[אביטל]

שלום שמי אביטל, בת 30. עד היום עבדתי בתחום החינוך (בתי"ס, גן ומשפחתון) בחודשים האחרונים החלטתי לעבוד כמטפלת באופן עצמאי בביתי.
בשבוע האחרון אני שומרת על ביתה של חברתי בשעות הבוקר. אני אמורה לשמור עליה שבוע נוסף.
התינוקת מתוקה מאד וחמודה, אך "הבעיה" היא שהיא כל הזמן בוכה כשאני איתה. אני יודעת שזה גיל בו יש חרדה ורתיעה מזרים, אך הייתי בטוחה שאחרי מעט זמן היא תתרגל אליי ואצליח להסיח את דעתה מכך שהיא לא עם האמא שלה.
אך מה שקורה זה שכל פעם שהיא מביטה אליי היא בוכה, גם כששרה לה שירים, משחקת איתה וכו.. היא פשוט בוכה ללא הפסק. .
רק בעגלה היא נרגעת או כשמרימה אותה האופן מסויים. אבל כמה אפשר שתהיה רק על הידיים או בעגלה? זה מאד מפריע לי והייתי שמחה לדעת מה לעשות. (אני בן אדם נעים וילדים אוהבים להיות איתי)
אביטל

[חיים עמית]

שלום אביטל,
אכן, מדובר על גיל רגיש ולא פשוט.למה את מתכוונת שאת מרימה אותה באופן מסוים? מה עוד את מנסה לעשות איתה ואינך מצליחה כי היא בוכה? מה בנוגע להאכלה? כמה זמן היא ישנה בזמן שאת נמצאת איתה? מה דעת אימה על הבכי הבלתי פוסק?
בברכה,
חיים עמית

[אביטל]

שלום, תודה על המענה המהיר,
שמתי לב שכאשר אני משכיבה אותה על הזרוע, הבטן שלה מונחת של הזרוע והיא עם הפנים כלפי חוץ לא לכיוון הפנים שלי היא רגועה ומתבוננת של המשחקים ולעיתים לוקחת משהו שקרוב אליה וכו.
אני לעיתים מניחה אותה על השטיח עם המשחקים יושבת איתה ומשחקת איתה אך היא בוכה ללא הפסק מיד כשאני מושיבה אותה. בימים יפים יצאתי איתה לטיול בחוץ ולגינה. היא היתה רגועה מאד, יום אחד היא חייכה אליי בזמן הטיול .
לגבי האכלה היא לא אוכלת איתי, כי האמא מאכילה אותה בדיוק לפני שיוצאת, וחוזרת אחרי 4 שעות. כשניסיתי להאכיל אותה לאחר 3, 3.5 שעות היא לא הייתה מעוניינת כלל לאכול והתנגדה לכך.
לאמא אמרתי שהיא בוכה אך לא אמרתי לה שהיא כל הזמן בוכה.
היא ישנה שעה מתוך ה4 שעות שבהן אנחנו יחד.
מה דעתך? האם יש משהו שאני יכולה לעשות ? אפילו שאנו אמורות להיות יחד רק עוד שבוע?
תודה

[חיים עמית]

שלום אביטל,
אז מה יש לנו? תינוקת קטנה, בת 8 חודשים, בגיל רגיש, שמופרדת לשעות רבות יחסית מאמה, בבית זר, עם מטפלת זרה לה. מתוך הארבע שעות שהיא ביחד עם המטפלת היא ישנה בניחותא שעה. מתוך השלוש שעות ערנות לערך היא מצליחה לשכב על שטיח ולשחק, נהנית לטייל בעגלה, ומצליחה להיות רגועה באחיזה מסוימת של המטפלת. זה די הרבה לא? זה בוודאי לא תינוקת שבוכה ללא הפסקה! ומה יש לנו עוד? מטפלת אכפתית, רגישה לתינוקת, שמתאמצת למצוא בזמן קצר את הדרך הייחודית לתינוקת, בלי שהיא באמת מכירה אותה, ושקשה לה, כמו לכולנו, לקבל גם בכי של תינוקות.
מה עלייך עוד לעשות? לעשות מאותו דבר שמצליח לך! וזה לא מעט, כאמור.
בברכה,
חיים עמית

• התגובה הזו עודכנה לפני לפני 5 years, 4 months ע"י חיים עמית.

[אביטל]

הי , תודה רבה לך על התשובות היפות.
אני מבינה ממך שהמצב הקיים הוא בסדר גמור בהתחשב בנתונים הקיימים.
לכן אם אני מבינה אותך – גם אם אני לא מרגישה לא בנוח שהיא כל ה4 שעות או בעגלה או על הידיים ולא גם משחקת בשטיח ועוד והייתי שמחה אם לא הייתה מתחילה לבכות כשמסתכלת עלי – אני צריכה לדעת לקבל שזה המצב בינתיים כי היא בגיל רגיש, ומה שכן מצליח ביננו זה מצוין. נכון?
אז לא להצטער על כך שהיא בעגלה כמעט רוב היום? ולשמוח על מה שמצליח?
2. אם הייתי נשארת איתה לאורך זמן – בטח היא היתה מתרגלת לנוכחותי, נכון?
תודה רבה רבה על התשובות ועל כל הזמן שאתה מקדיש.
אביטל

[חיים עמית]

שלום אביטל,
נכון, את בהחלט יכולה להרגיש יותר נוח עם עשייתך כמטפלת לתינוקת. אין גם ספק שלאורך זמן, התינוקת היתה מפתחת אליך קשר חזק יותר, מתרגלת לנוכחותך ופחות בוכה.
בברכה,
חיים עמית

[אביטל]

תודה רבה רבה יום טוב

[חיים עמית]

ברצון

[אורנה]

כל כך נכון, לראות את ההצלחות. להבין את המידתיות של כל דבר.וכן. זמן הוא בהחלט גורם מרכזי בהכרות. והכרות היא גורם מרכזי להצלחה בעבודה עם ילדים.

[מאת]

תגובות