תגיות: בעיות התנהגות, הגיל הרך, היעדרות הורים, שגרה
- This topic has 11 תגובות, 2 משתתפים, and was last updated לפני 10 years, 3 months by
חיים עמית.
-
מאתתגובות
-
הדסאורח
שלום רב!
בתי בת ה-3 וחצי (כמעט ארבע), ילדה מפותחת, בריאה ומתוקה.
אוהבת את חברותיה מאד, בגן ובבית מאד אוהבים אותה.
בשבועות האחרונים קרו שני מקרים מוזרים: ילדה אחרת, שיש לה בעיות גמילה מחיתולים,
אמרה לה לעשות קקי בתחתונים, ובתי צייתה ועשתה!
במקרה שני, ילדה אחרת (כך בתי טוענת, הילדה אמרה שזה לא קרה…) אמרה לה לבלוע אבן בגודל גולה בערך,
והיא בלעה. "שיחקנו באיפור", אמרה. אחר כך טענה שזה היה כשישנה, בקיצור, יש גרסאות סותרות.
זה קרה שבוע שעבר, כשלפני שבועיים האבא של בתי, בעלי, שבר את צוואר הירך והיה בבי"ח שבוע, וחזר לגור אצל הוריו עקב בעיית נגישות בביתנו, ואנחנו גרות שם איתו.
כמובן שדיברתי עמה, אמרתי שקודם כל טוב מאד שהיא מספרת לי, ושזה מסוכן ושאוכלים רק אוכל וכיו"ב.
דיברתי גם עם הגננת (מקרה הקקי קרה בבית עם חברה מהגן, מקרה האבן קרה בגן) והיא הבטיחה שתשים לב אליה יותר. האם יש עוד משהו לעשות בעניין כדי למנוע את הציות העיוור של בתי למוחות הפורים של חברותיה?
אציין גם שבבית היא לא צייתנית עד כדי כך, כמובן…
תודה רבה מראש,
הדסחיים עמיתמנהל בפורוםשלום הדס,
האם את קושרת בין מקרים מוזרים אלה לבין השינויים הדרמטיים, שהתרחשו בשבועיים אלה במשפחתכם?
בברכה,
חיים עמית, שינוייםהדסאורחהמקרה הראשון קרה לפני שאביה נפצע. לכן לא הייתי מקשרת בין המקרים,
למרות שיכול להיות שהיא היתה במצב רגיש ולכן יותר מועד לפורענות שגרם להישנות מקרה של צייתנות יתר לחברות.
בברכה,
הדסחיים עמיתמנהל בפורוםשלום הדס,
במידה והבהרתם לבתך בצורה ברורה עד כמה זה חמור ומסוכן, עשיתם מה שצריך. אבל, אם בכל זאת יש קשר בין הדברים – האירועים ופציעת האב – מן הראוי לנסות לתת מקום לרגשות קשים אפשריים שלה בעניין. האם שמתם לב לתגובה אחרת מיוחדת שלה? האם דיברתם איתה על כך?
בברכה,
חיים עמיתהדסאורחמעולה, אני שמחה לשמוע.
באיזו צורה אוכל לתת מקום לרגשות קשים?
לא היתה תגובה אחרת מיוחדת, ואנו מדברים איתה על עניין הפציעה ומקפידים לא להסתיר ממנה.
תודה
הדסחיים עמיתמנהל בפורוםשלום הדס,
אם כך, גם כאן חל אותו כלל: אם עשיתם, מצוין; אם אין תגובה מיוחדת, לא עושים ענין.
בברכה,
חיים עמיתהדסאורחאני מודה לך מאד, על מהירות ואיכות התגובה,
יום נפלא,
הדסחיים עמיתמנהל בפורוםברצון
הדסאורחשלום רב,
בימים האחרונים שמתי לב שבתי חורקת שיניים, גם מתוך שינה וגם כשאני מדברת עמה על משהו רגשי, שלא מתאים לה לדבר עליו. כמו כן לוקח לה זמן רב להירדם – שעה בממוצע, וכן יש ריגרסיה בהרדמה (חייבת שאהיה לידה).
החוסן שלה בגן גם די ירוד, החברה הזו שביקשה ממנה לבלוע אבן ועמה היא משחקת הרבה –
תוך כדי משחק זרקה עליה גלידה בכאילו, וזה פגע בבתי, והיא עשתה זאת בכמה ימים שונים.
הגננת טוענת שאחר כך הן משלימות לבד והכל בסדר, ואני מעצימה אותה ואומרת לה שתשחק רק עם מי שנחמד אליה כל הזמן, ושתשחק איתה רק אם החברה תבקש סליחה, למרות שלא נראה לי שזה אכן קרה. לאחרונה אמרתי לה פשוט להיות לא נחמדה חזרה למי שלא נחמד אליה.
סך הכל היא כן חיונית, עצמאית, במצב רוח טוב בדרך כלל, היא ילדה מקסימה. החודש הזה קצת מעיק, עליי לציין.
יש דרך כלשהי להקל עליה?
תודה
הדסחיים עמיתמנהל בפורוםשלום הדס,
אם כך, אנחנו חוזרים להשערה המקורית שלבתך קשה במיוחד בחודש זה, בגלל פציעת האב. עקב כך היא מתקשה יותר להתמודד במצבים לחץ רגשיים: הילדה בגן, נושאים רגשיים, הירדמות. לא דיברנו עד כה על מקומו של האב בתמונה. מה היחסים בינו לבין הבת? עד כמה הוא מתפקד בבית איתה? האם הוא משכיב אותה לישון?
בברכה,
חיים עמיתהדסאורחשלום חיים,
עיכוב קל…
היחסים עם האבא טובים מאד, הוא משתתף בטיפול ומתפקד יפה.
בחודש שהיה בשיקום הכל התערבב, כפי שאמרתי, עכשיו כבר יש חזרה לשגרה
והוא משכיב אותה לישון, לאט לאט היא חוזרת לאיפוס.
תודה על כל העזרה!
הדסחיים עמיתמנהל בפורוםשלום הדס,
תודה שאת טורחת לעדכן אותנו בהתפתחות החיובית.
זו גם הזדמנות נוספת להזכיר לנו עד כמה ילדים בגיל הרך רגישים לשינויים שחלים במשפחה, במיוחד להיעדרות ההורים, ועלולים להגיב בצורה חריגה.
בברכה,
חיים עמית -
מאתתגובות
