[טליה]

שלום רב,
לבתנו ימלאו 3 בעוד חודש.
היא בת יחידה, ומפידבקים שאני מקבלת מהגננות, אני מבינה שיש לה קושי מסוים במוטוריקה הגסה, היא 'דובונית' ומעט מסורבלת והתקשתה בתחילת השנה להדביק את הקצב בטיולים בגנון.
התחלנו בגמילה כאשר היתה בת שנתיים וארבעה חודשים,
לאחר 3 שבועות בהם נגמלה מפיפי ולא נגמלה מקקי, החזרנו את החיתול עקב נסיעה לחו"ל.
במהלך הגמילה הראשונה נוצרה בעיה של קקי לא סדיר, ומעין עצירויות, הילדה יכולה לעשות כ-5 יציאות קטנות במשך היום, או לא לעשות קקי כלל משך יממה אחת או שתיים. לעתים אנחנו רואים שהיא מתאמצת ללא הצלחה. הבעיה נותרה בעינה (עד היום) גם אחרי שהחזרנו את החיתול.
לפני 4 שבועות הורדנו את החיתול בשנית.
שוב, הילדה גמולה מפיפי (בלילה עדיין עם חיתול, אולם משנת צהריים קמה יבשה רוב הזמן). וקקי היא עושה בתחתונים.
ב-4 השבועות האחרונים, אנחנו מנסים 'לשחרר' ולהוריד פוקוס מהנושא מול הילדה, 'בואי נחליף, בפעם הבאה תעשי בשרותים', אנחנו לא עוצרים בעדה כשרואים שהיא עושה בתחתונים, ולא מציעים להחליף אם היא לא באה לבקש בעצמה. בשיחות שהיא יוזמת היא מתעקשת שקקי היא לא תעשה/לא עושים בשרותים. אם למשל אני אומרת 'קקי ופיפי עושים בשרותים' היא מתעקשת ש'קקי לא'. יש לה התנגדות לעניין בשיח ובפועל.
אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם הצוות החינוכי בגנון.
אתמול ניסיתי 'להוריד את הכפפות', לקחת לשרותים כשראיתי שמנסה לעשות בתחתונים, להסביר מול תחתון מלוכלך, שקקי עושים בשרותים, נסיתי גם להסביר שמנסים, ושבהתחלה קשה ואחר כך מצליח… הילדה מגלה סימני מצוקה נוכח העיסוק בנושא, מתעלמת, משנה את נושא השיחה, או נאלמת…
הילדה מפותחת מאד מבחינה קוגנטיבית, וזוכה להרבה תשואות מהסביבה גם על הרקע הזה, ניכר שהיא נהנית מ'הבמה' ומתשומת הלב המרובה. היא עצמאית מאד בסך הכל, עם קושי מסוים מצדו של בעלי להציב לה גבולות ולאפשר לה יותר עצמאות, וחילוקי דעות בינינו על הרקע הזה. הוא בהחלט משתדל בדרכו.
אודה לעצתך, כיצד עלינו להתקדם מכאן.
טליה.

דיון

[חיים עמית]

שלום טליה,
למה אתם כל כך לחוצים בעניין הגמילה? ברור שלבתכם יש קושי בעניין ולחץ לא יעזור, אלא ההפך, עלול לגרום לעצירות. יתכן שחלק מהקושי הוא מוטורי, וזה מתפתח לתגובת הימנעות. בכל מקרה, אפשר גם להציע לה כשהיא צריכה קקי לשים לה חיתול. מה דעתך?
בברכה,
חיים עמית

[טליה]

אני קוראת ושומעת על מקרים של ילדים שלא נגמלו מהקקי בתחתונים משך חודשים ארוכים, אני מניחה שאני חוששת מהמצב הזה, ונראה לי נכון 'לבדוק את הדופק' כבר עכשיו.
הגננת העלתה אפשרות שהילדה פשוט בודקת גבולות, הילדה אמנם בודקת גבולות באופיה, אבל היה לי קל יותר לקבל את האפשרות הזאת מול עשיית הצרכים, אם הייתי רואה, ולו פעם אחת, שהילדה עושה קקי בשרותים.
אני חוששת שאנחנו עושים משהו לא נכון, אולי מעצימים בעיה קיימת, אולי לא מציבים גבולות מספיק ברורים בכל מיני תחומים בחיים.
אני מודה שאני גם מתקשה למצוא את הקול שלי בתוך שלל העצות שאני מקבלת והחומרים שאני קוראת.
אני מעריכה אותך כאיש מקצוע ודעתך חשובה לי.
האפשרות להחזיר את החיתול לטובת עשיית הצרכים פחות נראית לי, מה גם שבעיית היציאות הלא סדירות לא נפתרה מאז הגמילה הראשונה, גם לא כשהחזרנו את החיתול.
מכל מה שאני קוראת אני מתחברת מאד לצורך להעביר לילדה מסר שהיא יכולה לעשות קקי בשירותים, שזאת בחירה שלה ושאנחנו סומכים עליה.
אני מחפשת גישה, הכוונה או אמירה מול המצב שנוכל לדבוק בה. אולי גם הרגעה. וגם מה צריך להדליק אצלינו נורות אדומות מבחינת משך הזמן או אולי משהו אחר שיש לשים לב אליו.
תודה לך.

[חיים עמית]

מה קרה אחרי הניסיון הגמילה הראשון, אחרי שהחזרתם חיתול? מתי זה היה וכמה זמן זה נמשך?

[טליה]

גמילה ראשונה – 20 לספטמבר עד 25 לאוקטובר. כשהיתה בת שנתיים וארבעה חודשים.
הגמילה התחילה מצוין בשבוע הראשון.
עצירויות וקקי לא סדיר החלו שבוע לאחר שהתחלנו את הגמילה הראשונה, כשטעינו ויצאנו איתה ל-24 שעות בשטח, ולא היה לה איפה לעשות קקי בצורה נוחה. אני חושבת שמאז התחילה רגרסיה עם הקקי. (אם כי לא זכור לי שלפני כן היתה יציאה בבית השימוש.)
במהלך הגמילה הראשונה, היא החלה לעשות קקי בתחתונים ולהשאר איתו מבלי להגיע לדווח או לבקש להחליף.
הגננות אמרו שהיא עסוקה מדי במשחק ולא פנויה לגמילה. (הגמילה החלה ביוזמת הגנון לאחר שאיילת הראתה סימני מוכנות).
כאמור, עקב נסיעה לחו"ל החזרנו את החיתול, ונראה שהילדה שמחה מאד לחזור אליו, ב-24 השעות הראשונות היא עוד הורידה את החיתול כדי לעשות פיפי, ואח"כ שמחה לשכוח גם מהעניין הזה. נדמה לי שבעצה אחת עם הצוות החינוכי בגנון, הסברנו את החזרת החיתול בנסיעה, אולי אפילו שאלנו אותה אם היא רוצה להחזיר את החיתול.
בעצם החזרנו את החיתול לתקופה של 6 וחצי חודשים, עד שהתחלנו לגמול שוב לפני 4 שבועות, במצב של קקי לא סדיר.
(מתאמצת ולא יוצא, או מספר יציאות קטנות ביום ופעמיים-שלוש בשבוע יציאה משמעותית).
הגמילה הזו החלה כי קיץ, כי בקרוב ימלאו לה 3, והילדה מצידה רצתה מאד להוריד את החיתול כי חברתה הטובה נפרדה מהחיתול.
תודה רבה לך!

[טליה]

אני רוצה להוסיף שלמרות שבעלי ואני מודעים ומשתדלים.
אני חובבת ניקיון ידועה לשימצה… ולאבא יש קושי מסוים מול הפרשות.
כשאפשר להעביר את העיסוק בהפרשות של הילדה אליי, הוא שמח לעשות כן. לטיול השטח שבוע אחרי תחילת הגמילה הראשונה, היא יצאה רק עם אבא בלעדי, והיה שם הרבה אוכל והרבה קקי בתחתונים.
אני מניחה שלמרות ההשתדלות לשמור על 'קור רוח' מול הילדה, משהו בכל זאת עובר.
אני רואה לגבי דברים אחרים, שאני אומרת לה למשל: 'לא נורא, נשפך וננקה' אבל התגובות האוטומטיות שלי עלולות להסגיר אותי: 'תזהרי! שלא ישפך!'

[חיים עמית]

אם כך, הצעתי הקודמת מתאימה: זה בסדר שתלך בלי חיתול, אבל כאשר תרצה לעשות קקי, עליה לבקש חיתול או לעשות בשירותים. ולשחרר לחץ מהגמילה.

[טליה]

אוקי,
אני גם מרגישה עכשיו יותר טוב עם אותו הפתרון שהצעת בהתחלה.
(כי אנחנו מציבים פה גבול לגבי קקי בתחתונים ומאפשרים לה לבחור בין 2 אפשרויות אחרות, שלפחות עם אחת מהן היא יכולה לחיות בשלום.)
– הייתי שמחה אם היית יכול לנמק, מדוע דווקא החזרה החלקית לחיתול תועיל במקרה הזה.
– מה אמורה להיות התגובה שלנו במידה ואיילת עדיין עושה קקי בתחתונים?
– כיצד עלינו להגיב להצלחה בחיתול או בבית השימוש? (כי גם פה כבר נאמר לנו לא לעשות חגיגות גדולות…)
– כמה זמן לדעתך יכול להמשך שלב הקקי בחיתול.
– שאלה אחרונה: האם אפשר כבר להוריד את החיתול בלילה, או שזה יעמיס עליה יתר על המידה?
שוב תודה,
טליה.

[חיים עמית]

בתכם בלחץ מעשיית קקי בשירותים ויש לעזור לה להירגע. החשוב ביותר הוא לא להגיע למצב של התאפקות מוגזמת. שלב זה יכול לקחת זמן ועליכם להיות סבלניים. בוודאי שאין מקום להוריד כעת את החיתול בלילה.

[עדי]

עמית יקר שלום,
אשמח לתשובתך בנושא דומה, בת 4 שמנסים לגמול בלילה מפיפי ולא מצליחים כבר כחודש. מיואשים מאוד. בכל יום מפספסת. אולי יום בשבוע קמה יבשה. לפני הגמילה הטיטולים היו יבשים מספר לילות רצופים.
עזרה!
עדי

[חיים עמית]

שלום עדי,
על מנת שאוכל להתייחס לבקשתך, אנא העתיקי את הודעתך כהודעה חדשה, נפרדת, ואתייחס אליה בהקדם.
בברכה,
חיים עמית

[אנונימי]

שלום,
ביתי בקרוב תהיה בת 3, במשך תקופה לא הביעה עניין בעשיית צרכים בשירותים ואנחנו לא הצענו. כשקנינו ישבנון, הייתה שמחה והתחיל שיתוף פעולה – בשלב הראשוני פיפי בלבד בבוקר, אחריו הלבשנו בחיתול. במפגשים עם בני גילה, ביקשה לעשות כמוהם פיפי וקקי בשירותים, ראינו שהמודעות שלה הולכת וגדלה ולכן קנינו תחתונים אותם הלבשנו לה, רק אחרי הגן ועד הערב. לגן הספיקה ללכת בערך שבוע עם תחתוני גמילה ואח"כ נכנסנו לסגר..
כיום היא לובשת תחתונים מהבוקר, עושה כמעט תמיד פיפי בבוקר בשירותים וגם במהלך היום, כמעט ולא מפספסת, משתפת פעולה.
הבעיה היא עם עשיית קקי, שחוץ מכמה פעמים בודדות, בהן עשתה בשירותים מיוזמתה, אחרי התאפקות של כמה ימים, היא מסרבת לעשות או לפחות מבקשת לעשות עשרות פעמים ביום, ללא הצלחה. בלילה היא מתלוננת על כך (למרות שממשיכה לישון צהריים ולילה עם חיתול) ומתעוררת כמעט כל שעה ובוכה, מן הסתם זה גם פוגם לה ולנו בשינה.
היה יום, במהלכו ברח לה בתחתונים (3 ימים של התאפקות), היא בכתה ואנחנו מצידנו עודדנו אותה שיופי שעשתה ו"לא עשינו מזה עניין", לאחר מכן חלה מעין רגרסיה והיא פספסה בלי סוף – פיפי וקקי.
אנחנו אובדי עצות ואני אישית מרגישה שהזמן בבית – במקום שיהיה כר נוח לגמילה, גורם לי אישית להתפרק, מאחר ואנחנו מבלות כמעט כל כמה דקות בשירותים, כשברור שזה הפך כבר להיות כמו משחק, אך אין לי ברירה אלא לזרום איתה.

אשמח לעזרתך

[חיים עמית]

שלום לך,
על מנת שאוכל להתייחס לשאלתך, אנא העתיקי אותה כהודעה חדשה ולא בשרשור קיים.
בברכה,
חיים עמית

[מאת]

תגובות