שלום , הבן שלי בן 6 (כיתה א) הוא ילד מאוד מופנם ,שלא יודע להביע רגשות וביישן
אם קשה לו או שרב עם חבר או שכועסים עליו ,הוא מתעצבן , לפעמים צועק ונכנס לחדר ולא מדבר
שאני מנסה לעודד אותו .. שיספר לי מה קורה , הוא מסרב ומסתגר.
לאחרונה, המורה כתבה לי שהייתה תקרית חמורה שהוא זרק אבן על ילד אחר ולפעמים מציק לילדים בכיתה , האמת יש לו נטיה כזאת להציק לחברים על אחיו הגדול להיות תמיד הילד "הרע" וגם שרב עם אחיו הגדול יכול לזרוק עליו משחק שיש לו בית באותו רגע (למרות שאני צועקת לו שזה כואב ויכול לפגוע חזק)
כמובן, שדיברתי איתו על זה כעסתי עליו מאוד .. והסברתי לו שזה מאוד מסוכן ויכול לפצוע ולהרוג.. ומאז המקרה
באותו יום (דיברתי איתו איזה 4 פעמים ,כדי שזה יכנס לו לראש – אני מבינה שסה לא הדרך ) ובימים שלאחר מכן כל פעם שחזר הבייתה שאלית אותו איך הוא התנהג ואיך עבר היום … כל פעם שדיברתי איתו על זה הוא אמר הבנתי, הבנתי …. עד שיום אחד הוא אמר לי שאני מלחיצה אותו.
הוא עצמו אין לו הרבה חברים ,ביישן ,סגור .. ושאני מבקשת ממנו להזמין חבר, תמיד יזמין את הילד הקבוע (1- 2)
שאני מנסה שיזמין ילד אחר ,הוא לא רוצה או אומר לי שהוא מתבייש.
לרוב בבית ספר ,משחק עם עצמו (יש לו עולם מאוד עשיר ודמיוני ואין לו בעיה עם זה) ולפעמים עם חבר אחד או שניים
אשמח לשמוע אית מתנהלים מולו ? הן מבחינה חברתית והן מבחינת הפתיחות שיספר לנו דברים שקוראים לו ? והן מבחינת ההתנהגות ?
שלום מירי,
אני מבין שבנך ביישן ומופנם, ומבטא את רגשותיו וצרכיו על ידי פעולות, בעיקר כשהוא כועס: צועק, זורק אבן או משחק, מציק. בגלל פגיעותו הרבה הוא מעדיף להיות עם עצמו.
האם זה הבנה מדויקת של מה שתיארת? האם התופעה הייתה קיימת גם בגן חובה? איך ההתמודדות הלימודית שלו? בן כמה אחיו? מה חושב אביו?
בברכה,
חיים עמית
שלום
אכן , זו דרך הבעת הרגשות שלו. אנילא יודעת לומר האם רק בגלל פגיעותו הרבה הוא מעדיף להיות רק עצמו ,אבל יש בזה חלק נכבד. יכול להיות שזה גם חלק מהאופי שלו ..לשחק לבד..אני לא חושבת (אולי אני טועה) שמפריע לו להיות לבד .
התופעה הייתה גם קיימת בגן …הילד שלפעמים הציק ,לא בדיוק ממושמע
הוא ילד מאוד חכם ולכן ההתמודדות הלימודית שלו היא יחסית טובה
הוא אוהב מאוד מגע (הגננת הייתה אומרת לי שהוא היה לפעמים נוגע בפנים של החברים שלו וזה הציק להם .. לכן חשבהשאולי שיש לו בעיה בויסות חושי)
.. הוא מגיע אלינו הרבה למיטה ואוהב להתכרבל איתי, קשה לו לפעמים להרדם והוא גם הרבה פעמים מתחכך עם עצמו (באיבר מינו) ,אולי כי זה מרגיע אותו…
אחיו הוא שנתיים מעליו . ממש שונה ממנו -פתוח חייכני ,מדבר ללא הרף.,מאוד ממושמע במסגרת הגן או הבית ספר. והוא זה שסיפר לי שאחיו הקטן משחק לבד.
אביו \בעלי הוא באותה דעה כמוני ..
תיאורך את בנך כילד שאוהב מאוד מגע, בצורות מגוונות, מחזקת את ההשערה שדרך ההבעה הרגשית שלו היא בעיקר דרך פעולות, כולל מגע. בהחלט יתכן שזאת הסיבה שהוא מסתבך עם חברים: הוא רוצה ליצור איתם קשר, אבל חסרה לו מיומנות התקשורת המתאימה, ולכן הוא לפעמים מציק לחברים וגם לאחיו הגדול. זאת דרכו ליצור קשר.
לכן, מטרתכם היא לעזור לו לבטא את רגשותיו בצורה תקשורתית. משעה שידע לעשות זאת, ולא חשוב באיזה תחום, יחול שיפור גם בתחום ההתנהגות החברתית. האם אתם מסכימים להגדרת מטרה זאת? אם כן, נחשוב על דרכים כיצד לממשה.
התגובה הזו עודכנה לפני לפני 6 months, 1 week ע"י חיים עמית.
מצוין.
יש שתי דרכים עיקריות ללמד ילד מיומנות, כל מיומנות: לימוד ישיר ולימוד עקיף.
בלימוד ישיר אנחנו מפרקים את המיומנות לחלקים, מלמדים כל חלק בנפרד ומאמנים את הילד, כמו בכל חוג. בדרך השנייה, העקיפה, אנחנו מחזקים את המיומנות, או חלקים ממנה, כל אימת שהיא מופיעה בצורה ספונטנית אצל הילד.
האם זה ברור? האם תוכלי לנסות לתת דוגמה מעשית, לגבי בנך, בנושא לימוד התבטאות רגשית?
התגובה הזו עודכנה לפני לפני 6 months, 1 week ע"י חיים עמית.
התגובה הזו עודכנה לפני לפני 6 months, 1 week ע"י חיים עמית.
אני מבין.
בואי נתחיל בחיזוק ההתבטאות הרגשית של בנך, כל אימת שהיא מופיעה בצורה ספונטנית. למשל, כאשר בנך מבקש מגע, גם בלי שהוא אומר זאת במלים, את יכולה לומר לו: "איזה כיף לי שאתה רוצה להרגיש קרוב אלי" או "אני שמחה שאתה אוהב להרגיש קרוב אלינו במיטה". הכוונה היא למלל, לבטא במילים את מה שהוא מבטא במעשים, ולחזק את זה. כמובן, שאם הוא יאמר במילים ביטוי רגש, גם לא נעים – כועס, מתוסכל – וכו', כדאי לחזק אותו. לא חייבים להיענות לו, אבל כדאי לחזקת זאת. למשל, את יכולה לומר: "אני שמחה שאתה אומר לי שאתה כועס/מעוצבן/מתוסכל. זה חשוב כדי שאדע מה אתה מרגיש. לא אוכל לתת לך לשחק יותר במשחק, כי מאוחר. נוכל לחשוב על משהו אחר שיהיה לך כיף". האם זה יותר מובן?