[מאיר]

שלום!
קודם כל עצם זה שאפשר לשאול זה מבורך, תודה רבה, לא מובן מאליו!
האמת שאלה די דחופה כי צריך להחליט…
הבן הבכור שלנו, בן 4, נרשם לקייטנת יולי בגן (זה בגן שלו),
רשמנו אותו לצהרון עד 16 במקום עד 13.
הקטע הוא שלילד יש בעיות רגשיות\קשיי תקשורת, ויש לו בגדול חבר טוב אחד שרק איתו משחק בגן.
החבר הטוב הולך בשעה 13.
הבן שלנו אומר שהוא לא רוצה להישאר לצהרון (שאחרי 13).
מה לעשות??
להשאיר אותו שיתחשל וינסה להכיר עוד ילדים או לא?? (כמדומני הוא לא ככ מוצא את עצמו בלעדי החבר, מצד שני- שלא יהיה תלוי)
ץודה

דיון

[חיים עמית]

שלום מאיר,
כמו שכתבת לי: "עצם זה שאפשר לשאול זה מבורך", אענה לך שעצם זה שאתה שואל את השאלה, זה חשוב. כי זו שאלה מרכזית בחינוך: עד כמה להעניק סביבה מיטיבה, נוחה להתפתחות, ועד כמה לאפשר סביבה דורשת יותר, מחשלת. כמובן שחשוב המינון וההתאמה לכל ילד, אבל ברגע שאתה שואל, קשה לטעות בגסות לכאן או לכאן.
מתיאורך נראה שכדאי להביע אמפתיה לבנכם ולחזקו להמשיך, כדי להתנסות, כדברייך, בהיכרות עם חברים חדשים. הנקודה החשובה היא שלא חשוב כמה יישאר, אפילו עוד יום, זה ניצחון עבורו. כך כדאי להציג זאת וזו האמת. מה דעתך?
בברכה,
חיים עמית

[מאיר]

תודה על תגובתך.
נכון, הכיוון שלנו הוא להשאיר בע"ה.
כוונתך היא לתווך לילד שאם נשאר זו הצלחה?

אשאל עניין נוסף בבקשה-
הילד גמול ב"ה. בשבועיים האחרונים הוא עוצר את עצמו מצואה, שומר בבטן וזה כואב לו מאוד. תחתונים מתלכלכים כל הזמן, הוא סובל ואנו סובלים.
ניסינו תרופה לריכוך ועדיין קשה לו (הוציא קצת אבל בגדול לא מוכן לשבת בסיר או בישבנון)
יש עצות לזה ?

[חיים עמית]

אפרט:. אני מציע שתאמרו לו מסר מורכב, למשל: אנחנו יודעים שקשה לך להישאר בצהרון בלי החבר. אנחנו מאמינים שזה חשוב בשבילך לנסות להישאר גם בלעדיו. זה יעזור לך, אפילו שזה קשה. כל יום שתצליח להישאר בלעדיו, זה נצחון שלך". האם זה יותר מובן?
לגבי עניין הנסיגה בגמילה מצואה, האם עד כה הסכים לשבת בסיר או בישבנון? האם יש לכם הסבר מדוע העצירה בשבועיים האחרונים? האם אתם קושרים זאת לעניין הצהרון בגן?

[מאיר]

שלום,
א'. רעיון טוב. ממש תודה, תבורך!

ב'. לפני כן הוא היה מוכן לשבת בסיר ולפעמים גם בישבנון (תמיד היה לו פחד מהשירותים).
זה לא קשור לצהרון זה התחיל לפני, אולי זה קשור לכך שאשתי אמורה ללדת בע"ה,( ככה מישהו זרק לי חח)?
אולי היה לו כואב וזה עשה לו מחסום כזה?

[חיים עמית]

כיצד בנכם מסביר את ההימנעות שלו משחרור הצואה? מתי אשתך אמורה ללדת? האם בנכם מתייחס לאירוע הלידה הצפוי?

[מאיר]

שבוע טוב,
הילד מסביר את ההמנעות בטענה שזה כואב לו.
כרגע רק בטיטול הוא מוכן לעשות וזה יוצא לו קצת ודי נוזלי. פעם ב הוא מוכן לשבת על סיר ושם כמעט בכלל לא יוצא לו.

אשתי אמורה ללדת בע"ה משוער 18.8.

הילד לא מדבר על זה…

[חיים עמית]

אם כך, השערתי היא שהאמירה שלו שכואב לו ובגלל זה הוא נמנע מלשחרר צואה, מבטאת משהו פיזי, וזה ברור, אבל גם משהו נפשי! ההיריון מאוד בולט, הלידה מאוד קרובה ומשהו כואב לו, אבל הוא לא משחרר את זה, הוא לא מדבר על זה! זו יכולה להיות חרדה מהלידה מתוך הזדהות עם אימו וזו יכולה להיות חרדה מהלידה לגבי אובדן מקומו במשפחה. בכל מקרה, צריך לדבר על זה ולא רק על הצואה.
אני מציע שתדברו איתו ישירות על הלידה הקרובה, ותשאלו אותו מה הוא מרגיש לגבי זה. מן הסתם יהיה לו קשה לבטא את מה שהוא מרגיש. אל תוותרו. תגידו לו שאתם יכולים להבין שזה אולי כואב לו, מפחיד אותו. ותחכו לראות את תגובתו. תספר לי כאן מה היה ונמשיך מכאן.

• התגובה הזו עודכנה לפני לפני 9 חודשים, 3 שבועות ע"י חיים עמית.

[מאת]

תגובות