[דורית]

שלום רב ילד י בין החמש אומר דברים שהם לא תמיד נכונים
לדוגמא הביאו לנו ליצן לגן ,ואז שאני שואלת את הגננת היא אומרת לי שלא היה ליצן, אומר הרבצתי לגננת היום נתתי לה בעיטה אני שואלת אם משהו הכעיס אותו ואז מספר שלקחה לו צעצוע שהביא מהבית כי בגן אסור ,שואלת את הגננת והיא אומרת שהוא לא הרביץ לה.
יכול להגיד שלא אכל שוקולד ואכל בסתר
לא תמיד אני מגיבה לכאלו תעלולים
מה שבאמת מלחיץ שהוא יכול להגיד איקס לצורך העניין ראה לי את הפין כי הוא יחפש את התגובה שלי שיודע שזה משהו פרטי שלא עושים, שפה זה כבר קו אדום זה סוג של דוגמא שלא היתה רק בשביל ההמחשה כמה השקר יכול להרחיק לכת ,
יעשה כיאלו הוא נחנק מגומי או סוכריה וכאלה,
דיברתי איתן על זה שאומרים את מה שבאמת קרה ושבאמת נכון
בלי להזכיר את המילה שקר
לפעמים חברים אומרים את זה והוא מתווכח ומשקר לשנינו בפנים על סיטואציות חברתיות שליליות שהוא כביכול התחיל אותן
סה"כ ילד חברותי דברן וחכם
השאלה אם זה דימיון או שקר ואיך לתווך לו את זה בצורה שיבין
הסיפור זאב זאב סיפרתי ולדעתי עשה יותר נזק.
אשמח לתשובה

דיון

[חיים עמית]

שלום דורית,
זה כנראה גם וגם ולא או או.
הדמיון של ילדים בגיל הרך מפותח מאוד והם נעזרים בו כדי לבטא שאיפות ורצונות. יתכן שכשהילד אומר שהיה ליצן בגן הוא באמת דמיין את זה כקורה, כי זה משהו שמאוד רוצה. כשאומר שהרביץ לגננת הוא מבטא רצון לעשות את זה, כי רצה זאת מאוד. התגובה למקרים כאלה היא משהו כמו "אני מבינה שמאוד כעסת והיית רוצה אפילו להרביץ, אבל זה כמובן אסור."
ויש מקרים ברורים שבהם הילד משקר, כי הוא מתבייש במה שעשה הוא מנסה להסתיר, או שהוא משתמש בזה כמניפולציה לבחון את ההורה, לקבל תגובה. התגובה במקרים כאלה יכולה להיות משהו כמו "אתה מפחד שעשית משהו רע ולכן אתה מנסה להסתיר את זה", או "אתה יודע שזה לא נכון, אבל אתה רוצה לשמוע את ממני".
מה דעתך? האם זה עוזר לך?
בברכה,
חיים עמית

[דורית]

תודה על תשובתך
אני כך מגיבה כמו שכתבת לי,
אשמח לעוד דוגמאות בנוסף הילד פעלתן ברמות קשות
זה קורה לו לרוב שנמצאים עוד אנשים בבית שלנו
וזה קורה לעיתים רגילות שבאים אלינו לפעמים כן ולפעמים לא,לפעמים ישנים אצלנו משפחה בבית או שהולכים לסבא וסבתא הילד לא רגוע כל הזמן מחפש לאכול משהו קופץ ממקום למקום ,לא מרוכז ולא מצליח לווסת את ההצפות הרגשיות,מתאפקים מתווכים לו באמת מוותרים לפעמים ,הוא אינו מצליח להשאר זמן רב "מווסת"
מרביץ ,מושך ,דורש וסוחט אותי ברמות קשות, שהוא מכאיב למישהו כי לא הבין את הסיטואציה ,אני מתווכת לו ושוב ושוב עד שכבר היום לא התאפקתי הורדתי אותו למטה צעקתי אמרתי לו שזה מכאיב שזה כואב שהוא לא היה רוצה שיעשו לו ככה ושלאנשים לא יהיה כיף בחברתו,וזה ניכר כבר לצערי,
בגן הגננת אמרה שהוא בסדר גמור אבל אניבספק
והגעתי למצב שאני חייבת לעצור אותו בידיי אחרת מישהו יפגע עולה על המקרר !
לפי הכתיבה שלי אפשר להבין שאני אמא מיואשת שניסתה הדרכת הורים וניסתה לשפר את עצמה כדי להכיל אותו
וכשלתי ,
אין לי עוד ילדים ורק המחשבה לעוד אחד עושה לי לא טוב,
אודה לעזרה

[חיים עמית]

אני מבין דורית את המצוקה שבה את נמצאת מול הפעלתנות של בנך.
נראה שלבנך צורך גדול בגירויים, וכפי שאת מתארת, הוא מחפש אותם כל הזמן, או במציאות או בדמיון (כולל השקרים שתיארת). יתכן שמסגרת הגן מספקת לו כר נרחב יותר לגירויים ולפריקתם. את מבינה שהוא מוצף, שקשה לו לווסת את עצמו, ואת כנראה צודקת.
נראה שבנך זקוק בדחיפות לאבחון ובהתאם לכך לטיפול.
האם חשבת על כך?
בברכה,

[מאת]

תגובות