• מאת
    דיון
  • #875 הגב
    דנה
    אורח

    יש לי בת מקסימה בת תשע. נבונה, יצירתית ובדה"כ שמחה… יש לה צחוק מקסים ומתגלגל (מיד אציין מדוע רלוונטי) חברתית לא קל לה, הן בשל קושי מסויים של וויסות ריגשי והן בשל העובדה שבכיתה רק שמונה בנות, רובן חזקות מאוד ודומיננטיות, התחלפו מורות רבות, והיא לא מרגישה בטחון במקומה החברתי. אנו משוחחים על כך הרבהה, יוזמים אינטראקציות, היא פעילה בצופים ובחוגים. לטעמי, אחד הקשיים שלה נובעים מכך שכאשר היא פוגשת בנות מחוץ לבית (גם מבוגרים כמו סבא וסבתא) היא לא מגיבה מבחינת שפת גוף.. אין חיוך, אין יצירת מגע, מין קפאון… אחרי כרבע שעה היא מפשירה… ברור לי שיש בזה משהו לא נכון עבורה כי אני רואה בברור בנות מקבלות אחת את השנייה בכניסה לבה"ס בברכת בוקר טוב, בחיבוק/קפיצה… היא נהיית ביישנית ומנפנפת חלושות בפנים חתומות. ממה זה נובע? כיצד ניתן לעזור לה? האם שיחה וסימולציה מולנו יכולה לעזור או שלדעתך זה עמוק יותר ודורש התערבות של איש מקצוע? מודאגת… תודה

מוצגות 9 תגובות – 1 עד 9 (מתוך 9 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • #876 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום דנה,
    לא ברור למה ה"פער ההתנהגותי הלא ברור" של בתך כל כך מטריד אותך.
    נכון, היא ביישנית מעט במפגש ראשוני, אבל את בעצמך כותבת שהיא מפשירה לאחר כרבע שעה. והיא חברתית ופעילה וכו'. אז היכן הבעיה?
    בברכה,
    חיים עמית

    #879 הגב
    דנה
    אורח

    הבעייה היא בכך שבעיני זה גורם לאחרים לחוות אותה כלא חברותית. יש לה קשיים חברתיים כפי שציינתי ואני תוהה אם "הקפאון" שאיתו היא ניגשת לאינטראקציות לא מייצר מחיר בכך שהיא בעצם איטית יותר ונחווית כמרוחקת.
    לא שווה לנסות לעזור בעניין?
    יכול להיות שאני מידי בדקויות…לא קל לי לראות את חווית אי שביעות הרצון שלה ממצבה החברתי ויתכן שאני טועה בחשיבות העניין עליו כתבתי

    #880 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום דנה,
    האמת שמהודעתך לא ברור שיש לבתך קשיים חברתיים. האם תוכלי לפרט? בהחלט יתכן שאת משליכה על בתך תסכולים שלך בעניין. אנחנו בודקים זאת עכשיו ביחד. יתכן שאת עסוקה מדי, שלא לצורך, באיך אחרים חווים את בתך. האם זה נכון גם לגבייך, העיסוק באיך רואים אותך?
    בברכה,
    חיים עמית

    #881 הגב
    דנה
    אורח

    חיים שלום… שאלת שאלה גדולה.
    חשבתי ויש לי 2 תשובות:
    1. אני מאמינה שאני עסוקה באיך רואים אותי אבל בהחלט לא באופן אובססיבי. כילדה עסקתי בכך יותר. אני אדם שלם, בעלת עיסוק מספק, זוגיות טובה, ילדים מקסימים. נראה לי שבגדול אני באיזונים טובים ביחד לעצמי.
    2. אני בהחלט עסוקה באיך רואים אותה. יש קושי חברתי מסויים שאפילו המורה יצרה איתי קשר בעיקבותיו.
    היו לה השנה 3 התפרצויות עקב עלבון שחוותה מחברות שהובילו לכעס גדול, בכי מול כולם ובריחה (התרחקות ממקום האירוע). לקח זמן להרגע… כשוחחנו על הדברים בבית היא הסכימה לנתח יחד מה היה והסכימה לעזרה בתיווך והצליחה 'להשלים' עם הבנות. עדיין, הביטחון שלה לא רב, היא לא מוצאת את החברה הקבועה שעליה תוכל להשען, וגם הכיתה לא פשוטה ומטופלת אינטנסיבית ע"י היועצת של בהס סביב כישורי חיים, קונפליקטים, אלימות מילולית ופיזית ועוד…
    אני בסה"כ רוצה , כמה בנאלי שיהיה לילדתי האהובה טוב ובטוח מבחינה חברתית ורציתי להבין את אותה התנהגות "קפואה" שתארתי

    #882 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום דנה,
    הנקודה הקריטית היא עד כמה בתך חווה קושי חברתי. האם זה מטריד אותה? האם היא מתלוננת על כך? האם לה היה חשוב להשלים עם הבנות או לך? את מתארת כיתה בעיתית מבחינה חברתית, כנראה עם רמת תוקפנות גבוהה, שלבתך קשה להתמודד איתה. התנהגות "קפואה" יכולה לפעמים להיות דרך התמודדות טובה: לבדוק, להיזהר, לא למהר לשים את הרגל במקום שאינך בטוח שתוכל לעמוד בו יציב.
    בברכה,
    חיים עמית

    #1042 הגב
    דנה
    אורח

    קודם כל תודה על המוכנות ללכת איתי את שלבי החשיבה בפורום.
    כשאני קוראת את דברייך, אין ספק שהמשגת לי משהו חשוב, זו אכן התנהגות זהירה..
    כן, היא מתלוננת על כך שאין לה חברה טובה ושבטח ישכחו את יום ההולדת שלה כי זה בחופש הגדול.
    אני חושבת שהיא 'מסתדרת טוב' אבל לא ממש מרוצה… זה כמובן משתנה משבוע לשבוע, עולה ויורד כמו בחיים.
    כרגע התחלתי לעודד אותה לפתח גם קשרים עם בנות מהשיכבה בגלל המצב הכיתתי.
    אגב, עוד שאלונת אחרונה, האם יועצות בבית ספר מוכשרות/לומדות להתמודד עם כיתה שלמה בעייתית? תוקפנית? האם הן מקבלות תמיכה במסגרת תפקידן מפסיכולוגים? אשמח במידה ואתה מכיר את מערכת החינוך לתאר את התמיכה שהן מקבלות. כולנו – הורי הכיתה מודאגים ממידת התמיכה שיש לבהס להתמודד עם המצב בכיתה ותוהים אם עלינו להתערב ולהביא מומחה 'חיצוני'. שוב, תודה רבה!

    #1043 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום דנה,
    אם ההמשגה נראית לך תורמת, כדאי להמשיך לפעול על פיה. שזה אומר, להבהיר גם לבתך שיש משהו מאוד חיובי בדרך שהיא פועלת: זהירות. וכל מה שאת מבקשת זה לעודד אותה, למעשה, להעיז מעט יותר, במקומות שאכן הקרקע בטוחה מספיק.
    לגבי היועצות, בוודאי: חלק מהכשרתן של יועצות ויעודן הוא גם להתמודד עם כיתה שלמה, ויש להן מערך תמיכה פוטנציאלי גדול, הכולל גם פסיכולוגים של השרות הפסיכולוגי החינוכי המקומי.
    בברכה,
    חיים עמית

    #1112 הגב
    דנה
    אורח

    תודה על הכל

    #1113 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    ברצון

מוצגות 9 תגובות – 1 עד 9 (מתוך 9 סה״כ)
מענה ל־Reply #879 in פער התנהגותי לא ברור
פרטים:





<a href="" title="" rel="" target=""> <blockquote cite=""> <code> <pre class=""> <em> <strong> <del datetime="" cite=""> <ins datetime="" cite=""> <ul> <ol start=""> <li> <img src="" border="" alt="" height="" width="">

PHP Code Snippets Powered By : XYZScripts.com
דילוג לתוכן