שלום,
בני בן שלוש וארבעה חוד',חווה לאחרונה )מאז הסגר) רגרסיה בגמילה בעיקר בפיפי.
לציין כי היה גמול לגמרי והולך מיוזמתו לשירותים.
שאלתי היא כיצד עלי להגיס לפספוסים? איך להתייחס?
ראשית, כדאי שתתעודדי: הנסיגה מאוד זמנית, וכאשר בנך מרגיש ביציבות, כדברייך, הוא ממש בסדר.
שנית, מאחר שכך, בוודאי שכדאי לנקוט בתגובה מרגיעה, אמפתית, שכן הוא זקוק לתחושת היציבות והשליטה.
את מתארת קשר ישיר ברור בין כעס שלך על בנך לבין איבוד שליטה שלו, נכון? תחשבי על זה במונחים של יציבות: הוא בוחן את הקרקע, את היציבות, כשהוא מפספס. את הקרקע שלו. הוא בודק אותך: האם את יציבה? האם את מזדעזעת בקלות? הוא ינסה עוד ועוד לערער אותך, עד שירגיש ביטחון. וכשירגיש, יפסיק לבדוק.
זה גם אומר שככל שהוא ירגיש בטוח בעצמו, שינויים בחיים לא יגרמו לו לרגרסיה.
.
.