- This topic has 11 תגובות, 2 משתתפים, and was last updated לפני שנה 1, 2 חודשים by .
-
דיון
-
מוצגות 11 תגובות – 1 עד 11 (מתוך 11 סה״כ)
מוצגות 11 תגובות – 1 עד 11 (מתוך 11 סה״כ)
שלום רווית,
האם שניכם, את והאב, באותה מידה של התלבטות?
האם בנכם הסביר את החשש שלו? האם הופתעת מהרתיעה שלו לצאת לטיול?
האם יש עוד אחים במשפחה?
בברכה,
חיים עמית
שלום חיים,
תודה על תגובתך המהירה, ועוד בחג!
האמת, שיש בינינו חילוקי דעות. בעלי פחות מהסס ממני. הוא חושב שצריך להיות יותר נוקשים איתו, בכלל, לא רק בנושא זה.
הוא לא כל כך יודע מה לעשות בקשר לחוסר הביטחון הכללי שלו, וזה מאוד מטריד אותו. גם אותי, כמובן.
בני הוא הילד הבכור ויש לו אח ואחות צעירים ממנו.
לגבי הסיבות לחשש שלו, הוא לא כל כך ידע להסביר, רק שמפחיד אותו לישון מחוץ לבית.
מה עושים? אני מאוד מוטרדת מזה שהוא מפחד לעזוב את הבית. אם יש לו ברירה, הוא תמיד יעדיף להישאר בבית.
אני מבין, אם כך, שהפחד לישון מחוץ לבית הוא רק קצה הקרחון, אולי המקרה הקיצון, של קושי כללי לעזוב את הבית?
האם תוכלי לתת דוגמה או דוגמאות לכך? זה חשוב, כי אם יש קושי כללי, ברור שחשוב להתמודד עם זה, אבל ההתמודדות תהיה מורכבת יותר.
נכון. אנחנו אומרים בצחוק שאם היה יכול היה בוחר להיות צב: לסחוב את הבית אתו לכל מקום… זה לא שהוא מפחד ממשהו מסוים, אבל הוא מעדיף, אם יש ברירה, לא לצאת מהבית לקניות, לסידורים, למפגשים עם חברים. אפילו לדברים כיפיים, כמו לונה פארק, קשה לגרור אותו. האמת היא שהוא יודע להעסיק את עצמו מצוין בבית, ולא במסכים. הוא מרבה לקרוא, משחק בהרכבות לגו, וגם במסכים, בעיקרי במשחקי מחשב. כשאני חושבת על זה עכשיו, בעצם החשש שלו לצאת לטיול עם שינה זו הפעם הראשונה שהוא ממש הביע פחד ברור. בכל שאר המקרים – קניון, חברים, משפחה – הוא רק אומר ש"משעמם" לו שם, או שיותר כיף לו להישאר בבית ולקרוא, ודברים כאלה.
התמונה מתבהרת: לבנכם צורך חברתי נמוך יחסית, ולאו דווקא חשש לצאת מהבית. הוא באמת מעדיף יותר להיות עם עצמו מאשר עם אחרים. אנחנו שונים אחד מהשני בצרכים שלנו, כולל הצורך החברתי. אין זה אומר, שלא כדאי שתנסו לפתח את העניין החברתי של בנכם. ממש כשם שילד שיש לו צורך אכילה נמוך, עדיין חשוב שיאכל, וכדאי אוכל בריא. אבל ברור שהדרך לעשות זאת היא לא במקום הקשה ביותר, שבו גם יש חשש אמיתי – שינה מחוץ לבית.
לכן, בסיכומו של דבר, אני מציע:
1. אל תלחצו עליו לצאת לטיול ממנו הוא כה חושש. זו לא הבעיה.
2. תחשבו מעתה ואילך כיצד אתם מעודדים את בנכם לייצר אינטראקציות חברתיות רבות יותר, בתוך הבית ובמיוחד מחוצה לו. הוא ילד נבון וכדאי לשתפו בסוד העניין, להסביר לו את החשיבות שבכך, להבהיר לו שלא תכפו עליו, לחשוב יחד אתו על דרכים שיתאימו לו, להציב גבולות להסתגרות שלו בבית.
מה דעתך?
ואוו! אף פעם לא חשבתי על זה בצורה הזאת. היינו בטוחים, שנינו, שיש פה בעיה. ואתה אומר, בעצם, שזה נורמאלי, לפחות בשבילו. זו הקלה גדולה. הוא באמת ילד מקסים, רק קצת יותר מופנם, והרבה יותר אוהב את הבית.
ברור שלא נלחץ עליו לצאת לטיול, ונתחיל לראות איך אנחנו יכולים לעודד אותו בצורה מתונה להשתתף יותר בפעילויות חברתיות שונות. זה יהיה בסדר אם נדרוש ממנו כל יום להשתתף באיזו פעילות חברתית מחוץ לבית, מה שיבחר? זה לא יהיה לחץ גדול מדי בשבילו?
יופי. אני שמח על הראייה השונה שלכם את בנכם ואת מצבו. זה מאוד חשוב: התפישות שלנו משפיעות ומייצרות את ההתנהגות שלנו. וכן, נראה לי נכון לשלב גם הצבת גבולות מתונה: ליצור סדר יום שבו יש הכרח לעשות איזושהי פעילות חברתית, ממש כמו שנדרשת פעילות גופנית קבועה ממי ששרירי גופו חלשים. והכל באהבה, בכבוד לבנכם ובהערכה ליכולותיו הרבות.
תודה רבה חיים! עזרת לנו מאוד.
ברצון
שלום אני ילד בן 14 כיתה ח ואני ממש מפחד לצאת לטיולים אם שינה וטיולים גם בלי שינה אבל בכול מקרה שקשור לחברים בלי המורים אני זה שרוצה שנצא לקניון למשחקים בארנה וכול מיני פעילויות אבל בנוגע לטיולים אני ישר מפחד ברגע שהמנהל אומר שיש טיול אני ישר נלחץ אז אני יוצא מזה אני אומר להורים שלי שנפלתי על הרגל או ששום חבר לא מגיע שאהבתי חולה או שאין ברירה אני אומר להם מה תעשו תכניסו אותי לאוטובוס בכוח ואז אני לא יוצא… יצאתי לטיול אחד מי כיתה ז ואנחנו עכשיו באמצע של כיתה ח השמח שתעזור לי תודה!!!
שלום ישי,
כדי שאוכל לעזור לכך, אתה מתבקש לכתוב הודעה חדשה, לפתוח דיון חדש, ולא במסגרת שרשור קיים.
בברכה,
חיים עמית