדים בגילאי 6 ו 7
    שהם מאוד תמימים ילדים אוהבים טובים וצייתנים.
    ללא רצונות והחלטות משלהם.
    או שהם מבטלים את עצמם?
    היום אני מבינה שזה משהו שכנראה נובע מהחינוך שלי שגרמתי להם להיות ככה.
    ככה אמרו ככה עושים.
    כל עוד זה היה בגבול הבית והמשפחה זה לא הפריע לי. ולא ראיתי חסרונות אלה להפך איזה ילדים טובים אני מגדלת.

    ועכשיו כשהם נכנסו לכיתה א'
    והם מצייתים לכל ילד שאומר להם מה לעשות נותנים להם פקודות והם עושים ומקשיבים ומבסוטים מזה. בלי לחשוב אם זה נכון או לא אם רוצים או לא רוצים. זה הפך להם להרגל.
    ואני רואה מהצד ונצבט לי הלב שבעצם לא חינכתי נכון.
    לא נתתי להם בחירה חופשית לרצונות שלהם.

    מה שקורה בתקופה אחרונה זה שאני כל יום עושה להם שיחות שהם צריכים להתנהג כמו מנהיגים ונותנת להם דוגמאות. הם מבינים אותי ואומרים בסדר אמא.
    ואני מרגישה שאני בעצם גורמת להם לחשוב שהם לא בסדר ומורידה להם עוד יותר.
    ובתכלס במעשי זה מאוד קשה להם לביצוע עד בלתי אפשרי כי הם כבר הורגלו למשהו מסויים.

    אשמח לפתרונות איך מטפלים בזה עכשיו?
    איך נכון לתת לילד כלים לדעת להיות ילד שהוא מוביל ולא מובל?
    שידעו שיש להם רצונות משלהם והם צריכים לדעת מתי ואיך גם להגיד לא. ולהיות החלטי.

    תודה.

    #24420 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום לילך,
    אני מבין שהתנהגותם הצייתנית של ילדייך בחברה היא מראה כואבת עבורך לליקוי אפשרי בחינוך שלך אותם בבית. את חושבת שאולי לא אפשרת להם מספיק בחירה חופשית לרצונותיהם שלהם. את גם מבינה שיש בעיה בדרך שאת מנסה לעזור להם עכשיו: אולי את מורידה להם יותר את הביטחון בעצמם. ואת גם מציבה מטרה ברורה: לתת לילדייך כלים להוביל ולא להיות מובלים, לדעת לומר "לא" למה שלא מתאים להם, ולמממש מה שחשוב להם.
    יש לי הערכה רבה לכל אלה: גם למודעות העצמית הנוקבת וגם לבהירות המטרה.
    שאלה לפני שנחפש פתרונות: את הורה יחידני? יש הורה נוסף בשטח? זה לא ניכר מדברייך.
    וגם, נראה לכאורה שילדייך לא סובלים מהתנהגותם הצייתנית בחברה, כי את כותבת שהם מבסוטים, הלא כן? האם יהיה נכון, אם כך, לומר, שכרגע לפחות זו יותר בעיה שלך – הצביטה בלב, כאב הלב, ייסורי המצפון – מאשר בעיה שלהם?
    בברכה,
    חיים עמית

    #24426 הגב
    לילך
    אורח

    הי.
    תודה על המענה.
    עונה על השאלות
    * כן אני הורה יחידני. האבא לרוב לא בתמונה.
    * כן לילדים אין שום בעיה לגבי ההתנהגות
    הם לא רואים בזה משהו לא בסדר.
    כיף להם ושמח להם כי ככה הם הורגלו ממני.
    הבעיה שהילדים בסביבתם לא כאלה.
    לא תמימים בכלל.
    * וכן החשיבה הזו היא אצלי מתוך מה שאני רואה בשטח. שכנראה טעיתי איפשהו בחינוך.
    לילדים שלי זה לא מפריע בכלל. (כרגע) כי כרגע הם לא מבינים תמשמעות. יש בהם תמימות שלילדים בגילם אין אותה כבר, אך כשיגדלו עוד שנה שנתיים שלוש הכל יהיה אחרת לכן אני צריכה לטפל בנושא הזה בצורה הכי נכונה מעכשיו.
    אשמח לפתרונות נכונים יעילים
    או טיפול נכון בזה.
    תודה

    #24429 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    בצד ההערכה הרבה למודעות שלך ולנחישות שלך לעזור לילדייך, עלייך להיזהר שלא להשליך עליהם את צרכיך ופחדייך. האם יתכן את עברת ילדות דומה, צייתנית שכזאת?
    בכל מקרה, האם תוכלי לתת דוגמה מעשית של התנהגות צייתנית שמפריעה לך והם מרוצים, ולא מרגישים בעיה?

    #24430 הגב
    לילך
    אורח

    אני גם בילדותי הייתי ילדה די ממושמעת. (אבל לא ברמה ככה לפחות ממשאני זוכרת היינו גם דור אחר ובנות לא התייחסנו לא יפה אחת לשנייה)
    ואצלי אני עברתי סוג חיים אחר משאר הילדים (לא אפרט כאן)
    היום לאחר שלמדתי מהחיים בדרכים שונות ומשונות אני כבר לא.
    לגבי דוגמאות
    קשה לי לכתוב דוגמאות זה ארוך
    אבל אנסה ..
    שני ילדים משחקים ביחד בקלפים של ילדים משחק כלשהו. ילד א . וילד ב. בהתחלה משחקים די יפה.
    ואז איכשהו במהלך משחק ילד ב מרשה לעצמו לתת פקודות כמו מה אתה לא מחזיק נכון תביא את זה אני אראה לך.
    ילד א נותן ומקשיב בתמימות.
    נפלו לילד ב הקלפים אז הוא אומר לילד א תרים תרים, ילד א מרים.
    ילד ב אומר עכשיו קח תחלק ותעשה כמו שאני אומר לך.
    ילד א עושה.
    פתאום לילד ב לא מתאים לשחק ליד הנדנדה, אומר לילד א בוא נלך לשם לא בא לי פה. ילד א הולך.
    פתאום לילד ב נמאס לשחק במשחק הקלפים הוא זורק תקלפים ברצפה אומר זהו בי לא רוצה לשחק יותר והולך לשחק במשהו אחר. הקלפים של ילד א, הוא אוסף אותם ורץ לשחק איתו במשהו האחר שילד ב החליט לעצמו לשחק.
    והכל טוב לילד א. הכל כיף לו.
    וכשאני שואלת אותו בבית הרגשתה נעים לשחק איתו הוא עונה לי כן הוא חבר טוב שלי.
    למחרת מבקש ללכת בעצמו לשחק איתו שוב.

    עוד מקרה עם ילד אחר
    הילד הביא כדור, הכדור נכנס לשיחים
    היו עוד 2 ילדים (סהכל 3 ילדים)
    הילדים קולטים ישר חולשה של אחר
    שני הילדים ידעו איפה נמצא הכדור וכל אחד בתורו נתנו לילד לחפש תכדור בריצות ימינה שמולה ישר וכך הלאה עד שראיתי שהוא ימשיך לחפש כך עוד הרבה זמן התערבתי ואמרתי הנה אני רואה תכדור ונתתי לו.
    אמרתי לילדים האלה זה ממש לא יפה ככה לא משחקים. אבל הילד שלי לא הבין תבעיה.. או פשוט ביטל את עצמו ורצה לע להבין? לא יודעת.
    כי לא ראה שום בעיה כששאלתי אותו
    ולמחרת כן רצה לשחק איתם שוב.
    קשה לפרט כאן דוגמאות בכתיבה
    אבל אני חושבת שהבנתה..

    #24431 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    כן, אני מבין. בהחלט דוגמאות מטרידות. האם תופעת הצייתנות שתיארת היטב, הופיעה גם בגן הילדים, ואם כן איך? האם היא באותה צורה ועוצמה אצל שני הילדים?

    #24432 הגב
    לילך
    אורח

    הגן…
    שנה ראשונה בגן גילאי 3-5 הייתה מצויינת
    הילד זרח ופרח.
    בשנת גן חובה עברנו גן

    כמה ילדים היו מקורבים לצלחת (מקורבים של הגננת) והילד שלי היה די חזק. אם הזמן הילד לא רצה ללכת לגן רוב הילדים בגן לא רצו ללכת אז אני ורוב ההורים פנינו לגננת היא אמרה לנו שזה בגלל קורונה כי ישבו הרבה בבית.
    עבר חצי שנה של הגן הילד עדיין לא רצה ללכת כששאלתי אותו למה עונה שהילדים לא מתנהגים יפה וכששאלתי מה עושה הגננת ענה לי שמענישה אותו וכמה אחרים ואת הבעייתים היא לא מענישה.
    התחלתי לתצפת על הגן כשהם בחצר וגילתי שהילד אכן צודק.
    פניתי לגורמים ראלונטים
    עשיתי בלאגן
    היום היא מפוטרת לאלתר.
    וגילנו שאותם בעייתים הם מהמשפחה שלה.
    אז כן בגן של לפני הבית ספר היה לו לא פשוט בכלל.

    הילד השני הוא שונה באופי בכללי.
    הוא גם ילד טוב. ממושמע.
    אבל עדיין לא נתקלתי במשהו חריג לגביו כמו עם הגדול.

    #24433 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    יפה. אז ראשית הבעיה כרגע מצטמצמת בחצי: מדובר על בעיה רק עם ילד אחד, דווקא הגדול. ההשערה שלי היא שהוא חווה בגן חוויה קשה, טראומטית במובן מסוים, עם הגננת. כנראה שהוא למד מזה שהוא צריך להיות עוד יותר טוב, עוד יותר בסדר.
    כלומר, יתכן שהליקוי בחינוך אינו דווקא שלך, עובדה שהצעיר שונה, אלא של הגננת! האם יתכן שזה מאוד השפיע עליו, ולרעה?

    #24434 הגב
    לילך
    אורח

    כן. יכול מאוד להיות שיש בזה חלק גדול.
    עכשיו כשאני חושבת על זה יכול להיות שזה נובע מזה..
    אין לדעת מה היה שם
    היו ימים שהוא היה חוזר ומכל דבר קטן הוא מתפרץ בבכי ולא הייתי מבינה למה.
    אז כן יכול להיות.
    אז עכשיו במצב הנוחכי מה הפתרון שאתה מציע?
    איך מטפלים בזה נכון?

    #24435 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    אם כך, אני מציע להתקדם בשני שלבים: שלב ראשון להרגיע את בנך שהוא לא חייב לציית, ושלב שני ללמדו כיצד לעמוד על שלו.
    בשלב הראשון, מטרתך להרגיע את בנך, שמצב החירום החברתי, שהיה כנראה נכון בגן, עבר, חלף, לא קיים עוד. לשם כך, אני מציע שתמצאי הזדמנות רגועה ותבקשי ממנו לשחזר חוויות שלו בגן: ממה נהנה, מה היה לו קשה, מתי הרגיש שהגננת לצידו ומתי לא, מה אהב לשחק עם החברים ואיפה היה לו קשה איתם וכו'. אם יהיה צורך, את יכולה להזכיר לו את הימים שחזר בוכה מהגן. אשמח שתשתפי כאן את עיקרי הדברים שיעלו. בכל מקרה, בסיכום השיחה, אמרי לו, שאת מבינה שהיה לו קשה בגן, שהוא פחד מאוד, ולכן בחר לציית, לא להתעקש, גם עם הגננת וגם עם הילדים. אמרי לו גם שאת חושבת שהוא ממשיך את זה גם כיום, בכיתה א', וכבר אין צורך בכך. זהו. על תמשיכי למה הוא צריך לעשות וכו'. זה יהיה בשיחה נוספת. מוכנה?

    #24436 הגב
    לילך
    אורח

    בוקר טוב.
    את זה שהוא לא חייב ולא צריך לציית אני אומרת לו כל ערב לפני השינה. ומוסיפה כמה הוא חזק ומיוחד ואין עוד כמוהו. לכן הוא צריך לעשות רק משהוא רוצה ואוהב ומרגיש לנכון.
    לגבי הגן הוא בדרכך כלל היה משחק לבד עם עצמו. כנראה בגלל המצב.
    אני אתחיל בשלבים. נראה איך יתקדם.
    אני אעדכן.
    תודה רבה ויום טוב.

    #24437 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    אני מציע שתפסיקי לומר לו כל ערב שהוא לא צריך לציית וכו'. בואי נאפס את המערכת.

    #24442 הגב
    לילך
    אורח

    שבוע טוב
    אז לאחר שדיברתי עם הילד
    שאלתי על תחושתו שהיה עוד בגן אמר לי שהיו ימים שהוא אהב ללכת והיו ימים שלא. שהיה שם ילד שמרביץ לו והגננת לא הייתה עושה לילד המרביץ כלום
    ואותו הייתה מענישה ומרחיקה משאר הילדים ואומרת לו שהוא לא ישחק כי לא יודע לשחק. אז היה משחק לבד.
    אמרתי לו שהגנמת הזאת מאוד מבולבלת והתנהגה לא נכון.
    ותקופת הגן הזאת הסתיימה ועכשיו אין צורך יותר לציית לילדים כדי לשחק איתם.
    מה שהיה בגן נשאר בגן. הילדים האלה כבר לא איתנו ויש עכשיו ילדים אחרים. ואתה צריך לבחור להיות עם ילדים שעושים לך טוב. שמכבדים אותך וגורמים לך להרגיש נעים עם עצמך. כאלה שמכבדים גם את ההחלטות שלך והרצונות שלך.
    הוא אמר לי בסדר.
    עכשיו אתחיל לעקוב בגני שעשועים איך הוא יהיה..
    מה השלב הבא??
    איך גורמים לו להיות החלטי ולדעת לעמוד על שלו?

    #24443 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    מצוין! פעלת כהלכה.
    השלב הבא, דרך התצפיות שלך, ובכל דרך אחרת, חזקי אותו על הגילויים הקטנים של החלטיות, של עמידה על שלו. כלומר, את משנה לגמרי את הטקטיקה שנקטת בה עד עכשיו. במקום לומר לו מה עליו לעשות, ובמקום להעיר לו ולכעוס עליו במקומות שהוא לא פועל בסדר, את מתעלמת מהם לחלוטין! במקום זאת, את עכשיו מאירה ומחזקת רק את הגילויים הקטנים, והם יהיו מאוד מאוד קטנים בשלב ראשון, של החלטיות. האם מובן? האם מוכנה לנסות?

    #24447 הגב
    לילך
    אורח

    היי.
    כן אתחיל כמובן.
    רק שאלה..
    האם לחזק אותו על ההחלטות שיגיעו ממנו באותו רגע באוזן בשקט
    או כשנחזרים לבית להזכיר לו תמקרה ולשבח אותו?
    האם זה משמעותי?
    כי אם לא יהיה באותו רגע הוא יזכור ויבין אותי?
    או שזה נשכח לילד?

    #24449 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    רצוי לחזק באופן מיידי, ולאחר מכן, להזכיר את זה שוב בערב, לקראת שינה.

מוצגות 16 תגובות – 1 עד 16 (מתוך 16 סה״כ)
מענה ל־חינוך ילדים
פרטים:





<a href="" title="" rel="" target=""> <blockquote cite=""> <code> <pre class=""> <em> <strong> <del datetime="" cite=""> <ins datetime="" cite=""> <ul> <ol start=""> <li> <img src="" border="" alt="" height="" width="">