[סיגל]

שלום.
ביתי בת ה9 קראה בספר בכיתה שנקרא "הדג שהחליט לטוס" – ספר שאמור לעורר השראה לילדים עם צריכם מיוחדים/נכות.
הספר מספר על דג עם עין אחת שהחליט שהוא יטיס מטוס למרות המגבלות.
מאותו יום שהיא קראה את הספר היא כל הזמן עצובה, פוחדת שגם לה יקרה דבר כזה (למרות שדיברתי איתה אינספור פעמים שזה לא סביר) ושתיהיה לה עין אחת….התחילה לשאול למה יש בכיתה ספרים כאלו לקרוא ומאז היא לא מוכנה להירדם אצלה בחדר, רק בסלון או לידינו במיטה.
מיותר לציין שבעלי מסרב בתוקף לקבל את נוכחותה אצלנו במיטה וצועק עליה לחזור למיטה שלי – מה שגורם לבכי מרורים, עד שהיא בלילה עוברת מיוזמתה לסלון- בלי לשאול אותנו , רואה קצת טלויזיה בלילה ( היא לגמרי עצמאית בעניין הטלויזיה) ונרדמת שם עד הבוקר .
אנא עזרה!

דיון

[חיים עמית]

שלום לך,
אשתדל לעזור.
האם הבעיה קיימת רק בהליכה לישון? האם לפני קריאת הספר לא הייתה שום בעיה בשינה? מה מצבה הלימודים? מה מצבה הבריאותי?
ואגב, למה זה כל כך ברור מאליו שאביה יתנגד להגעתה למיטתכם בלילה? ומה עמדתך?
בברכה,
חיים עמית

[סיגל]

שלום,
מאז קראה את הספר היא מחפשת הרבה את קירבתי, כל הזמן מחבקת אותי ועושה פרצופים עצובים.
הויכוחים נעים כרגע רק סביב ההליכה לישון במיטה שלה בחדר. לפני קריאת הספר לא הייתה בעיה בשינה.
בלימודים היא תלמידה מצטיינת, בריאה חברותית ושמחה .
ברור מאליו בעניין בעלי – כי הוא קשוח יותר, מאמין בחינוך סובייטי 🙂
עמדתי – מכיוון שאני מבינה את הקושי הנפשי שלה, אני מבחינתי אסכים שהיא תירדם אצלי במיטה ואז אני אעביר אותה,. אבל גם זה יהיה לפרק זמן קצוב.

תודה

[חיים עמית]

האם יש לדעתך אפשרות, שבצד העצב והפחד האמיתיים שבתך מרגישה, מתקיימת כאן גם מניפולציה מצידה כלפייך? דרך לזכות בתשומת לב אדירה שלך? כמו כן, האם ניסית להרגיע אותה בחדרה, לא במיטתך? מה קורה כרגע בלילות? האם היא מגיעה אליכם ואחר כך לסלון או ישר לסלון? כמה פעמים זה קורה בשבוע?

[סיגל]

אני מרגיעה אותה בחדר שלה או בסלון, לא אצלי בחדר.
אתמול היא הלכה לישון עצמאית ללא בעיה – אבל הלכה לישון בחדר של אחיה במיטת חבר שיש אצלו. ישנה כל הלילה ללא קימה.
שלשום ישבתי קצת לידה בחדר עד שנרדמה – וגם ישנה כל הלילה …
מה עושים ?

[חיים עמית]

בסדר גמור. אתן מתקדמות יפה. העקרון הראשון: להרגיע בחדרה; לא אצלכם ולא בסלון. העקרון השני: להיות סבלניים, כשפועלים נכון. זה אומר לא לדחוק בה למהר לוותר עליך, כשאת מרגיעה אותה נכון. העקרון השלישי: לעשות טיפול מונע, כלומר לשוחח על הפחד לא בלילה, ביוזמתך. מה דעתך?

[סיגל]

האמת שאני לא צריכה לייזום את השיח.
היא מדברת ע לזה כמעט כל שעתייים שאנחנו יחד.
אני אפילו כבר לא יודעת מה לומר לה כדי שזה יעבור לה .
היא אומרת שהיא נזכרת שוב בספר ופוחדת… מה עונים ?

[חיים עמית]

לא צריך לדבר על זה כל שעתיים. יתכן, שוב, שעל בסיס קושי אמיתי בתך "מרוויחה" תשומת לב לא בריאה ממך. יכול להיות?
אני מציע שתחליטו שאתם מדברים על זה פעם אחת ביום בלבד. בפעמים הבאות שהיא תרצה לדבר על זה, תחזירי בקיצור על המסר, בלי לדבר.
מה המסר? בעיקרון זה הסחת דעת. לחשוב יחד עם בתך על דרכים להסיח את דעתה ממה שמפחיד אותה. בדרך כלל, זה להיות בפעילות אחרת, מהנה, שלא מותירה זמן למחשבות. בלילה כמובן זה אחרת, ולכן המחשבות הרעות מופיעות בדרך כלל בלילה.
אם לא יהיה שיפור תוך שבועיים, כדאי לפנות לטיפול אישי.

[מאת]

תגובות