• מאת
    דיון
  • #3107 הגב
    דנה
    אורח

    יש לי בת חכמה ורגישה בת תשע וחצי. לומדת בכיתה ד לא פשוטה בה התחלפה מורה במהלך השנה ובה סהכ 8 בנות נוספות ו20 בנים. בתי ילדה שמחה ואוהבת חברת ילדים אך רגישה מאוד. היא נפלאה ב 1:1 וחברות באות אליה אך בקבוצה, קשה לה למצוא את מקומה. היא מרבה להעלב מהתנהגות הבנות בכיתה כלפיה ונדבר החריף עד כדי בכי, ואפילו עזיבה של שעור ספורט. גם בצופים, חוזרת מפעולות רבות עצובה "העליבו אותי"
    שוחחתי עם המורה, המדריכה, תיצפתתי וליווינו טיול צופים.. יש לנו מסקנה – ברוב המקרים הילדה נעלבת 'סתם'. כלומר מפרשת באופן לקוי את התנהגות היחדה האחרת. בחלק מהמקרים, אכן התנהגו אליה לא יפה. היא בת בכורה ויתכן ששגינו כהורים חדשים ולא הרגלנו אותה שבעולם בחוץ לא תמיד כולם נעימים אליך במידה לה אתה מצפה. אנו אנשים חברתיים ופעילים ברמת הדוגמא האישית. הלב נחמץ לראות את הסבל והעצב שלה. היא באמת מיוחדת ומוכשרת אבל, באוטובוס להצגה, ישבה לבד (סובלת מהמספר הלא זוגי בכיתה) למה כל זה קורה? כיצד נעזור? איך ילדה כה טובה, נעימה, חיובית נקלעה לקשיים כאלו?

מוצגות 7 תגובות – 1 עד 7 (מתוך 7 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • #3108 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום דנה,
    אני מבין שתופעת ההיעלבות קיימת רק מחוץ לבית? מה מצבכם המשפחתי?
    בברכה,
    חיים עמית

    #3112 הגב
    דנה
    אורח

    אנחנו משפחה סטנדרטית… אבא אמא ו2 ילדים, היא הבכורה.
    זוגיות טובה, יחסים חמים, הרבה תשומת לב לילדים.
    נוטה להיות רגישה גם לכעס מצידנו או להרמת קול.
    מינקות היתה ילדה ככ 'טובה' שכמעט לא ננזפה.
    רק בשנתיים האחרונות, יש צורך להעמיד לה גבולות, לכעוס אבל מעט מאוד.
    אנו עושים זאת. הקושי העיקרי הוא בכיתה!
    מסתדרת מצויין בחוג, חברים של המשפחה, בני דודים וכ"ו

    #3118 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום דנה,
    אם כך, האם היית מסכימה שמטרתכם היא לסייע לבתכם להתמודד גם במצבים חברתיים פחות נעימים, להיות חסינה להתנהגויות לא נחמדות אליה, מה שכמעט ולא חוותה עד כה? אם כן, עלינו לראות את מצבה הנוכחי כהזדמנות ללמידה חשובה בחיים.
    בברכה,
    חיים עמית

    #3122 הגב
    דנה
    אורח

    אתה צודק… שנינו מסכימים שזה חשוב. ניכר גם שיפור כי פעם מול העלבות היתה בורחת בבכי פיזית מהסיטואציה והיום מבקשת להרגע בצד, עצובה ושקטה מאוד אבל אחרי זמו מה חוזרת לקבוצה, מסוייגת עדיין ואחכ תשתחרר. אני חרדה , האם נגרם נזק בלתי הפיך לביטחון העצמי שלה?אני רואה אותה מופנמת ליד בנות הכיתה, פחות משוחררת, דרוכה מאוד (בניגוד מוחלט למי שהיא בבית או ב 1:1) אני ובעלי עסוקים מאוד במה התקופה הזו עושה לה… מה דעתך?

    #3124 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    שלום דנה,
    אם כך, אם מטרתכם לחזק את בתכם גם במצבים לא נעימים, מה שקרה לה השנה הוא חיובי ביותר! כמובן בתנאי שתראו זאת בצורה הנכונה ותעזרו לה לראות זאת כך. למעשה, בלי לחוות התייחסויות לא חיוביות היא לא תוכל להתחזק! או בצורה אחרת: אם תלמד להתמודד עם מצבים לא נעימים אם לא תחווה אותם? כדאי שתראו זאת כך, ותעזרו לבתכם לראות זאת גם כך. ואז, צריך לעודד אותה שזה טבעי מה שהיא חווה, שזו התחלת ההתמודדות – לחוות את הלא נעים ולא לדעת להתמודד איתו, כי מאיפה תדע?
    בברכה,
    חיים עמית

    #3144 הגב
    דנה
    אורח

    אתה כמובן צודק…
    תודה לך על התגובות מאירות העיניים.
    זה מבלבל וקשה אבל נכון 🙂

    #3146 הגב
    חיים עמית
    מנהל בפורום

    ברצון

מוצגות 7 תגובות – 1 עד 7 (מתוך 7 סה״כ)
מענה ל־Reply #3112 in שוב העליבו אותי….
פרטים:





<a href="" title="" rel="" target=""> <blockquote cite=""> <code> <pre class=""> <em> <strong> <del datetime="" cite=""> <ins datetime="" cite=""> <ul> <ol start=""> <li> <img src="" border="" alt="" height="" width="">

PHP Code Snippets Powered By : XYZScripts.com
דילוג לתוכן