- This topic has 3 תגובות, 2 משתתפים, and was last updated לפני 13 שנים by .
-
דיון
-
חיים שלום,
יש לנו שתי בנות: בת כמעט 8 ובת 5. בת ה5 נמצאת בגן חובה. היא ביישנית. בבית היא מדברת ללא הפוגה, שרה, רוקדת אבל ממעטת לדבר במפגשים בגן.הן הגננת בבוקר והן הגננת של הצהרון אמרו שכשהן יושבות איתה בקבוצה קטנה או אחת על אחת היא יודעת את החומר. אין לה חבורה קבועה אבל מסתדרת חברתית בגן. העניין הוא שהיא אינה מעוניינת במפגשים עם חברות אחרה"צ- דבר מאד מקובל בתרבות הישראלית. אנחנו גם לא לוחצים. היא בגן מ8 עד 16:30- נראה לי שזה הרבה שעות להיות במסגרת, עם חברים. היא מאז ומעולם היתה זקוקה גם לזמן שלה לבד בבית- לצייר, לשחק עם בובות ולדעתי חשוב שילד ילמד להעסיק גם את עצמו. יש לה חוג פעם בשבוע. לאחותה יש חוג פעמיים בשבוע והיא מתלווה, כך שלמעשה יש רק שני אחרי צהריים שהיא בבית. היא משחקת בבית עם אחותה, ואם אחותה מזמינה חברה ואני מציעה לה להזמין חברה היא מעדיפה לשחק עם האחות והחברה או עם עצמה או איתנו ההורים. היא אירחה והתארחה פעמים בודדות. יש לציין שגם אחותה לא הרבתה להפגש עם חברות אחרה"צ בגיל הגן וכשנפגשה הרבה פעמים היה צורך בתיווך שלי ולפעמים הרגיש לי שזה פחות מתאים לילדות הקטנות שלמעשה לא היו בבית מ7 עד 19 ויותר מתאים לאמהות. מאז גיל ביה"ס חיי החברה של בתי הבכורה פעילים הרבה יותר-עכשיו הביקורים גם נראים לי נכונים ומתאימים (הבנות מסתדרות, מעסיקות עצמן, נהנות, אין חיכוכים). בתי הבכורה אפילו התמודדה ביוזמתה למועצת תלמידים ונבחרה. וגם היא היתה בעברה ביישנית ונחבאת אל הכלים. כלומר יתכן ובנותיי הן late bloomers. לנו זה מרגיש נכון אבל אנחנו מוקפים בילדות שמזמינות ומוזמנות כמעט מדי יום אז אשמח לשמוע את דעתך.