- This topic has 5 תגובות, משתתף 1, and was last updated לפני 3 שנים, 3 חודשים by .
-
דיון
-
חיים שלום,
מבקש לשתף אותך בהתמודדות שלנו בשבועות האחרונים, בהתייעצות ובקשה לעזרה במידת הצורך.
אביב שלנו בן 4.5, ילד שמח וחיוני, למעט מחסור מסויים בברזל, בריא בדרך כלל.
אחרי מחלה ממושכת לפני כשלושה שבועות (20-30/11/20) בה התלונן על כאבים עזים בראש ובאוזניים, ובחלק מהימים היה עם חום גבוה תוך שימוש במשכך כאבים במינון מקסימלי במשך 8 ימים. לאחר המחלה נשאר לנוח בבית ולהתחזק וחזר לגן אחרי יומיים (2/12) תחילה לחצאי ימים, ולאחר מכן ימים שלמים. לאחר המחלה נראה חלש יותר, ובכה בעיקר בלילות.פחות משבוע לאחר החזרה החלו סימנים של שינוי בהתנהגות. בתאריך 7/12 בכה גם בגן ושיתף שרוצה את אבא. יום למחרת הגעתי לאסוף אותו לטובת הליכה לחוג שהוא אוהב ושיתף שהוא לא רוצה ללכת לחוג. שאלתי מדוע? והסברתי שאנחנו לא יכולים לסרב ללכת בלי סיבה מוצדקת (שילמנו לחוג וקבענו כבר תוכניות) אך לא היה מענה מצידו ובמהלך כל ההליכה הביתה ועד החוג היה מכונס בעצמו ולא דיבר. במהלך החוג הסכים להשתתף רק אם אבא יעשה איתו את התרגילים וברגע שהתרחקתי
(בעידוד המורה) לא הצליח להתרכז בשיעור ולשתף פעולה עם הקבוצה, לאחר מספר דקות התחיל לבכות ובא לשבת לידי. רק לקראת סוף השיעור השתחרר מעט והראה רצון לחזור לפעילות אך לבסוף נמנע. בתמונות מאותו היום בגן נראה גם כן במצב רוח ירוד.במהלך כל הימים שאחרי ועד היום אביב במצב רוח ירוד, עם פחות תיאבון, ואי שקט במהלך הלילה והבוקר עד הכניסה לגן. בדרך בוכה שלא רוצה ללכת לגן, ובכניסה צורח שלא אעזוב אותו תוך חוסר רצון להיפרד. פרק זמן לאחר שנכנס אנחנו מקבלים דיווח שאביב נרגע ולוקח חלק בפעילויות הגן, אם כי יש ירידות ועליות במצב הרוח. בסופשבוע האחרון בו בילינו יחד שמתי לב שאביב מאוד רגיש, בעיקר במצבים בו לא מבינים אותו או דברים מתנהלים כמו שהוא רוצה. לעיתים מוצף רגשית, לפעמים על סף בכי, ואז מתכנס עם עצמו ולא מצליח לתקשר אך זה עובר לאחר מספר דקות ואז חוזר לעצמו. עוד שמתי לב שדברים זניחים יחסית כמו מים שטיפטפו על החולצה, או אצבעות ידיים שהתלכלכו בצבע מאוד מטרידים אותו.
לפני מספר ימים (15/12) שיתף אותנו בפעם הראשונה שהוא לא רוצה ללכת לגן בגלל שהוא לבד שם ומשעמם לו. לא הייתי מופתע מאחר ואביב סובל מבעיות בהבעה, פחות ברור מילולית מבני גילו ובחצי שנה האחרונה גם נפגש עם קלינאית תקשורת. הוא הילד הכי קטן בגן וידענו שקיים קושי חברתי עוד לפני המחלה (2-3 חברים קרובים בני גילו, בעוד רוב הילדים בגן גדולים ממנו בשנה+), אבל נראה שהוא התמודד איתה בהצלחה מסויימת עד למחלה הנוכחית אז לדעתי חזר לגן חלש יחסית ומאיזושהי סיבה הקושי גדל ולא הצליח להסתגל. חיזקנו אותו על השיתוף, תמכנו בו, והודענו שמעכשיו אנחנו והצוות בגן נעזור לו לא להיות לבד. ביום למחרת אביב קרו שני דברים: אביב הקיא בבית מיד לאחר שאכל את ארוחת הבוקר, היה רגוע יחסית ונכנס לגן ללא בכי.
מאז היום למחרת (17/12) אביב ממשיך להקיא בסמוך לאוכל, רגע לפני שמקיא בוכה ומצביע על הבטן. עד היום (שבת 19/12) ממעט באכילה ושתייה, חלק מזה כנראה בגלל החשש להקיא שוב. הוא מכונס בעצמו, שוכב רוב הזמן ולא מעוניין לקחת חלק בפעילויות. אתמול בלילה ביקרנו במיון בדאגה שלא מתייבש וכדי לשלול בעיות פיזיות. במהלך הבוקר שוב בכה תוך כדי שינה שאינו רוצה ללכת לגן. כרגע רגוע ומתקשר באופן מלא וחיוני, אנחנו מאפשרים לו לנוח, ולמעט שתייה לא מאיצים בו לעשות דבר.
אנחנו עוקבים בדאגה מסויימת, מנסים להזדהות כמה שפחות, לתת לו סביבה תומכת ככל האפשר כדי להתחזק רגשית אך מצד שני כן משתדלים לא להימנע מסדר יום, לשבת בשולחן בזמן הארוחה ולצאת להתאוורר (אם כי כמעט כל ניסיון כזה גורר חוסר רצון ובכי). מתלבטים האם לנסות ולשלוח לגן מחר ומה עוד עלינו לעשות כדי לעזור לא?!
נודה לעזרתך, תודה וכל טוב,
יניב