[רונית]

בן 16 בדרך כלל ילד טוב.
מידי פעם , כהורים מעירים לו איזשהו הערה . בעדינות וברכות והוא מאוד מהר לקוח את זה אישי .
למשל:
אתמול הוא סיפר שהוא שמע הרצאה והמרצה אמר בסוגריים שאם הוא רואה כתבה שמעצבנת אותו הוא מוחק לעצמו את זה מהראש.
שאלנו אותו אולי תשאל אותו איך מוחקים דברים מהראש.
התכוונו ברצינות ובתמימות. הוא הבין שצחקנו עליו ועל המרצה שכאילו אי אפשר למחוק שום דבר מהראש.
וגם כעס מה אתם צוחקים
אחרי שהוא נרגע , כמה שעות אחרי זה, נסינו להסביר לו שלא צחקנו. ועוד פעם רק התגונן ואמר: "עם טיפקס אפשר למחוק משהו מהראש?!"
זה רק דוגמא.
נשמח לקבל טיפים על ילד שלא נותן מספיק מקום לרגש של ההורים או של הסביבה. איך מעבירים לו את המסר הזה בצורה שהוא יקבל אותה.
תודה
רונית

דיון

[חיים עמית]

שלום רונית,
בנכם ילד רגיש. את זה לא תוכלו לשנות, ואולי גם אינכם רוצים לשנות. יש ערך רב ברגישות. חלק מרגישות זאת מתבטאת בכך שהוא נוטה "לקחת ללב". אולי לא רק הערות כמו ההערות שתיארת. אולי גם דברים אחרים. בכל מקרה, אם אתם רוצים להעביר לו מסר כך שיקבל את זה בלי להיעלב, עליכם לחשוב טוב כיצד לעשות את. כמובן, לא תוכלו, וגם לא כדאי, לעשות זאת כל הזמן, ויהיו מקרים, כמו המקרה של ההערה הקשורה למרצה, שדברים הנאמרים בתמימות ישפיעו עליו לרעה. אבל, במסרים שחשובים לכם במיוחד, עליכם לעשות עבודת הכנה. לא לומר סתם, כלאחר יד, אלא לחשוב מראש כיצד לומר זאת. למשל, "מעניין איך המרצה מצליח לעשות זאת, למחוק דברים מהראש. אני הייתי שמחה לדעת, מכיוון שלפעמים זה משהו שקשה לי".
מה דעתך?
בברכה,
חיים

[מאת]

תגובות