[נעמה]

ערב טוב,
נחשפתי לאתר דרך חברה ומצאתי עצמי קוראת ומעשירה ידע בצורה מעמיקה ומועילה.
אשמח לקבל עצתך לאור התנהגות סיסטמטית של בני :
ילדי, בן 7, בן יחיד ( לא מבחירה)- ילד עדין, רגיש ומלא שמחת חיים.
בעבר התקשה להעסיק עצמו לבד ודרש את מלוא תשומת ליבנו.כיום יכול להעסיק עצמו ולהכנס למשחקים ארוכים, ארוכים עם חברים.הקושי שלנו מתחיל בכך שעד לפני כחצי שנה סרב ללכת לחברים. ביקש כל הזמן כי יגיעו אלינו הביתה.בחצי השנה האחרונה מסכים ואפילו מבקש מרצונו ללכת לבתים של אחרים ואולם, כשאנחנו מגיעים לאותם בתים הוא הופך להיות קופצני / תוסס / לא תמיד קשוב /בוחר במשחקים מלאי תנועה וממעט לאסוף את עצמו למשחק שקט ורגוע.השוני בין ההתנהלות שלו בבית למפגשים בחוץ מביא אותנו למצבים של הפתעה של מתח ואי נעימות.
היום, לפני הגעתינו לבית חברים ( חברה שלי אשר לא נפגשנו הרבה הרבה זמן, חברים שחיכו לנו בציפיה רבה) שיתפתי אותו בציפיותיי והסברתי לו שאני מצפה לראותו נהנה, משחק בנעימים ( כמו בבית)וקשוב.מובן שהבטיח כי כך יהיה ואף נכנס בדילוגים ואולם, במהירה מצאתי עצמי מבקשת "לשחק בנחת", לשמור על המשחקים . . . הוא אכן הפסיק לכמה רגעים אך חזר ל " over joy" לאחר כמה רגעים.
בדרך הביתה הבעתי את חוסר הנחת ואי ההסכמה מהתנהגותו. אמרתי כי "הערב לו נקריא סיפור כיוון שאני רוצה לשבת עם אבא בסלון ולהחליט מה לעשות בנידון ",
כמו בפעמים קודמות ביקש בני הזדמנות נוספת, התנצל ולא ידע נפשו מרוב נסיונות לרכך ולפייס ( התנהגות שבפני עצמה מקשה מאד ברגעים בהם אינני רוצה לדבר עימו או לראותו),
מה עליי לעשות ? האם עלינו לעזוב את בית החברים ברגע שמתחילה התנהגות שכזו ?מה לעשות במצבים בהם אינני נוכחת, אולי גם אז מתנהג לא כראוי??? אני כל כך חוששת להעליב אותו בפני חברים ולקום וללכת, חוששת להלבין פניו בפני אמהות שאינני מכירה טוב ולשאול על התנהגותו . . . .
בכיתה מדווחים לי על ילד מקסים, משתף פעולה , מלא שמחת חיים, קשוב, חברותי, קופצני לעיתים,
בקרב בני המשפחה הקרובה- ההתרשמות דומה,
בקרב בני משפחה רחוקים יותר- אני יכולה לקבל רשמים אודות מזג תוסס, קופצניות, אי שקט,
אודה לך מאד מאד על התייחסותך,
בברכה חמה,
אני

דיון

[חיים עמית]

שלום נעמה,
מדוע זה מפריע לך שבנך תוסס/קופצני/ וכו' בבית החברים? האם הוא שובר והורס משחקים?
בברכה,
חיים עמית

[נעמה]

ערב טוב 🙂
תודה רבה על תגובתך.
לשאלתך . . .אני חשה כי התנהגותו של בני ( מחוץ לבית/ אצל חברים) אינה מסבה נחת לא לנו ולא למבוגרים האחרים.כאילו צריך לעמוד על המשמר.
ברגעים בהם נכנס ל . . ."אי השקט " הבא לידי ביטוי בקפיצה ממקום למקום, מדבר אחד לדבר אחר ומשחק משחקים פיזיים ( התעמלות, מפיל עצמו על הרצפה וכיו"ב), מאלה אשר עליהם נאמר " זה יגמר לא טוב" . . .
ברגעים אלו אני מרגישה שאם רק היה כפתור כזה . . .שבעזרתו אפשר פשוט "לכבות" הייתי בוודאות לוחצת עליו.
ההתנהלות בביתנו הינה נינוחה ורגועה- ההיפך הגמור מההתנהגות אותה אני מנסה לתאר. לבעלי קשה עד מאד ברגעים בהם בננו מתחיל לתסוס וסבלנותו פגה תוך מס' שניות,
אצלי – הסבלנות רבה יותר ואולם, אני יכולה למצוא עצמי באי שקט פנימי מאד גדול כשממשיך על אף שבקשתי "לעבור למשחק נינוח יותר, בטוח יותר."
היום ארחנו חברים של הבן למס' שעות ( כחמש שעות)והיה מ-ק-ס-י-ם, ממש נהדר,
המשחקים היו עם תוכן, שיתוף פעולה,הרבה יצירתיות, הרבה הרבה צחוקים . . היה ממש מוצלח.
אנחנו אובדי עצות בנוגע לשאלה "איך עלינו להתייחס לצד השני אותו אני מתארת ? ? ?"
המון המון המון תודה,
אנחנו

[חיים עמית]

שלום נעמה,
מתיאורך נראה שבנך מאוד נרגש בביקור בבתי חברים, ושכמו עניינים חברתיים אחרים, למידת ההתנהגות הראויה לוקחת לו זמן ארוך יותר. אהבתי את עניין הכפתור ואני מציע שתערבו את עצמכם קצת יותר, בשלב זה, בעזרה לו. סכמו איתו שכל פעם שהתנהגותו תחרוג מהעוצמה הראויה, עניין שבוודאי כבר הסברתם לו היטב, אתם תגשו אליו ובעדינות תלחצו על הכפתור (תגעו בו, תלטפו אותו, תאמרו לו "עכשיו אנחנו לוחצים על כפתור ההרגעה") והוא ירגע וימשיך. חכו איתו מספר שניות עד שירגע, וחזרו על כך ככל שידרש במהלך הביקור. התייחסו לכך כאל תהליך למידה, הדורש את עזרתכם, ולא כתהליך חינוכי, הדורש את סמכותכם.
בברכה,
חיים עמית

[נעמה]

צהריים טובים:-)
תודה רבה על ההתייחסות ועל ההבדלה בין תהליך למידה לתהליך חינוכי – הייתי זקוקה להבהרה זו,
אנסה ליישם זאת מעכשיו,
רק טוב,
נעמה

[חיים עמית]

ברצון

[מאת]

תגובות