שלום חיים, בני בן השנתיים בדיוק עבר לפני כמעט חודש למיטת מעבר ומאז ההרדמות הן סיוט מתמשך. לוקח לו מעל שעה וחצי להירדם.
הוא יורד מיליון פעם מהמיטה, כל שניה מבקש משהו אחר- מים, שמיכה, קיבלתי מכה. גם אם נשאר במיטה לא מפסיק לקרוא לנו כל פעם בשביל משהו אחר.
אחרי אלף פעם שהוא קם ואנחנו מחזירים הוא נשאר במיטה אבל עדיין לוקח לו המון המון זמן להירדם. ניסינו לקצר לו את השנת צהריים לשעה במקום שעתיים זה לא נראב שזה כל כך עוזר.
יש לציין שבסופי שבוע שבדרך כלל מגיע ממש עייף לשינה הוא נרדם בקלות ובדרך כלל בלי בעיות.
ניסינו הכל, לשבת לידו, להקדים הרדמה, לאחר הרדמה, לכעוס, להתעלם, נראה ששום דבר לא מניב תוצאות מובהקות. אציין שלא חל שום שינוי משמעותי בשגרה שלו.
נשמח לעזרההה הורים עייפים ומותשים.
שלום לכם,
תופעה ידועה היא שכאשר הילד הקטן עובר למיטת מעבר, תחושת החופש והעצמאות משכרת אותו. זה עלול להתבטא בקשיי הרדמה כפי שאתם מתארים אותם. זה אתגר פשוט למדי, גם אם לא קל, ליכולת הצבת הגבולות שלכם. האם תוכלו לספר לי על גבול אחר שהצלחתם להציב לבנכם ביעילות?
בברכה,
חיים עמית
אני חושבת שזו בדיוק הבעיה, אני לא בטוחה שאנחנו בכלל מצליחים להציב לו גבולות כמו שצריך. זאת אומרת כמובן שכשאומרים לו לא על משהו אנחנו לא מתקפלים והוא בדרך כלל כועס אבל מבין, אבל בכל הנושא של שינה, לא חשוב כמה אנחנו מנסים להציב לו גבולות נראה שהוא תמיד מחפש פתח למתוח אותם. לא בטוחה האמת שיש לי דוגמא לגבול אחר שהצלחנו להציב לו בצורה יעילה.
הוא מסיים ארוחת ערב ומשחק עוד כמה דקות, אחר כך אנחנו מקלחים אותו, עושים לו עיסוי קצר עם קרם גוף ומלבישים אותו מצחצחים לו שיניים, מקריאים לו סיפור במיטה ואומרים לילה טוב. מהרגע הזה מתחילה המסיבה מבחינתו.
כבר במעט חודש. בהתחלה היה נרדם אפילו ב23 בלילה עד שהחלטנו לקצר לו את השנת צוהריים בגן ומאז זה באמת יותר מהיר למרות שנראה מאוד עייף והייתי רוצה להחזיר לו את השעה הזו בצהריים.
בקיצור, עליכם לדאוג שאחרי הסיפור בנכם לא יוצא מהמיטה. בשלב ראשון עליכם להישאר איתו בחדר, עד שירדם, גם אם זה יקח הרבה זמן. מה שחשוב, שמשעה שהסתיים הסיפור, תפקידכם הוא אחד: לוודא שלא יורד מהמיטה. אינכם מדברים איתו וגם לא מספקים לא שירותים כמו מים וכו'. הכל לפני. מסוגלים?
בטח שמסוגלים.
איך אפשר לוודא שלא יורד מהמיטה בלי לדבר איתו?
ממש לחסום אותו מיציאה מהמיטה? או לתת לו לרדת ולהחזיר אותו בלי מילים?
כשאתה אומר להשאר איתו בחדר, זה משנה איפה בדיוק לשבת או בכלל לעמוד?
הדיבור הוא דיבור קצר, ענייני, חוזרעל עצמו: "אתה לא יכול לרדת מהמיטה". אפשר וכדאי כמובן לומר מילות הרגעה קצרות: "אני כאן איתך עד שתירדם". כדאי לשבת בחדר, לא צמוד למיטה.