[סופי]

שלום חיים,
לאחרונה שמנו לב, בעלי ואני, לתופעה מוזרה מאוד.
בכל פעם שהבן שלנו לא מצליח בפעילות זו או אחרת /לא מקבל את מה שהוא רוצה בתנאים שלו / חוטפים לו משחק או צעצוע (חברים או אחיו הקטן) וכו'… הוא מתחיל לבכות ולצרוח בלי הכרה. במהלך הבכי והיללות אנחנו לא מדברים איתו או מנסים להרגיע אותו אלא נותנים למצב לחלוף ורק לאחר מכן אנחנו יושבים איתו לשיחה קצרה ביותר ומנסים יחד איתו להבין כיצד הוא יכול לפתור את הבעיה שאליה נקלע בפעם הבאה. אנחנו לא שואלים למה בכית או מה יצא לך מהבכי.
גם הדיבור הפך מדיבור רגיל וברור לדיבור יללני.
אנחנו משבחים אותו במשימות שהוא מצליח ובמשימות שבהן הוא פחות מצליח אנחנו מעודדים אותו לנסות שוב ושוב עד שיצליח , אבל עושה רושם שהוא מנסה להשיג תשומת לב שלילית דרך ההתנהגות הזו . מה עושים במצב כזה ?
בברכה,
סופי

דיון

[חיים עמית]

שלום סופי,
ראשית, לא מדובר על תופעה מוזרה: אם נראה לך שבנך מנסה להשיג תשומת לב, הרי זה הגיוני.
שנית, אם אמנם זאת הסיבה, האם יכול להיות שלאחרונה תשומת הלב החיובית חסרה לו?
בברכה,
חיים עמית

[סופי]

שלום חיים,
קודם כל, תודה רבה על התשובה המהירה. ותודה לך על פורום מעשיר ומלמד שכזה .
לגבי תשומת לב. ייתכן והוא מנסה להשיג תשומת לב , אבל הוא מקבל הרבה ממנה (לא פינוק ).
קראתי את תשובתך ועשיתי חושבים עם בעלי, והילד מקבל תשומת לב משנינו . חיובית כמובן.
השאלה היא האם קיים משהו נוסף שעלול לגרום לו להתנהגות כזו?
תודה על ההתייחסות,
מחכה בקוצר רוח לספר החדש שלך,
סופי

[חיים עמית]

שלום סופי,
האפשרות האחרת היא שהוא מנסה לחקות מישהו אחר, שלמד זאת בגן, או שהוא סתם מנסה את מזלו… נראה לכאורה שדרככם להתמודדות נכונה, ועליכם להתמיד בכך.
בברכה,
חיים עמית

[סופי]

חיים שלום,
עכשיו קיבלתי חיזוק להרגשה שלי.
בבית זה אין לו מודל לחיקוי להתנהגות כזו ודיי הרבה זמן אני בהרגשה שיש לו מודל לחיקוי בגן והוא מנסה את מזלו בבית . אנחנו דיי נחושים ועיקביים להמשיך בדרך שלנו ולאט לאט הוא מפנים זאת ומבין שייללות ובכיינות הן לא דרך לפתרון בעיות או למתן תשומת לב.
אני שוב מודה לך על התשובות,
בברכה,
סופי

[חיים עמית]

ברצון

[מאת]

תגובות