• מאת
    דיון
  • #2257 הגב
    שירלי
    אורח

    יש לנו 3 ילדים:בן 12, בן 9 ובת 4.5.היחסים בבית מצוינים, הילדים נבונים וחמודים.אבל-מאז לידת הבת.הילד האמצעי מגלה סימני קנאה שבשנה-שנתיים האחרונות הולכים ומחמירים.הוא מציק, מדבר בגסות, בוכה הרבה, משווה עצמו לאחיו וכו'. אני מנסה לדבר איתו על כך שההתנהגות לא נעימה לנו ומטפלת בכל מקרה לגופו.הבן הבכור והבת דווקא מסתדרים מצויין ונראה לי שזה מרגיז אותועוד יותר.עם הבן הבכור הוא מסתדר די בסדר ולאחרונה הוא גם מזמין אותו לישון איתו בחדר ובעידודי, הבכור מסכים.נראה לי שלאמצעי קשה. אני מוצאת את עצמי כועסת עליו הרבה ומעירה לו המוןוזה הופך אותו ליותר כעוס וממורמר.אני מרגישה שאני לא מצליחה לצאת מהמעגל הזה. מה עושים ?

מוצגות 5 תגובות – 1 עד 5 (מתוך 5 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • #2258 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום שירלי,
    מהם סימני הקנאה של הבן האמצעי בבת? מדוע לדעתך זה מחמיר בשנה-שנתיים האחרונות? כיצד האב מתמודד עם ההתנהגויות שאת מתארת?
    בברכה,
    חיים עמית

    #2263 הגב
    שירלי
    אורח

    סימני הקנאה הם הצקות. הוא גם משווה בינו לבין האחים שלו בלי שום סיבה אמיתית. לפעים הוא אפילו מקבל יותר מהם….אני חושבת שמאז שנכנס לכיתה א' הוא יותר עצבני ובנוסף, לפני שנתיים אבא שלי נפטר לאחר מחלה קשה ומאוד קצרה. הילדים היו מאוד קשורים אליו. בנוסף, הבן הבכור שלי שבר את המרפק ביום הולדתו, הארוע היה די טראומתי לכולנו (מראה היד, פינוי באמבולנס, ניתוח, אישפוזים חוזרים בעקבות זיהום וכל זאת בחודש הפטירה של אבי. לאחר מכן היתה המון התעסקות עם הבכור-פיזיותפיה במשך שנה, בדיקות וכו' ). הבן האמצעי היה נוכח בארוע וראה הכל ולאחר מכן סבל מטיקים (שעד היום חוזרים לעיתים, בצורות שונות במצבי לחץ וחולפים מאליהם). אני חושבת שבעלי באופן כללי יותר סבלני ממני, אבל הוא גם מעיר לו ולפני כמה ימים לקחנו אותו לשיחה והבהרנו לו שההתנהגות שלו לא נעימה לבני הבית. הוא קיבל את זה ואמר שישתדל לשפר אותה.
    עכשו, כשאני מעלה על הכתב את הדברים, אני מתחילה יותר להבין את המצוקה שלו….

    #2264 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום שירלי,
    זה חשוב: נראה שהבעיה, אם כך, אינה דווקא הקנאה לאחיו -זהו סימפטום אחד מתוך כמה (למשל, הטיקים). נראה שמדובר על מכלול גורמי לחץ שהשפיעו לרעה על בנכם. ואת צודקת: חשוב להבין את מצוקתו בהקשר רחב זה.
    מה כדאי לעשות? ראשית, לנסות להתעלם מההתנהגויות המציקות, לפחות לתקופת זמן מסוימת. פשוט לא להתייחס. במקביל, כדאי להגיב בצורה אמפתית, מבינה: "אני מבינה שאתה חושב שאנחנו פחות אוהבים אותך מאחיך וזה בטח מאוד כואב לך" וכו'. בואי ננסה לעשות הרגעה מסוג זה במשך, נאמר, שבועיים, ונראה מה קורה. מה דעתך?
    בברכה,
    חיים עמית

    #2267 הגב
    שירלי
    אורח

    התשובה שלך מרגיעה אותי. אני אשמח לנסות את ההצעה שלך ואעדכן.תודה רבה.

    #2269 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    ברצון

מוצגות 5 תגובות – 1 עד 5 (מתוך 5 סה״כ)
מענה ל־Reply #2258 in "ילד אמצע"
פרטים:





<a href="" title="" rel="" target=""> <blockquote cite=""> <code> <pre class=""> <em> <strong> <del datetime="" cite=""> <ins datetime="" cite=""> <ul> <ol start=""> <li> <img src="" border="" alt="" height="" width="">

PHP Code Snippets Powered By : XYZScripts.com
דילוג לתוכן