מוצגות 10 תגובות – 1 עד 10 (מתוך 10 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • #22697 הגב
    מתן
    אורח

    שלום רב
    ביתי בת 4.10, בגן חובה. אציין שבגן יש שתי שכבות גיל והיא בין הקטנים בגן. בשיחת משוב עם הגננת נאמרו כמה דברים מדאיגים. נתחיל מזה שמתחילת השנה ועד לימים האחרונים הכל היה בסדר, תמיד אמרו שהיא משתלבת גם חברתית וגם בסדר היום של הגן, משתתפת ונהנת. בימים האחרונים חל שינוי בהתנהגות ויש בקרים שהיא לא מוכנה להיכנס לגן. בימים האחרונים גם נאמר שהיא מציקה באופן חריג לילדה ספציפית שעד עכשיו לא הייתה ביניהן שום אינטרקציה. עוד נאמר שהיא לא מספיק פתוחה עם צוות הגן והרבה פעמים הם לא מבינים אותה וכששואלים אותה משהו התשובות שלה קצרות לדוגמה, שואלים למה היא לא אוכלת בצהרון אז היא עונה "אני לא רעבה" ובאופן כללי היא לא פונה לצוות. בנוסף, וזה גם מהימים האחרונים, היא פתאום קמה באמצע האוכל ונעמדת על כיסא או קמה באמצע מפגש. מבחינה חברתית היא משתלבת ויש לה חברים קבועים שהיא משחקת איתם. בעניין ההצקות, כבר הרבה זמן שהיא מספרת לי שיש ילד בגן שמציק לה ואת אותם הדברים שהוא עושה לה היא עושה לילדה הספציפית. זה נראה כמו חיקוי של ההתנהגות שלו. אם נשווה לשנה הקודמת היא הייתה מאוד פתוחה עם הצוות והייתה משתפת אותם בדברים והשנה זה לא קורה והצוות מרגיש שהיא לא ברורה להם. רקע כללי, היו לנו שתי מעברח דירות בחודשיים האחרונים אבל אני לא יודעת אם זה קשור. אשמח לשמוע את דעתך ממה יכול להיות השינוי הזה בהתנהגות כלפי הצוות?

    #22698 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום מתן,
    נראה שבתך במתח בתקופה האחרונה, וזה מתבטא בעיקר בגן, הן בהצקות לילדה ובעיקר בהסתגרות מול הצוות. האם אתם חשים בכך גם בבית? האם תוכלי לספר יותר על שני מעברי הדירה וכיצד הגיבה לכך בתכם?
    בברכה,
    חיים עמית

    #22701 הגב
    מתן
    אורח

    תודה רבה על המענה!
    ארחיב כמובן
    בבית קורה לפעמים שהיא נכנסת להתקפי עצבים, במיוחד אחרי שחוזרים מהגן אבל היא כן משתפת ומספרת איך היה ומה עשתה וכמו שגם כתבתי, היא מדברת הרבה על הילד שמציק לה כבר תקופה ארוכה. העיניין עם ההצקות לילדה חדש מאוד ולא אופנייני לה. היא ילדה חברותית שאוהבת חברים ולשחק רגוע וגם כשמציקים לה או מרביצים לה (גם בגן הקודם) היא לא מחזירה כי היא מפחדת שיכעסו אליה ומספרת לגננות וזה מאוד מוזר לי שפתאום היא עושה את זה. לגבי מעברי הדירות יצא מצב של כמה מעברי דירות. לפני שנה וחצי עברנו לעיר חדשה ואחרי שנה עברנו לדירה זמנית למשך חודש וחצי ולאחר מכן עוד דירה לפני כמעט חודשיים. הרושם היה שהיא קיבלה את זה בהבנה ונהתה לסדר את החדר החדש שלה בכל דירה.. הדבר היחיד שלפעמים היא אומרת ובמיוחד כשהיא כועסת זה שהיא לא אוהבת את הבית הנוכחי ורוצה לחזור לקודם. גם הסתגרות מול הצוות זה חדש לעומת השנים הקודמות שהיא הייתה מאוד פתוחה איתם וגם תמיד הייתה אשת צוות אחת שהיא נקשרה אליה קצת יותר מהשאר ובגן הנוכחי זה לא קרה.

    #22718 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    אני מבין.
    ההשערה שלי היא שבתך מעדיפה לא להתקשר לצוותים, לאור מעברי הדירה הרבים שעשיתם, שחלקם היו כרוכים גם במעבר גנים. וזה הגיוני, אף כי לא מועיל.
    לגבי ההצקות לילדה, יתכן שגם זו התנהגות הישרדותית: היא מחקה את הילד שתוקפן כלפיה, כדרך לשרוד בגן.
    אני מציע להסביר לצוות את ההשערה, כדי שלא יפגעו ויגלו סבלנות.
    כמו כן, האם כשהיא כועסת ומבטאת רצון לחזור לבית הקודם אתם מנסים לברר איתה מדוע?

    #22737 הגב
    מתן
    אורח

    הרצון לחזור לבית הקודם היה בעיקר בשבועיים-שלושה הראשונים אחרי המעבר האחרון. היא פשוט הייתה אומרת שהיא לא אוהבת את הבית הזה ושבקודם היה לה יותר כיף והיא יותר אהבה את החדר שלה. לגבי ההשערה זה מאוד מתחבר לי עכשיו. באופן כללי קשה לה עם פרידות ובשנה האחרונה היא חוותה כמה כאלה. גם בגן שנה שעברה היה לה קשה עם הסגר הראשון. הוא הגיע בפתאומיות והיא שאלה הרבה מתי היא תפגוש את החברים והגננת שהיא מאוד אהבה. בסוף שנה שעברה, קצת לפני סיום השנה דיברו איתם בגן על פרידה מהגן והיא אמרה שמאוד קשה לה להיפרד וביום האחרון היא בכתה ואמרה שהיא לא רוצה להיפרד מהגננת. היא מאוד נקשרה לגננת בשנה שעברה. הסגר השני היה שבועיים אחרי תחילת השנה הנוכחית תוך כדי המעבר דירה השני וקצת לפני המעבר דירה השלישי. גם כאן היא שאלה הרבה מתי חוזרים והבעיה הגדולה הייתה שלא ידענו מה לענות לה כי זה באמת לא היה ידוע. זה באמת נראה שהיא מעדיפה לא להיקשר רגשית לצוות כדי לא לחוות עוד פרידה כואבת שבתקופה האחרונה הפרידות, גם אם הן זמניות הן לא צפויות. יכול להיות שההצקות לילדה שבאמת נראות כמו חיקוי של הילד שמציק לה נובעות מכך שהיא יודעת שכשהיא תציק היא תקבל התייחסות מהצוות אבל בלי להיקשר אליהן רגשית? אם הבנתי נכון..

    #22739 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    אני מבין שאת מחזקת את השערתי. לגבי ההצקות, יתכן שזו דרך לקבל התייחסות מהצוות בלי להיקשר רגשית, כפי שאת משערת. יתכן שזה לא קשור ישירות, אלא זו דרך הישרדות שלה בסביבה שהיא מרגישה לא בטוחה: גם הגן, גם הילדים ובמיוחד הצוות. ואז, היא עושה את מה שהיא רואה שמצליח: רק ה"חזקים" שורדים.

    #22743 הגב
    מתן
    אורח

    בהקשר להצקות, שתי האפשרויות יכולות להיות הגיוניות. הבעיה היא כששואלים אותה למה היא היא עושה את זה אין לה תשובה ברורה והיא לא ממש מסבירה את זה. מה שכן, כשהגננת מדברת איתה זה עוזר והיא מפסיקה להציק ובימים האחרונים היא כבר כמעט ולא הציקה לה ואפילו סיפרה לי שילד אחר תלש לילדה את השם מהמגירה והיא עזרה לה להדביק אותו. ולגבי הקשר שלה עם הצוות, אני אשמח אם תוכל לכוון אותי מה להגיד להם ומה כדאי לעשות על מנת שהקשר בין ביתי לצוות יהיה פתוח יותר ושהצוות לא יתיאש ממנה ואז המצב רק ידרדר

    #22744 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    ראשית, כבר יש שיפור בהצקות ולכן אפשר לשער שבתך מפתחת ביטחון ואמון. זה מצוין. כדאי לחזק את בתך על כך ולומר לה שזה מעיד שהיא מרגישה יותר בטוח. בעיקרון עדיף לא לשאול אותה, שכן היא באמת לא יודעת, וזה רק מעמיק את התסכול שלה. עדיף לומר מה ההשערה שלך.
    לגבי הקשר עם הצוות, כדאי להסביר לצוות את ההשערה שלנו, ולעודדם להמשיך לגלות סבלנות ולהביע ביטחון שבתך תוכל להיפתח אליהם, ככל שתרגיש בטוחה יותר.

    #22745 הגב
    מתן
    אורח

    אדבר על כך עם הצוות
    עזרת לי מאוד!! תודה רבה על העצות!!

    #22748 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    ברצון ובהצלחה

מוצגות 10 תגובות – 1 עד 10 (מתוך 10 סה״כ)
מענה ל־Reply #22748 in קשיים בגן חובה
פרטים:





<a href="" title="" rel="" target=""> <blockquote cite=""> <code> <pre class=""> <em> <strong> <del datetime="" cite=""> <ins datetime="" cite=""> <ul> <ol start=""> <li> <img src="" border="" alt="" height="" width="">