- This topic has 7 תגובות, 2 משתתפים, and was last updated לפני חודש 1, 3 שבועות by .
-
דיון
-
שלום חיים,
בני בן שלוש ושלושה חודשים, עבר גמילה לפני ארבעה חודשים כאשר לפני חמישה חודשים נולד לו אח. ההתחלה היתה טובה אבל בחודש וחצי האחרונים יש רגרסיה משמעותית שהתחילה עקב מחלה (וירוס בבטן שחייב לבישת טיטול). זה התחיל עם קקי בתחתונים והמשיך עם פיפי. לשמחתי היום הוא עושה קקי בשירותים אבל ביומיים האחרונים עושה את הקקי בטיטול לילה (לא גמול בשינה) ובטיטול ששמים לו בגן בשנת צהריים. הרגרסיה בפיפי חמורה הרבה יותר, היום לדוגמא עשה רק פעם אחת פיפי בשירותים (וגם זה בעקבות לחץ מצדי כי היינו צריכים לצאת מהבית) לעומת שלוש פעמים שעשה בתחתונים. אני מאוד מאוד משתדלת לשלוט בתגובות שלי אבל אלוהים עדי שזה קשה לי. אם בפספוס הראשון אני מנסה להכיל, בשלישי אני כבר מתחרפנת. כשאני מזהה שעשה פיפי בתחתונים (לרוב זה לא יפריע לו או יעניין אותו בכלל) ומבקשת שנלך להחליף בגדים הוא מתחיל לבכות ומסרב בכל תוקף. כל החלפה כזאת הופכת לזירת התגוששות. פספוסי פיפי מתרחשים גם בגן וגם בבית, מבחינת הגן הוא נשאר באותו גן פרטי שהיה בו שנה שעברה, הוא מאוד אוהב את הגן והצוות.
אני יודעת שכל הסיפור הזה מתחיל ונגמר בתגובות שלי. השאלה היא איך אני צריכה להגיב לפספוס.
המון תודה!!