מוצגות 14 תגובות – 1 עד 14 (מתוך 14 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • #2818 הגב
    שרה
    אורח

    שלום חיים עמית,
    אני עובדת במעון גילאי שנה וחצי שנתיים, הילד שמדובר בו בן שנתיים חכם וורבלי מבין הכל ואופייני לגיל בוחן גבולות בלי סוף עד שלפעמים לצערי הרב ועם כל הסבלנות אני לאחר שאני אומרת לו מה אתה בוחר לשבת איתנו או לשבת בצד עד שאסיים להגיש אוכל לדוגמא, או אם אתה רוצה לשחק עם החברים או להמשיך להרביץ אני מושיבה אותו בצד, היו מקרים שבהם ישר היה אומר לשבת בצד, אולם בזמן האחרון כאשר הוא חולץ נעליים ואני רק נועלת לו בחזרה הוא אומר אני לא רוצה לשבת בצד, וזה גרם לי לחשוב שאולי חלילה אני לא העברתי את המסר של הבחירה בצורה ברורה ומובנת או שהילך חווה סוג של טראומה, זה ממש מטריד אותי מצד אחד אבל מצד שני אני לא יכולה כל הזמן לתת לו אפשרות להתנסות בכל מה שהוא רוצה ולהתעלם מהבקשות שלי שאלתי היא האם אני יכולה לדעת אם אכן ניגרמה לו סוג של טראומה או חוסר הבנה והקשר בין המעשים שלו לתוצאה ואם כן עד כמה המצב חמור?
    בתודה מראש,
    שרה

    #2827 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום שרה,
    אם הבנתי אותך נכון, תגובתו של הילד אינה מעידה בהכרח על טראומה, אלא על קושי להבין בצורה מדויקת מתי התנהגותו ראויה ומתי לא. אל תיבהלי, אלא המשיכי לפעול בצורה מתונה כאשר הוא מתנהג לא ראוי והבהירי לו בצורה רגועה ועניינית את התנהגותו הראויה כאשר הוא מגיב יתר. לוקח זמן לילדים בגילאים אלה להבין בדיוק מה נכון ומה לא, והם זקוקים לחזרה עקבית ורגועה של חוקים ואכיפתם.
    בברכה,
    חיים עמית

    #2841 הגב
    שרה
    אורח

    שלום חיים עמית,
    אני מודה לך על המענה שלך, אני באמת מקווה שאוכל להעביר לו את המסר בדרך וצורה נכנונה, יחד עם כך יש לי שאלה נוספת, כחלק מבחינת הגבול שלו הילד כאשר אני מבקשת ממנו להמתין ליד דלת הכניסה מהחצר לכיתה כדי שאוכל להחליף לו טיטול הוא פשוט פותח את הדלת וניכנס לכיתה, למרות שהסברתי לו המון פעמים שמאוד חשוב שימתין לי איפה שאני מבקשת ממנו, יחד עם כך כבר פעם שנייה שמעתי מאמו שהילד פתח את הדלת ויצא מהבית לבד בשני מקרים שונים למרות ששואלים אותו אם מותר לצאת מהבית לבד והילד עונה עם הפה והראש לא מרגישים בעיניו המתוקות שמשהו לא מסתדר לו ושאלתי היא כיצד ניתן להבהיר לילד בצורה מכובדת ותקיפה כמה חשוב לא לצאת לבד מהבית ואו לא להיכנס לכיתה לבד אלא לחכות כפי שהיתבקש.
    בברכה,
    שרה

    #2842 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום שרה,
    נראה לי שאת טועה כשאת מגדירה את התנהגות הילד כבחינת גבולות – זה לא נראה כהתנהגות דווקא! יותר נכון לומר, לדעתי, שגם בגן וגם בבית מתקיים פער טבעי בין הבנתו האינטואיטיבית שמצפים ממנו להתנהגות אחרת לבין עוצמת יצריו. הוא לא בגיל שהוא באמת יכול להפנים את ההוראה. וכאשר יש לו צורך חזק במיוחד, שאולי פחות קיים אצל ילדים אחרים, לפעול, הוא נענה לצורך. יתכן שאת מתבלבלת במקרה שלו, שכן הוא נראה ילד מאוד חכם, ואולי הוא כזה, אבל לא בתחום של הפנמת חוקים. לכן, במקום לצפות שלא יכנס לכיתה, צריך להבין שזה מה שיקרה, ולמנוע זאת מראש. כאשר הוא בכל זאת עובר על הגבול התגובה צריכה להיות מיידית, עניינית ותקיפה: "בגן שלנו אסור לעשות להיכנס לבד לכיתה!"
    בברכה,
    חיים עמית

    #2855 הגב
    שרה
    אורח

    שלום חיים עמית,
    שוב תודה על המענה וההדרכה המועילה, מאז שכתבתי לא חזר על מעשיו ואם זה יישנה אכן אגיב לכך בהתאם.
    ברשותך יש לי עוד שאלה שלא קשורה לנושא אולם קשור לילד, בעקבות אירוע מסויים לפני שבועיים בכיתה, שאלתי את הילד אם הוא רוצה להוריד טיטול והוא הביע נכונות היות שלא היה לי בגדים רזרביים ויותר חשוב לא תאמתי עם הוריו לא הורדתי לו טיטול, כעבור יומיים שוחחתי עם הוריו וסיכמנו שהחל מהשבוע ננסה לגמול אבל לא בכוח אלא ניזרום עם הילד, ואכן ביום ראשון כאשר שאלתי אותו הוא סירב להוריך טיטול, אולם ביום שני לא שאלתי רק הורדתי לו ומדי פעם שאלתי אם יש לו פיפי מס' פעמים אמר כן אולם לא יצא כלום, בשעת השינה הילד ביקש לא לשים טיטול אבל בגלל עניין מסויים שלא תאמתי עם הוריו שידרתי לו ובסוף נענה לטיטול, בסוף היום כאשר שאלתי את אביו והאו הדריך אותי כיצד להתנהל ביום שלישי כל היום הילד היה בלי טיטול ופעם אחת אפילו הצליח לעשות בשירותים וכמובן שלא היו מאושרים ממנו וממני באותם רגעים, גם בשינה הילד קם יבש, אולם בגלל קוצר זמן שאלתי את הילד אם הוא רוצה לשבת על האסלה הוא סירב וכעבור מס' שניות פיספס, הילד הגיב בבכי קורע לב, כמובן חיבקתי הרגעתי והחלפתי לו מיד, לקראת סוף היום לפני שיצאנו לסנסו שאלתי אותו אם הוא רוצה לשבת על האסלה הוא סירב, הגענו לסנסו ופיספס שוב הרגעתי אותו אולם הפעם ביקש טיטול בסוף שמתי לו, בגלל שלמחורת הייתי בחופש הילד היה בגן עם טיטול אולם בבית האמא הורידה לו את הטיטול גם אצלה פעם הוא עשה באמבטיה ובפעם השנייה פיספס והיא שמה לו טיטול היות והם יצאו, אתמול האם מספרת שכל היום הילד היה עם טיטול, והיום הורדתי לו טיטול בחצר כאשר לא הייתי שם המטפלת השנייה אמרה שהוא ביקש פיפי ובגלל שהייתה לבד לא הכניסה אותו והוא פיספס, בהמשך השכבתי אותו בלי טיטול ושוב קם יבש, כאשר שאלתי אותו אם הוא רוצה להתפנות הילד אמר שהוא לא צריך הוא עזב את הגן יבש, שאלתי היא כזאת האם אני טועה כאשר אני חושבת שהוא מוכן לגמילה וחלילה גורמת לו לטראומה כאשר אני מורידה לו את הטיטול ואו אנו פשוט מבלבלות את הילד בגלל שפעם יש טיטול ופעם אין?
    בברכה,
    שרה

    #2856 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום שרה,
    ראשית, אכן, לא כדאי לבלבל את הילד: לא פעם כן ופעם לא. עדיף לחכות.
    שנית, כדי שנוכל לקבוע שהילד מוכן להיגמל, במיוחד בגילו, כדאי לוודא שהילד מסוגל להתאפק, אפילו קצת, שהוא מבקש מדי פעם ביוזמתו להוריד טיטול, שהוא מנסה לחקות גדולים ממנו וכיוצא באלה. האם כל זה מתקיים?
    בברכה,
    חיים עמית

    #2871 הגב
    שרה
    אורח

    שלום חיים עמית,
    לגבי התאפקות הוא מתאפק רוב שעות היום, אולם לגבי חיקוי הגדולים ממנו היות שבקבוצה והכיתה כולה הוא בין הבוגרים אין לו למעשה את מי לחקות אולם הוא מאוד עצמאי כל מה שהוא רואה הוא מבקש לנסות(נגיד ראה איש מקצוע מתקן משהוא ישר שואל מה זה או מה אתה עושה ולפעמים פונה אליי ומבקש לעשות) לגבי הכנת כריכים ישר מבקש להכין לעצמו לבד ולרוב אני מאפשרת לו, אולם לגבי הורדת טיטול חוץ מלפני שבועיים ששאלתי בעקבות בקשתו שאת הקקי שעשה בטיטול(הוא פנה אליי ואמר לי שרה עשיתי קקי תחליפי לי)לזרוק לאסלה והוריד מים וראה את התגובה שלי ושאלתי אותו אם הוא מוכן להוריד חיתול ואכן הסכים אולם היות שזה בא ספונטני ועוד לא דיברתי עם הוריו לא יצא לפועל אלא רק כעבור מס' ימים הוא לא ביקש מיוזמתו להוריד, לכן שאלתי הוא האם לחכות שהוא יפנה או להמשיך ביוזמתי להוריד את הטיטול ומדי פעם לשאול אם יש לו פיפי ואו לחכות עדיין ליוזמתו האישית בלי שנשאל אותו, כי כבר מתחילת שנת לימודים הוא מראה סימנים של בשלות לגמילה ומכיר בעל-פה את הספר סיר הסירים של אלונה פרנקל לרוב מהבית.
    בברכה,
    שרה

    #2872 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום שרה,
    מאחר שיש לך את הסכמת ההורים, ומאחר ונראה לכאורה שהילד בשל לגמילה, את יכולה להמשיך את התהליך שהתחלתה, בדרך שאת מתארת. כאמור, חשובה העקביות. אשמח שתדווחי לנו כיצד העניין מתקדם.
    בברכה,
    חיים עמית

    #2876 הגב
    שרה
    אורח

    שלום חיים עמית,
    היום כולי קורנת מאושר, פעם ראשונה קרה מאז תחילת הגמילה שהילד פנה אליי וביקש לעשות פיפי על הקיר בסנסו, אומנם לא הסכמת לכך ושאלתי איפה עוד הוא רוצה לעשות ואמר ורץ לכיוון הדלת כאשר אומר בשירותים ואכן התאפק עד שהגענו לכיתה, הורדנו לגמרי את המכנסיים היות שהוא מעדיף לעשות פיפי בישיבה הפוכה על האסלה, למרות שאני מציעה לו לעשות בעמידה, ושוב לצערי הרב אם הוא לא היה הראשון בכיתה שניגמל אולי הייתי מצליחה להרגיל אותו בעמידה, אבל שוב מה שממש משמח הוא שהילד ביוזמתו ביקש לעשות, ואני מקווה שזה אכן פריצת דרך משמעותית, אכן ברשותך אשמח לעדכן כאן על המשך התקדמותו של האוצר.
    ושוב המון המון תודה על העצות וההדרכות המועילות ומאירות עיניים.
    בברכה,
    שרה

    #2885 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום שרה,
    "גם מסע של אלף מייל מתחיל בצעד אחד", אמר החכם הסיני והתכוון לתהליכי גמילה של ילדים קטנים…
    נשמח כמובן שתעדכני אותנו כאן.
    בברכה,
    חיים עמית

    #2944 הגב
    שרה
    אורח

    שלום חיים עמית,
    על פניו ניראה שהילד ניגמל בהצלחה היות ששבוע שעבר הצליח לעשות קקי בבית וביום שישי גם בגן רק שבגן הוא הראה סוג של לחץ, עד שבסוף "ניכנע" היות שהתאפק מיום חמישי ועשה בגן, אולם היום אמו מספרת שבשבת הוא עשה פעמיים במכנסיים וביקשה שאגיד לו שיעשה קקי בשירותים דבר שהילד יודע ואומר, אולם היום קרה משהו שקצת מתמיהה אותי מה גרם לכך, כאשר ביקש לעשות פיפי בשירותים ושלחתי אותו לעשות בשירותים היות שהחברה לעבודה חיתלה שם היא לא זכרה שאמרתי שהילד עושה בעמידה לכן כאשר הושיבה אותו נישפך לו קצת על המכנסיים ובכה והתעקש שאחליף לו וכאשר החלפתי לו הוא אמר לי שכל הטוסיק שלו דביק הצעתי לו ואף ניגבתי אותו במבגבון למרות שלא היה לו כלום אולם הוא ממש התעקש ובכה שיש לו ליכלוך בטוסיק והטוסיק שלו דביק, אומנם קשה לילדים בשלב הגמילה בזמן עשיית קקי, וכאן השאלה שלי האם חלילה אני לא מכניסה אותו ללחץ בגלל הגמילה, כלומר גם כאשר הוא מבקש לעשות בשירותים ולא מצליח אני תמיד מדגישה ואומרת שגם אם יברח זה לא נורא רק שיבוא ויגיד לי ומיד אחליף לו את הבגדים ואנקה אותו.
    שאלתי היא כזאת האם יש עוד משהו שאני יכולה לעשות כדי להרגיע אותו היות שעם הפיפי מדי פעם אני שואלת אותו אולם כשיש לו הוא בא ביוזמתו ואו יותר נכון הולך לכיוון השירותים ובגלל כללי הבטיחות אסור לי לשלוח אותו ללא השגחה שם אז אני שואלת וכשהוא עונה כן אני מלווה אותו, לכן מאוד מתמיה אותי למה הוא בלחץ כזה?
    ואם יש משהו שאני יכולה לעשות כדי להרגיע אותו בנוסף למה שציינתי?
    בברכה,
    שרה

    #2946 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום שרה,
    עולמם של ילדים בני שנתיים אינו דומה בהכרח בחוקיו לעולם המבוגרים, ורב הנסתר על הגלוי. נראה לי שאת מספיק רגישה לאפשרות שהילד ילחץ, וטורחת להרגיעו ככל שניתן. יתכן שדאגתך מוגזמת. הילד מתקדם יפה, ומותר לו מדי פעם להגיב בצורה שלא תביני אותה, ועדיין אין פירושו של דבר שאת מלחיצה אותו.
    בברכה,
    חיים עמית

    #2948 הגב
    שרה
    אורח

    שלום חיים עמית,
    הרשה לי להודות לך בשמי ובשם הילדים על ההדרכה והכוונה שאתה מדריך ומכוון.
    תודה מכל הלב.
    בברכה,
    שרה

    #2949 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    ברצון

מוצגות 14 תגובות – 1 עד 14 (מתוך 14 סה״כ)
מענה ל־לא רוצה בפינה
פרטים:





<a href="" title="" rel="" target=""> <blockquote cite=""> <code> <pre class=""> <em> <strong> <del datetime="" cite=""> <ins datetime="" cite=""> <ul> <ol start=""> <li> <img src="" border="" alt="" height="" width="">